ישראל תצטרף לתקן הבינלאומי לחילופי מידע אוטומטיים בשוק הקריפטו
ישראל תצטרף לתקן הבינלאומי לחילופי מידע אוטומטיים בשוק הקריפטו
המדינה תיישם ב-2027 את תקן CARF, שיחייב ספקי שירותים בתחום הקריפטו לאסוף ולדווח מידע על משתמשים, תוך מתן אפשרות להחלפת נתונים בין מדינות; צעד זה צפוי לסגור פרצות משמעותיות בגביית מסים מעסקאות במטבעות דיגיטליים
משרד האוצר ורשות המסים הודיעו על מחויבותם להטמיע את תקן CARF, שמייצר מסגרת להעברה אוטומטית של מידע רלוונטי על נכסי קריפטו.
התקן, שאושר על ידי ה-OECD בשנת 2022, ייכנס לתוקף ב-2027. הכללים נועדו לחייב את הגופים המספקים שירותים בשוק הקריפטו לאסוף מידע על משתמשים, לרבות מקום מגוריהם, לדווח את המידע הזה לרשות המסים המקומית, ולאפשר לרשויות המס השונות לחלוק ביניהן את המידע. ההודעה מגיעה בימים שבהן שוק הקריפטו נהנה מראלי עז, שבו המטבע המוביל הביטקוין זינק למחיר של מעל ל-94 אלף דולר.
התקן קובע כי חובת דיווח תיפול על מתווכים או ספקי שירותים אחרים שמאפשרים המרת נכסי קריפטו למטבעות או נכסים אחרים, או מאפשרים תשלומים ניתנים לדיווח. זאת אומרת שהדיווח מבוסס על עסקאות ולא אחזקה של נכסים. הספקים יהיו חייבים להחזיק במידע זה חמש שנים. המסגרת חלה במפורש גם על NFT.
מאז דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה שביקר בחריפות את הפעילות הדלה של המשרדים בטיפול בשוק הקריפטו, החלו במשרד האוצר וברשות המסים לפעול בנושא. אפשר להעריך כי העליות החדות בשוק, ופוטנציאל המיסוי המפוספס שהולך וגדל, תרמו גם לעניין המחודש.
מסגרת הכללים הגיעה לאחר בקשה של פורום G20 ובעקבות צמיחתו החדה של שוק הקריפטו. בעוד שהוא מושך אליו היום מיליוני משתמשים שמבצעים יחדיו עסקאות בהיקפים של מיליארדי דולרים, ההכנסות ממסים לא צומחות כלל.
לפי הערכה אחת של דו"ח מבקר המדינה, בין 2018 ל-2020 דיווחו בישראל רק 500 איש על עסקאות קריפטו, זאת בעוד שפוטנציאל הדיווח המינימלי המוערך על ידי המבקר לאותה התקופה הוא לא פחות מ-200 אלף דיווחים.
בישראל מעריכים כי בכך הפסידה המדינה פוטנציאל מיסוי של בין 2 ל-3 מיליארד דולר. בארצות הברית מעריכים כי מיסוי רווחים משוק הקריפטו יכול להניב לקופת המדינה 28 מיליארד דולר לפחות לאורך עשור.
במובנים מסוים העלמת מס בשוק הקריפטו הפכה למקובלת ונורמטיבית. לא רק בגלל טבעו האנונימי והמבוזר של המטבע העיקרי בו – הביטקוין, ולא רק משום שמשתמשים לרוב כלל לא מבינים שעליהם לשלם מס, אלא בעיקר משום שרגולטורים ברחבי העולם הגיבו לשוק המתפתח לאט במיוחד, ולא מצאו את הדרכים האפקטיביות לפקח, לעקוב ולמסות אחריו.
עם זאת, תקנות בסיסיות קובעות שכשמשתמשים קונים ביטקוין או מטבע דיגיטלי אחר ואז מוכרים אותו במחיר גבוה יותר, עליהם לשלם מס רווחי הון על הכסף שהם מרוויחים, בדיוק כפי שהיו עושים אילו היו מרוויחים כסף בבורסה.
תקן CARF אמור לתקן חלק מבעיה זו, ואליו הצטרפו כבר כ-60 מדינות ברחבי העולם, לרבות ארצות הברית, קנדה, שוויץ וסינגפור.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ אמר בהודעה לעיתונות כי "מחויבותנו ליישום הסטנדרט הבינלאומי לחילופי מידע ולהגברת השקיפות המיסוית של מגזר הקריפטו (CARF), תומכת במדיניות משרד האוצר למלחמה בהון השחור ובהעלמות מס". הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה שמואל אברמזון הוסיף "מהלך זה הוא צעד משלים למהלכי מדיניות שישראל מובילה להסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, בהתאם לסטנדרט הבינלאומי המתגבש, אליו מצטרפת רשימת מדינות מגוונת ורחבה".
