החשש מההפיכה המשטרית הבריח 12.3 מיליארד שקל מקרנות האג"ח
החשש מההפיכה המשטרית הבריח 12.3 מיליארד שקל מקרנות האג"ח
סכום זה ברבעון הראשון של 2023, מתווסף ל-27 מיליארד שקל שיצאו אשתקד מקרנות אלה בשל עליית הריבית. אם יציאת הכספים תואץ היא עלולה להשפיע על הביקוש בשוק האג"ח ועל מחירי האשראי. המשבר הפוליטי מחלחל גם לתשואות בחיסכון לטווח ארוך
עננת המהפכה המשפטית מטרידה את המשקיעים הישראלים. אינדיקציה טובה לפעילות המשקיעים הקטנים היא ענף קרנות הנאמנות. מנתוני הבורסה עולה כי בחודש מרץ נמשכה יציאת הכספים, בעיקר מהקרנות המשקיעות באג"ח. לפי הנתונים שכוללים גם קרנות נאמנות וגם קרנות סל, היקף משיכת הכסף מקרנות האג"ח הגיע ל־5.2 מיליארד שקל. בסך הכל ברבעון הראשון נפדו מקרנות האג"ח 12.3 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל־7% מכלל הנכסים.
גם היקף הפדיונות מהקרנות המשקיעות בשוק המניות המקומי הגיע לכמעט 7% מהנכסים ברבעון הראשון של השנה. היקף המשיכות הסתכם בחודש מרץ ב־1.5 מיליארד שקל, וברבעון הראשון הגיע היקף המשיכות ל־4.4 מיליארד שקל. בסך הכל נמשכו מהקרנות המשקיעות בשוק המקומי (אג"ח ומניות) כספים בהיקף של 6.7 מיליארד שקל בחודש מרץ, ומתחילת השנה נמשכו 16.7 מיליארד שקל.
מנגד נמשכת זרימת הכספים לקרנות המשקיעות בחו"ל, אולם זו נעשית בקצב נמוך הרבה יותר מקצב יציאת הכספים מהשוק המקומי. מהנתונים עולה כי במרץ זרמו לקרנות האג"ח והמניות בחו"ל כמיליארד שקל, ובסיכום רבעוני 3.3 מיליארד שקל.
מי שעוד ממשיכות להיות פופולריות הן הקרנות הכספיות. בחודש מרץ זרמו אל הקרנות הללו 5.9 מיליארד שקל, ובסך הכל הן גייסו 15 מיליארד שקל ברבעון הראשון, וכיום הן מנהלות נכסים בהיקף של 66.5 מיליארד שקל. הזרימה לקרנות הכספיות נובעת מכך שהן נחשבות למקלט יציב בתקופה סוערת זו (הקרנות משקיעות בנכסים מאד סולידיים). בנוסף לכך, מגמת עליית הריבית משפרת משמעותית את פוטנציאל התשואה שלהם.
"המשקיעים נשברים"
"הסטת הכספים מישראל לחו"ל התמתנה בחודש האחרון, אולם התופעה המדאיגה המתהווה אל מול עינינו היא מכירות גדולות ועקביות בקרנות אג"ח ישראל", אומר יניב פגוט סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "האבסורד הוא כי דווקא כשיש תשואות נאות בשוק החוב לאחר שנים של ריבית אפסית, משקיעים רבים נשברים ומממשים השקעות בשוק החוב". להתרחבות של יציאת הכספים משוק האג"ח עלולות להיות השלכות על שוק החוב בישראל.
מתחילת השנה יצאו מקרנות האג"ח מעל ל־12 מיליארד שקל, ואלו מצטרפים לסכום עתק של 27 מיליארד שקל שיצאו מקרנות האג"ח אשתקד בשל תהליך העלאת הריבית, שהביא לחשש מהפסדי הון. כל זאת כשהמוסדיים, שבדרך כלל אוספים סחורה בזמן שיש פדיונות בקרנות הנאמנות, ממוקדים ברובם בהסטת כספים להשקעה בחו"ל.
ירידה בביקוש לאג"ח מפעילה לחץ על תשואות האג"ח לעלות (בעיקר בשוק האג"ח הקונצרני בו ממילא הנזילות אינה גבוהה). עלייה זו מצטרפת לעליית התשואות שממילא חווה שוק זה בעקבות העלאות הריבית הנמשכות. אם מגמת יציאת הכספים תחריף עלול להיגרם צמצום בהיצע בשוק האשראי, מה שיביא להתייקרותו שממילא כבר מתרחשת בשל העלאות הריבית, ולהקשות על חברות לבצע מיחזור חוב בשוק ההון. וכמובן ששינוי בתמחור בשוק האג"ח ישליך על כלל מחיר האשראי במשק.
