בלעדיאדמה במגעים למכירת ליקורד ב־300 מיליון שקל
בלעדי
אדמה במגעים למכירת ליקורד ב־300 מיליון שקל
המכירה הצפויה של חברת תוספי המזון הישראלית ליקורד, בשווי מוערך של 300 מיליון שקל, תתבצע בשל הביצועים הפיננסיים החלשים של החברה־האם אדמה, וכדי להתמקד בפעילות הליבה של ייצור מוצרי הדברה בתחום הצומח
חברת אדמה מנהלת מגעים למכירת חברת תוספי המזון והבריאות ליקורד (Lycored). ל"כלכליסט" נודע כי קרן ההשקעות הישראלית פורטיסימו בניהולו של יובל כהן, וקרן צרפתית המתמחה בשוק המזון, מתמודדות על הרכישה. קרן ישראלית נוספת שבוחנת את הרכישה היא טנא בניהולו של אריאל הלפרין. שווי ליקורד בעסקה צפוי לעמוד על 300 מיליון שקל, וייתכן שאף יותר.
עוד נודע כי אדמה הנמצאת בבעלות סינית, דרך חברת סינג'נטה השוויצרית, שכרה את בנק רוטשילד לנהל את הליך המכירה של החברה, שמשמעותו פרידה של אדמה מתחום עסקים שאינו בליבת הפעילות שלה — אגרוכימיה.
הרקע למכירה נובע גם מהתוצאות העסקיות של אדמה. החברה הפסידה ב־2023 סכום עתק של 242 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2024 הפסידה 35 מיליון דולר. אדמה מנסה לשפר את תזרים המזומנים שלה ולרכז את המאמצים בליבת העסקים שלה. הירידה בהכנסות נובעת, בין היתר, מירידה במחירי הסחורות החקלאיות וגידול בהיצע העולמי. הדבר משפיע על הכנסות החקלאים וכתוצאה מכך על ההשקעה שלהם במוצרי הגנה על הצומח שמייצרות אדמה וחברות אחרות.
ליקורד היתה אחת החברות המבטיחות של מכתשים אגן, שמה של אדמה לפני שעברה לבעלות הסינית של כמצ'יינה. ליקורד היתה החברה הראשונה בעולם שהצליחה למצות ליקופן מעגבנייה עם ערכי ליקופן גבוהים. הליקופן הוא נוגד חימצון עם פעילות בריאותית בתחומים רבים, בהם בריאות הלב, כלי הדם והערמונית. החברה מפתחת חומרי צבע אורגניים שנמצאים בצמחים לתעשיית המזון, המשקאות ותוספי התזונה. המפעל המרכזי של החברה נמצא במישור רותם בבאר שבע.
ליקורד הוקמה ב־1995 כשבמכתשים אגן עדיין ביקשו להקים מנועי צמיחה בתחומים המשיקים לפעילותה העיקרית בתחום האגרוכימיה. החברה מעסיקה כ־150 עובדים בארץ ועוד 50 בארה"ב, שם היא מחזיקה במפעל לערבוב ויטמינים לתעשיית המזון. בשיא פריחתה עמדו מכירותיה של ליקורד - בעיקר באירופה, ארה"ב וישראל - על כ־120 מיליון דולר בשנה. אבל בשנים האחרונות חלה נסיגה לאחר שההשקעה של הבעלים הסיני במחקר ופיתוח החברה התמתנה.
ליקורד סגרה בעשור הקודם גם מפעל שהקימה בסין וחוותה שחיקה בהכנסות ב־2023 בשל האטה במכירות בתוספי תזונה בארה"ב והתגברות התחרות מסין והודו בתחום הליקופן. על פי דו"חות אדמה, עמדו הכנסות ליקורד ב־2023 על 80 מיליון דולר בשנה לעומת 84 מיליון דולר ב־2022. החברה הרוויחה 6.8 מיליון דולר בניגוד להפסדי הענק של החברה־האם אדמה. ליקורד רשומה בספרי אדמה בשווי של 110 מיליון דולר.
תחת המנכ"לית הקודמת של החברה, רוני פטישי־חילים, ביצעה ליקורד התאמות בסל המוצרים שלה, ומימשה פעילויות לא רווחיות שלה. ככל הידוע, מכרה החברה בתקופתה גם את פעילות הייצור באנגליה שהחלה ב־2003 כשליקורד רכשה במיליוני יורו את החברה הבריטית Nutriblend, שמייצרת ומשווקת תערובות של ויטמינים ומינרלים מידי חברת Merck.
פטישי־חילים שימשה בתפקיד עד 2020, עת מונתה לסמנכ"לית כספים באדמה. כיום מנוהלת ליקורד בידי שירלי כהן.
