משפחת שמלצר נגד שותפיה בתלמה: אליס נרכשה לא כדין
משפחת שמלצר נגד שותפיה בתלמה: אליס נרכשה לא כדין
סכסוך בעלים בחברת התיירות: בתביעה שהגיש אסי שמלצר נגד משפחת נפתלי, ארז שמול ובית ההשקעות מור, נטען כי המניות של מייסד מנוע החיפוש אליס נרכשו במחיר מופקע וממניעים אישיים. זאת כדי להגדיל את הרווח הנקי של תלמה וליהנות מתמורה מותנית על בסיס רווח עתידי
תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב חושפת סכסוך בעלים בחברת התיירות תלמה שלמה טרוול, על רקע עסקה לרכישת מניותיו של מייסד המנוע האינטרנטי לחיפוש טיסות אליס, שבו היתה כבר לחברה החזקת מיעוט של 42%. העסקה בוצעה בדצמבר, ובמסגרתה רכשה תלמה כמחצית ממניות אליס מהמנכ"ל והמייסד יניב שולדנפריי וממחזיקים נוספים, ובכך נהפכה למחזיקה של מרבית מניות החברה, כפי שפורסם ב"כלכליסט".
כעת מתברר שבין בעלי קבוצת תלמה התגלעו מחלוקות חריפות לגבי העסקה. בתביעה שהגישה בשבוע שעבר חברת שלמה החזקות, בראשות אסי שמלצר, נגד שותפיה בחברת התיירות - המייסד ארז שמול, רוני נפתלי ומור בית השקעות - היא טוענת שהעסקה אושרה שלא כדין, בניגוד להוראות ההסכם בין בעלי המניות בתלמה ותקנון החברה. לטענת התובעים, הדירקטורים בחברה מטעם שמול ונפתלי ומנכ"לית תלמה אייה מגן, היו "להוטים", כך נטען, להשלים את העסקה בבהילות ב"מחיר מופקע", במטרה להגדיל באופן מלאכותי את הרווח הנקי, וזאת ממניעים אישיים וזרים - ולכן העסקה חסרת תוקף.
בעלי המניות בתלמה שלמה הם המייסד ארז שמול (20%), משפחת נפתלי (34%), קבוצת שלמה החזקות שבבעלות משפחת שמלצר (30%) ובית ההשקעות מור (16%).
לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות משרד עוה"ד מיתר, שווי ההחזקה באליס בספרי תלמה שלמה עמד על כמיליון דולר. במהלך 2023 דן הדירקטוריון באפשרות לרכוש מניות נוספות של מנוע החיפוש, ובדצמבר הוצג לו מתווה לעסקת רכישה של 48% ממניות אליס תמורת 8.64 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 18 מיליון דולר.
בכתב התביעה נטען שמחיר העסקה התבסס על תחזית צמיחה של כ־50% בהכנסות אליס ב־2024 (מ־102.7 מיליון דולר ל־150 מיליון דולר), "מבלי שהוצג בסיס לאותה עלייה נטענת או לרווח התפעולי הנטען בכ־9%". עוד נטען, כי בישיבה לא הובא מידע הכרחי לבחינת העסקה.
בישיבה נוספת של דירקטוריון תלמה, כעבור שבוע, טענו הדירקטורים מטעם משפחת שמלצר כי אין לאשר את העסקה לפני ביצוע בדיקת נאותות לגבי אליס, בין היתר לצורך ביסוס שווייה, ובשל חוסר הבהירות באשר להתאוששות ענף התיירות והטיסות שנפגע קשות מהמלחמה.
אולם, נטען בתביעה, הדירקטורים מטעם שמול ומשפחת נפתלי התעקשו לבצע את העסקה מיד - התנהלות שלטענת משפחת שמלצר "עוררה תמיהות (לשון עדינה וזהירה) - מדוע היה צורך דחוף להשלים אותה דווקא עד סוף 2023?". בתביעה הם תוהים עוד: "מה היתה הדחיפות לרכישת אליס, המצויה בהפסדים והפועלת בענף שנפגע בשל המלחמה? מה ההיגיון הכלכלי ברכישת אליס, שלאורך שנים דיווחה על הפסדים, במחיר מופקע וכשאין נתונים?".
התובעים טוענים שהדחיפות נבעה מהרצון "למקסם באופן מלאכותי את ה־Earnout (תמורה מותנית על בסיס רווחים עתידיים) לשנת 2023, באמצעות שיערוך שווי מניות אליס המוחזקות בידי החברה על בסיס נתוני העסקה, כך שהרווח הנקי של החברה כביכול יגדל".
בתביעה מפורטים ההסכמים בין בעלי המניות בתלמה שלמה, ובהם נקבע כי עסקאות בעלי עניין או כאלה שלבעלי עניין או לנושאי משרה בחברה יש בהן עניין אישי, יאושרו במנגנון דו־שלבי ברוב מיוחד. כלומר, באישור כל הדירקטורים בחברה (כולל מטעם שלמה החזקות) ובאישור אספת בעלי המניות.
לטענת השמלצרים, למשפחת נפתלי ולשמול יש עניין אישי באישור העסקה, אף שהמתווה אינו מיטיב עם החברה. זאת משום שלטענתם, לפי ההסכמים, ככל ששווייה של אליס לצורך העסקה יהיה גדול יותר, כך יגדל תשלום ה־Earnout שיגיע אליהם. הסיבה נעוצה בהסכם ההשקעה של שלמה החזקות בתלמה מ־2021, שבו היא התחייבה לשלם לשותפיה תמורה מותנית נוספת, שנגזרת מרווחי תלמה ב־2022 ו־2023 (התמורה עבור 2022 כבר שולמה).
בנוסף נטען כי גם התגמול של המנכ"לית אייה מגן נגזר מהרווח הנקי - כך שגם לה היה עניין אישי באישור העסקה בבהילות. על פי התביעה, המנכ"לית והדירקטורים מטעם שמול ונפתלי "היו להוטים להשלים את עסקת אליס ב־2023 גם במחיר תשלום תמורה גבוהה יותר".
ב־26 בדצמבר כונס דירקטוריון תלמה ואישר את רכישת מניות אליס, למרות התנגדות הדירקטורים מטעם שלמה החזקות, ולאחר שרק אז הוצגה לראשונה טיוטת הערכת שווי, שנטען כי היתה "דלה ולא מנומקת, באופן שמנע קבלת החלטה מושכלת ומיודעת". בהמשך טען בא כוחה של שלמה החזקות, שאישור העסקה נעשה שלא כדין, שכן רוב הדירקטורים הם בעלי עניין אישי באליס, ולכן העסקה בטלה ויש לעצור אותה.
בתכתובת בין הצדדים ביום חתימת העסקה, וגם לאחריה, דחתה חברת תלמה, באמצעות משרד עוה"ד פישר, את טענות שלמה החזקות, וקבעה ש"אין אחיזה במציאות" לטענות בדבר עניין אישי או ניגוד עניינים כלשהו, וכי השיקול היחיד לנגד עיני הנהלת תלמה הוא השאת רווחים לחברה וטובתה העסקית. "הנהלת החברה הגיעה למסקנה שהעסקה, בתנאים שהוצגו בפני הדירקטוריון, היא לטובת החברה", טענה תלמה והוסיפה: "לעסקה חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה. אי־השלמתה בעת הנוכחית עלולה לגרום לחברה נזק משמעותי".
בתלמה ביקשו לא להגיב לתביעה.