בהסתכלות קדימה, פגוט מעריך כי גם חודש אפריל יהיה תנודתי. "אפריל הוא חודש מאתגר והוא צפוי להיפתח בהעלאת ריבית כבר מחר. בשל מיעוט ימי המסחר בישראל בגלל החג לעומת מסחר מלא בארה"ב, קיים פוטנציאל ניכר לגידול בתנודתיות בשוק המקומי. אם לא יהיו בשורות פוליטיות חיוביות מבית הנשיא, סיר הלחץ של שוק ההון המקומי צפוי להתחמם אף יותר. בהיבט של תעשיית קרנות הנאמנות, הרי דווקא מיעוט ימי המסחר עשוי למתן את קצב הפדיונות שראינו בחודשים האחרונים", הוא מציין.
לא רק המהפכה המשפטית משפיעה על שוק ההון, אלא גם העלאות הריבית, כאשר בנק ישראל צפוי להעלות שוב את הריבית מחר. "אולי זו העת לשינוי גישה מצד בנק ישראל", אומר פגוט. "לא תמיד מה שמתאים בעולם נכון לכלכלה הישראלית. בנק ישראל יכול כבר מחר להחליט להשהות את עליית הריבית, מה שייתן את הרוח הגבית ששוק ההון כל כך מייחל לה. צריך ליטול סיכון מושכל ולעצור את תהליך העלאת הריבית ולראות איך הריבית הקיימת היום משפיעה על המשק והכלכלה".
פגיעה בחיסכון ארוך הטווח
המהפכה המשפטית מחלחלת גם לתשואות בחיסכון ארוך הטווח. לפי תחזית תשואות קופ"ג של בית ההשקעות מיטב, הרבעון הראשון של השנה צפוי להסתיים בתשואה ממוצעת חיובית של 0.9%, אולם ביחס לעליות החדות בשוקי העולם שהיו ברבעון הראשון, מדובר בתשואת חסר שנובעת מביצועי החסר של השוק המקומי בשל האירועים הפוליטיים.
חודש מרץ הסתיים להערכת מיטב עם תשואה ממוצעת חיובית של 0.2%, כאשר טווח התשואות צפוי לעמוד על תשואה שלילית של 0.1% ועד לתשואה חיובית של 0.6%. במרץ נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בחו"ל ובאג"ח קונצרניות וממשלתיות בארץ, והן האחראיות לתשואה החיובית של הקופות.
לדברי יניב פגוט, על בנק ישראל לשקול השהייה של העלאת הריבית. "צריך ליטול סיכון מושכל ולעצור את התהליך. זה יתן את הרוח הגבית ששוק ההון מייחל לה"
בשוק המניות המקומי נרשמה מגמה מעורבת במרץ, אחרי חודש מאד תנודתי בצל התגברות המחאה, והשהיית החקיקה: מדד ת"א 35 עלה ב־0.3%, ואילו מדד ת"א 125 ירד ב־0.4%. אולם גם התשואה החיובית שנרשמה בת"א 35 נמוכה משוקי העולם, שכן מדד ה־P&S 500 למשל, עלה בחודש שעבר ב־2%. מבין המסלולים השונים בענף הגמל, בלט בחודש האחרון המסלול השקלי עם תשואה ממוצעת של 1% לעומת תשואה ממוצעת של 0.2% בלבד במסלול הכללי.
בסיכום רבעוני נרשמו תשואות חיוביות במסלולים השונים למעט המסלול השקלי שרשם תשואה שלילית של 0.4%. התשואה החיובית היתה 0.9%, אולם לשם השוואה מדד הנאסד"ק זינק בכמעט 15% ברבעון הראשון, ומדד היורוסטוק 500 באירופה קפץ ב־13%, בעוד מדד ת"א 35 ירד ב־3.2% ברבעון הראשון, כך שהשפעת ההפיכה המשפטית מיתנה את העליות שיכלו להירשם בחיסכון הפנסיוני. בשוק ההון מעריכים שאם המשבר בנוגע למהפכה המשפטית ייפתר בפשרה, השוק המקומי צפוי לתקן את תשואות החסר, היותר והמצב הכלכלי בישראל נחשב טוב בהשוואה לעולם.