על הרוכש יהיה לטפל בהעברה של פעילות החברה מבאר שבע, משום שהיא מחויבת לפנות את שטח המפעל בשל דרישת הרשויות המקומיות. ההוצאה המוערכת של המעבר היא כמה מיליוני דולרים, כך שהמחיר שיוצע במכרז יצטרך לכלול את ההוצאה הזו.
מיזוג אפשרי עם גדות
מבחינת קרן פורטיסימו המנוהלת בידי יובל כהן, יש רציונל מהותי מאחורי הרכישה האפשרית. פורטיסימו מחזיקה בחברת גדות ביוכימיה הפעילה גם היא בתחום תוספי המזון, ופעילותה סינרגית לזו של ליקורד. מיזוג אפשרי של שתי החברות יכפיל את פעילותה של גדות המנוהלת בידי אוהד כהן.
גדות ביוכימיה הפועלת ממפרץ חיפה מייצרת חומרי גלם למוצרי מזון, משקאות, תוספי תזונה ותחליפי החלב. היא הוקמה ב־1964 ואת השליטה בה רכשה פורטיסימו מידי קבוצת דלק של יצחק תשובה ב־2018 תמורת 40 מיליון שקל בלבד. דלק הנפיקה את גדות בבורסה ב־2005 לפי שווי של 380 מיליון שקל, אבל השקעה לא מוצלחת של 80 מיליון דולר בהקמת מפעל בסין שנכשל, הביאה למכירה של החברה בהפסד של כחצי מיליארד שקל אחרי שדלק הזרימה אליה כ־136 מיליון דולר. מאז השביחה פורטיסימו את החברה. הפעילות של גדות הורחבה והיא מייצרת כיום מלחי ציטראט על בסיס נתרן, אשלגן, מגנזיום וקלציום, שאותם היא מספקת לחברות מזון גדולות. בחמש השנים שבהן פורטיסימו מחזיקה בחברה היא שילשה את מחזור המכירות שלה ליותר מ־100 מיליון דולר בשנה.
צניחה אחרי זינוק בקורונה
המכירה הצפויה של ליקורד מתבצעת, כאמור, גם לאור מצבה הפיננסי המידרדר של אדמה. החברה, שמייצרת מוצרי הדברה בתחום הצומח, נמכרה ב־2011 בידי קונצרן אי.די.בי שנשלט אז בידי נוחי דנקנר, לתאגיד כמצ'יינה הסיני תמורת 2.4 מיליארד דולר.
אדמה מוזגה לסנונדה הסינית, וכיום המניות של החברה נסחרות בבורסת שנזן בשווי 2 מיליארד דולר, והיא מדווחת בבורסה הישראלית על חוב של 3 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח שלה, שרובם מוסדיים ישראליים.
כמצ'יינה, שבעצמה מוזגה לסנוקאם הסינית, רכשה את חברת סינג'נטה השוויצרית בעסקת ענק של 43 מיליארד דולר בעשור הקודם, והכניסה את אדמה תחת החברה השוויצרית. חן ליכטנשטיין, מנכ"ל אדמה לשעבר, מונה לסמנכ"ל הכספים של סינג'נטה העולמית והתפטר לאחרונה לאחר שלא נבחר לתפקיד המנכ"ל. כמנכ"ל אדמה מכהן כיום סטיב הוקינס שמנהל את החברה משוויץ. הנהלת החברה מאבדת את הצביון הישראלי ולאחרונה מונתה גם יועצת משפטית שאינה ישראלית. דלית בראון, דח"צית שהתפטרה מאדמה בפברואר השנה, טענה כי החברה מתנהלת בחוסר שקיפות ומנהלים מוצנחים אליה ללא שיש להם הכישורים הנדרשים.
אדמה סובלת מירידה חדה בהכנסות וברווחים ולמעשה ברבעון הרביעי של 2023 עברה להפסד של 101 מיליון דולר. ה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של החברה ב־2023 ירד מ־740 מיליון דולר ל־407 מיליון דולר בלבד.
הירידה מאפיינת את כל מגזר האגרוכימיה, שפרח בתקופת הפוסט־קורונה וכעת סובל מצניחה במחירים. אבל הירידות באדמה היו חדות יותר מאלו של המגזר כולו וייתכן שהמכירה נועדה גם לסייע לחברה לכסות את חובה העצום בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.
ההפסדים של אדמה נמשכו גם ברבעון הראשון של 2024. בדו"חות שפרסמה במהלך החג התברר שההפסד של החברה עמד ברבעון על 35 מיליון דולר לעומת רווח של 13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה היתה גם ברמת ההכנסות - 945 מיליון דולר לעומת 1.12 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב־2023. ה־EBITDA ירד מ־141 מיליון דולר ל־95 מיליון דולר, צניחה של כ־40%.
