הבורסה מעלה הילוך: הגישה עתירה לבג"ץ נגד רשות ניירות ערך
הבורסה מעלה הילוך: הגישה עתירה לבג"ץ נגד רשות ניירות ערך
בורסת ת"א שמוביל המנכ"ל איתי בן זאב מעוניינת להעלות את תעריפי השימוש במדדים שלה, והגישה עתירה נגד ההתנגדות למהלך מצד הרשות בהובלת ענת גואטה; הבורסה טוענת שהרשות פועלת מחוץ לגבולות הסמכות שלה ומתעלמת מפניות חוזרות ונשנות
המאבק של בורסת תל אביב ברשות ניירות ערך עולה שלב. כפי שחשף כלכליסט, הנהלת הבורסה לניירות ערך הגישה הבוקר (ה') עתירה לבג"ץ נגד התנגדות הרשות לשינוי תעריפי השימוש במדדי הבורסה, שינוי שעליו שהחליטה הבורסה בחודש מרץ.
על פי עתירת הבורסה בהובלת המנכ"ל איתי בן זאב, הרשות מפרשת באופן שגוי את היקף סמכות הפיקוח שלה על הבורסה, ופועל נגד הוראות החוק ותכליתו. הבורסה טוענת כי הרשות, בהובלת היו"ר ענת גואטה, נוטלת לעצמה סמכות רגולטורית ביחס לשירותים הנלווים שאותם מפיקה הבורסה (דוגמת המדדים), שאינם בפיקוח הרשות.
עוד טוענת הנהלת הבורסה כי הרשות מתנהלת בצורה מנהלתית פגומה כשאינה מתייחסת לפניותיה החוזרות ונשנות של הבורסה ונמנעת מלקבל החלטה, וכך יוצרת פיקוח מחירים ללא מנגנון ברור. בבורסה כתבו כי בג"ץ הוציא החלטה שעל הרשות להגיש תגובה עד ל-2 בנובמבר.
הבורסה מעוניינת להעלות את העמלות עבור השימוש במדדי מניות ל-0.05%, עבור השימוש במדדי אג"ח ל-0.03%, עבור מדדי אג"ח ממשלתי ל-0.02% ועבור מדדי מק"מ ל-0.01%. זאת לעומת העמלה הקודמת בשיעור של 0.005% מהיקף הנכסים (אך לא פחות מ־1,237 שקל ולא יותר מ־9,278 שקל). על פי חישוב האיגוד, העמלות החדשות יגדילו את תשלומי חברות הקרנות לבורסה ב־30 מיליון שקל בשנה (כ־10% מהכנסותיה ב־2021).
הבורסה הסבירה כי העמלה של 0.005% שנקבעה לפני שני עשורים נמוכה מהותית מהעמלות בחו"ל. הנהלת הבורסה הציגה נתונים שלפיהם מנהלי מדדים בעולם, כמו MSCI, דאו ג'ונס או אינדקס הישראלית, גובים עמלה ממוצעת של 0.04%. כמו כן, הבורסה טוענת כי בורסות מקבילות, כמו נאסד"ק או הבורסה הגרמנית, גובות עמלת עריכת מדדים לצד דמי מכירה וקנייה.
ההחלטה על ייקור התעריפון מגיעה לאחר אחת משנות השיא בבורסה - שאליה הצטרפו בשנה שעברה 93 חברות שגייסו יותר מ־10 מיליארד שקל, אשר הגדילו את שווי שוק המניות ליותר מטריליון שקל. גל ההנפקות של חברות חדשות והמגמה החיובית בשוק המניות הקפיצו את רווחי הבורסה ב-2021. על רקע שוק המניות הגואה, הרווח הנקי של הבורסה עלה ל־45.5 מיליון שקל - זינוק של 23% לעומת 2020 וכמעט פי שלושה מהרווח הנקי ב־2019 (17.6 מיליון שקל).
ארגון מנהלי קרנות הנאמנות בהובלת אלי בבלי הוביל מאבק נגד עדכון מחירי השימוש במדדים. בבלי ניסה לגייס לשורותיו את הרגולטורים השונים, ופנה בין היתר לרשות התחרות בבקשה שתקבע כי הבורסה היא למעשה מונופול ועל כן מחיריה אמורים להיות מפוקחים למחצה. עוד הסביר כי העלאת המחירים תגולגל לצרכנים ועל כן כולם ייפגעו מהמהלך - כולל הבורסה עצמה.
מרשות ניירות ערך נמסר כי הרשות "פועלת על פי הסמכויות המוקנות לה בחוק לשם הגנת ציבור המשקיעים. בקשת הבורסה להעלות תעריפים נבחנת באופן סדור על ידי הרשות והיא תמשיך לעשות כן".
