מכה לחוסכים: דמי הניהול בקרנות הכספיות יתייקרו עד פי 3
מכה לחוסכים: דמי הניהול בקרנות הכספיות יתייקרו עד פי 3
שוק קרנות הנאמנות שובר שיא עם נכסים של 600 מיליארד שקל, ויותר מ-300 קרנות מעלות את דמי הניהול. מתוכן 15 קרנות כספיות מייקרות עמלות: אלטשולר שחם מעלה את העמלה מ-0.06% ל-0.18%, ו-IBI כמעט מכפיל את דמי הניהול ל-0.17%. התוספת השנתית למנהלי קרנות הנאמנות תסתכם ב-128 מיליון שקל
שוק קרנות הנאמנות חצה בשבוע שעבר לראשונה את רף ה-600 מיליארד שקל, ועתה נראה כי המנהלים שלו מתכוונים לגזור את הקופון. בימים האחרונים פרסמו בתי ההשקעות וחברות הביטוח שמנהלות את קרנות הנאמנות את השינויים בדמי הניהול של קרנות הנאמנות שבבעלותם, וביותר מ-300 קרנות נאמנות יועלו דמי הניהול. מנהלי הקרנות שיעלו את דמי הניהול במספר הקרנות הרב ביותר הם IBI וקסם עם 60 קרנות, הראל עם העלאת דמי ניהול ב-51 קרנות ומגדל ב-44 קרנות שונות.
דמי הניהול בקרנות נאמנות נגזרים משווי הנכסים אותם הן מנהלות. על מנת למנוע מצב של פגיעה בלקוחות הקרנות ללא ידיעתם, רשות ניירות ערך קבעה כי שינוי בדמי ניהול ייעשה רק פעם בשנה, עם סיום השנה האזרחית. כך, בטקס כמעט קבוע, מדי שנה, מאות קרנות מודיעות ללקוחות שלהן על העלאת דמי ניהול מתוך תקווה שזה לא יגרום לזעזוע גדול מדי בשוק הקרנות – שמהווה את הענף העיקרי לחיסכון לטווח הקצר-בינוני של החוסך הישראלי. תוספת דמי הניהול השנה תניב תוספת הכנסות בהיקף של 128 מיליון שקל בשנה למנהלים בענף.
מבין השינויים בקרנות הנאמנות, בולטת ההתייקרות בקרנות הכספיות. קרנות כספיות הן קרנות ללא סיכון שמטרתן היא להניב תשואה של הריבית בבנק ישראל. הקרנות הכספיות הן האלטרנטיבה שמציבים בתי ההשקעות וחברות הביטוח למול הפיקדון שמציעים הבנקים, ועדיפות עליו מאחר שניתן לפדות אותן על בסיס יומי.
בשנתיים האחרונות זרמו יותר מ-100 מיליארד שקל לקרנות הכספיות וכיום הן מנהלות 150 מיליארד שקל. חלק מהיתרון שלהן הוא דמי הניהול הנמוכים, אולם מאז צמיחתן, החלו המנהלים שלהן להעלות אותם. השנה 15 קרנות כספיות יעלו את דמי הניהול. אלטשולר שחם לדוגמה, ישלש את דמי הניהול בקרן "אלטשולר שחם כספית" מ-0.06% ל-0.18%, תוספת שתשלשל לכיסו 4.5 מיליון שקל כל שנה, מאחר שהקרן מנהלת 4 מיליארד שקל. IBI כמעט יכפיל את דמי הניהול בקרן הכספית שלו מ-0.09% ל-0.17%, מהלך שיביא לעלייה של כמעט 8 מיליון שקל בהכנסתו מאחר שהקרן מנהלת 10 מיליארד שקל.
ענף הקרנות מתחלק לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, ובתוכן הקרנות הכספיות, בהן מנהל ההשקעות בוחר אקטיבית בהשקעות כמו מניות ואג"ח שיהיו כלולות בקרן; קרנות מחקות, כלומר כאלו שהתפקיד שלהן הוא השאת תשואה דומה לתשואה של המדדים השונים שהבורסה מפרסמת, כמו מדד ת"א 125 או ה-S&P500; וקרנות סל, שהן סוג של קרנות מחקות, אך בניגוד לקרנות העוקבות שמתעדכנות פעם ביום בסוף המסחר, קרנות הסל נסחרות לאורך יום המסחר בבורסה.
בשנים האחרונות השתנה טעם המשקיעים בבורסה: כיום רובם מעדיפים להשקיע בקרנות סל וקרנות מחקות על פני קרנות אקטיביות, מתוך האמונה כי המנהל האקטיבי לא ישיג תשואה גבוהה מהמדד לאורך זמן. סך הכול 135 קרנות מחקות יעלו את דמי הניהול, כאשר IBI אחראית על 48 מתוכן. מדובר בתוספת הכנסה של 13 מיליון שקל לבית ההשקעות על פי היקף ההון שמנוהל היום בקרנות שלו. כך למשל, אי.בי.אי. מחקה (2A) משולבת אג"ח מדינה (90%) ואינדקס בנקים ישראל (10%) חודשי, שמנהלת 30 מיליון שקל, תעלה את דמי הניהול שלה מ-0% ל-0.5%. תכלית S&P 500 (4D) TTF של מיטב, שמנהלת מיליארד וחצי שקל, תעלה את דמי הניהול מ-0.2% ל-0.3%.
עליית דמי הניהול של קרנות הנאמנות נעשית בד בבד עם המאמץ להקטין את עלויות הניהול של בתי ההשקעות. אחת מההוצאות העיקריות של מנהלי הקרנות הם דמי ההפצה אותם המנהלים משלמים לבנקים בשיעור של כ-0.35%. צוות של משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך בוחן את אותם דמי הפצה שמשולמים לבנקים ומבקש להקטין אותם ואף לבטל אותם, במקרה שהרכישה של קרנות נאמנות נעשתה ישירות דרך חשבון ההשקעות של לקוח הבנק ולא דרך יועץ השקעות. זאת מאחר שרכישה שכזו לא דרשה מהבנק מאמץ כלשהו (אך עדיין תמורת המכירה הוא מקבל ממנהל הקרן עמלה). ביטול העמלה נעשה מתוך מחשבה שהקטנת העלויות עבור חברות הקרנות תגולגל אל המשקיעים, בעקבות התחרות בענף.
