פרשנות המסר לחברות הזרות: משתלם לעבוד על המשקיעים בישראל
פרשנות
המסר לחברות הזרות: משתלם לעבוד על המשקיעים בישראל
ההסדר השערורייתי עם יואל גולדמן לא ירתיע חברות זרות מלגייס מיליארדים בישראל ולדרוס את המשקיעים. אירוע מרתיח, שבו חברה התנהלה כמו חנות מכולת – בעוד נכסים במאות מיליוני שקלים נעלמים ללא הסבר – צריך להסתיים בהליך פלילי
לא צריך לעשות הרבה כדי לעמוד במהירות על קלות הדעת שבה בחרו הפרקליטות ורשות ניירות ערך לנהוג בסיפור אולייר. כל מה שצריך לעשות הוא לקרוא את המסמך שבו השופטת בדימוס בלהה כהנא פסלה את הסדר הטיעון שהציעה הרשות לוועדת האכיפה המינהלית – הסדר שדומה מאוד להסדר המותנה שאליו הגיעה הפרקליטות עם החברה ובעליה, יואל גולדמן. לאחר שקוראים את המסמך הזה קשה שלא להגיע למסקנה שמישהו בפרקליטות לקה במיסקלקוציה חריפה כשהחליט לא להגיש כתב אישום באחד התיקים המשמעותיים בשוק ההון המקומי.
אולייר האמריקאית היא מגייסת החוב הזרה הגדולה בבורסה הישראלית. היא גייסה באג"ח 2.3 מיליארד שקל מהמשקיעים בישראל, והיא ביצעה להם תספורת של יותר מחצי מיליארד שקל. נכון, לא מדובר בחברה היחידה, הזרה או המקומית, שנקלעה לקשיים וביצעה תספורת, שכן היו לאורך העשור לא מעט חברות כאלו. אבל במקרה של אולייר לא מדובר על כישלון עסקי גרידא, אלא כישלון עסקי המלווה בחשדות כבדים לביצוע עבירות פליליות, שנמנות עם העבירות החמורות ביותר בסל העבירות של ניירות הערך.
העבירות לכאורה נעשו תוך ביצוע שלל פעולות כמו העברת זכויות בנכסים של החברה לצדדים שלישיים, שעבוד נכסים של החברה והפסקת תשלומי הלוואות בבנקים, וכל זאת בלי שיו"ר החברה, חסיד סאטמר יואל גולדמן, מיידע את הדירקטוריון או את ההנהלה על ביצוען. על יידוע המשקיעים בכלל אין מה לדבר.
רשות ני"ע הציעה להעביר את התיק לפסים מינהליים ולסגור אותו בתשלום קנס של 9 מיליון שקל בתוספת הרחקתם של גולדמן והחברה ל־10 שנים משוק ההון המקומי. השופטת בדימוס כהנא פסלה את ההסדר, בשלל נימוקים.
וכך כתה השופטת: "ייתכן וניתן היה לראות במעשיו כמעשים המגבשים עבירות פליליות חמורות, אף מעבר להפרות דיווח בלבד. מעובדות ההסדר עולה תמונה שלפיה המשיב התנהל בחברה בהתעלמו לא רק מחובת הגילוי לציבור המשקיעים, אלא גם מכללי הממשל התאגידי הראוי בחברה מדווחת, תוך שהוא העביר נכסים או שיעבד כספים ונכסים אחרים, הפר התחייבויות למלווים, השתמש בכספים שהיו אמורים להיות פנויים ונזילים ועוד, וזאת ללא כל יידוע, אישור או בקרה של אורגנים רלבנטיים כנדרש בחוק ובשטרי הנאמנות. מדובר על מספר רב של הפרות חוק שבוצעו בשיטתיות ובמשך תקופה ארוכה תוך הסתרה, טיוח ודיווח כוזב, וגרמו נזק רב לציבור מחזיקי האג"ח".
עוד כתבה השופטת כי גולדמן "היה מעורב בשורה של פעולות שעשויות להיות בעלות אופי מרמתי, שנעשו באופן עקבי ושיטתי", ועל כן היא הבחינה בחשיבות יצירת ההרתעה שתיווצר כתוצאה מניהול תיק פלילי נגדו. "השיקול של יעילות שבהשגת הסדר מהיר, והחיסכון במשאבים הנלווים לכך, לא נעלמו מעינינו, אך כפי שנראה מיד, נדמה כי בנסיבותיו של תיק זה, שיקולים אלו אינם יכולים להכריע את הכף. לצידם של שיקולים אלו, יש להביא בחשבון את החסר ההרתעתי שעשוי להיווצר מאי מיצוי ההליכים הפליליים", כתבה.
אז ההסדר שהציעה הרשות נדחה, אבל ההסדר עם הפרקליטות דומה לו מאוד, והוא כולל תשלום קנס מצחיק של 9 מיליון שקל, הרחקה של גולדמן לשנה מתפקידים בחברות מפוקחות, ואיסור על גיוס כספים במשך חמש שנים.
וכך רוצים לסיים, בלי הגשת כתב אישום פלילי, אירוע מרתיח שבו חברה שלוותה מהציבור מיליארדי שקלים התנהלה כמו חנות מכולת, תוך שנכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים נעלמים ללא הסבר. אבסורד בהתגלמותו.
ההסדר הזה לא רק שלא מאיים בשום אופן על גולדמן עצמו, שנוכח הרקורד המקומי שלו לא יוכל לגייס פה כספים גם לא בעוד עשר שנים, אלא שהוא גם לא מאיים על מי שיבוא אחרי גולדמן. בהסדר הזה אין דבר שיכול להרתיע חברות זרות מלהגיע לשוק ההון הישראלי, לגייס מיליארדים, לדרוס את המשקיעים ולחמוק מכל זה עם לא יותר ממכה קלה בכנף.
תיק דגל כזה, עם פרופיל תקשורתי גבוה, בארץ ובחו"ל, שבו מעורבים סכומי כסף אדירים, צריך להתנהל לפי אמות מידה גבוהות הרבה יותר על מנת להגיע לסיומו ללא ניהול הליך פלילי.
