ניתוחקרפור מדשדשת בבוץ הקמעונאי, וזו לא בשורה טובה לצרכנים
ניתוח
קרפור מדשדשת בבוץ הקמעונאי, וזו לא בשורה טובה לצרכנים
אחרי החלומות של קרפור על יצירת תחרות בסופרמרקטים באמצעות מחירים זולים, הרשת נתקלת במציאות: חיתוך חד ברווחיות הגולמית המסתתר בדו"חות. עם תוצאות כאלה רוצה משפחת זלקינד להנפיק את החברה בבורסה תוך שהיא מפזרת תחזיות ורודות ללא כיסוי בינתיים
ביום חמישי פירסמה אלקטרה מוצרי צריכה את הדו"חות הכספיים שלה לסיכום הרבעון השני, שחשפו גם את תוצאות רשת המזון קרפור. התוצאות הראו עלייה בהכנסות הרשת לצד הפסדים תפעוליים לא מבוטלים עקב ההשקה הגרנדיוזית שלה בתחילת חודש מאי האחרון.
לצד נתונים תפעוליים חשובים כמו מכירות, קצב פיתוח סניפים, הפסד תפעולי ומכירות בחנויות זהות, היה נתון אחד מרכזי וחשוב שנעדר מהתוצאות הכספיות: הרווחיות הגולמית של הרשת. רווחיות גולמית היא נתון מהותי להבנת היכולת הבסיסית של רשת מזון לייצר רווח. נתון זה מייצג את הפער בין המחיר שבו קנתה הרשת סחורה מספקים לבין המחיר בו מכרה אותם ללקוחותיה. אם הרשת לא מרוויחה בפרמטר הזה, אזי אין לה זכות קיום כלכלית.
הנתון הזה כאמור נעדר מהתוצאות של קרפור, אבל ניתן לחשב אותו באמצעות נתונים אחרים. בדו"ח המגזרי שלה על עסקי המזון מדווחת אלקטרה צריכה על מכירות חנויות המזון, לצד הוצאות המכר שהן התשלום לספקים. כאשר מחסירים את הוצאות המכר מהמכירות, מה שנשאר זה הרווח הגולמי. במקרה של אלקטרה צריכה, נתון המכירות צמח ב־10.7% ועמד על 787.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2023. צמיחה זו מוסברת בהסבה של 50 מתוך 150 חנויות המזון שמפעילה אלקטרה צריכה למותג האירופי החדש והנוצץ קרפור. הסניפים החדשים החלו לפעול בתחילת מאי, כך שהנתון משקף עלייה יפה במכירות בחודשיים ראשונים של פעילות הרשת החדשה.
עם זאת, הוצאות המכר עלו באותה תקופה ב־20.9% ועמדו על 594 מיליון שקל ברבעון. המשמעות היא שהרווח הגולמי שהצליחה לייצר פעילות המזון כולה - שרק שליש מהחנויות שלה הן חנויות קרפור - עמד על 193.8 מיליון שקל בלבד, צניחה של 12% לעומת הרבעון המקביל. כאשר מחשבים מתוך נתון זה את הרווחיות הגולמית, מגלים כי זו נשחקה ל־24.6% ברבעון השני של 2023, לעומת 31% בתקופה המקבילה. עבור כל רשת מזון מדובר בצניחה דרמטית, ולא ברור מדוע אלקטרה צריכה בחרה שלא לגלות אותה באופן ישיר למשקיעים שלה.
יש לציין כי למרות הציפייה לשקיפות גדולה יותר מאלקטרה צריכה, היא לא מחויבת לדווח את הנתון. רשות ניירות ערך לא מחייבת את פרסומו, והרשות גם אינה מטפלת בפערים בין הרשתות השונות באופן חישוב הנתון - מה שמקשה על המשקיעים להשוות בצורה נכונה בין הרשתות הנסחרות בבורסה. אולי המקרה הזה יכול להיות קריאת השכמה לרשות.
משמעות נתון הרווחיות הגולמית הוא שעל כל שקל שנכנס לקופות של רשת המזון, נשארו בכיס של הרשת 24.6 אגורות (לעומת 31 אגורות ברבעון מקביל). מהכסף הזה שנשאר צריכה הרשת לממן את כל עלויות התפעול שלה - דמי שכירות לסניפים, משכורות לעובדים, פרסום, הנהלה, הוצאות מטה, לוגיסטיקה ועוד. לכן, לא מפתיע לגלות כי מגזר המזון של אלקטרה צריכה סיים את הרבעון עם הפסד תפעולי של 64 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 11.2 מיליון שקל ברבעון השני בשנת 2022.
לא ניתן להסביר את השחיקה העצומה ברווחיות הגולמית בשינוי בשטחי המסחר - אלה הצטמצמו ב־1.6% בלבד בין הרבעונים עם סגירה של סניף אחד. כלומר מדובר כאן באותן חנויות, ואותם מדפים, רק באריזה שונה של מותג. אז איך כן ניתן להסביר זאת? קודם כל אין ספק שההשקה עצמה השפיעה על הרווחיות הגולמית. 50 החנויות שעברו הסבה למותג קרפור עברו שיפוץ ולא היו פתוחות במשך הרבעון כולו. כאשר החנות סגורה לשיפוצים, היא לא מייצרת רווח.
במקביל, כאשר השיקה אלקטרה צריכה את הרשת החדשה היא ניסתה למשוך כמה שיותר לקוחות להגיע לחנויות שלה, ואחת הדרכים הכי טובות לעשות את זה הם מבצעים עמוקים על מחירי המכירה. אין ספק כי הרשת ביצעה מבצעים כאלה והם השפיעו על הרווחיות הגולמית. מצד שני, אם הרשת תעלה מחירים ברבעונים הבאים כדי לשפר את הרווחיות הגולמית, הלקוחות עלולים לנטוש אותה עבור הרשתות המתחרות. בנוסף, בזמן ההסבה לחנויות קרפור הרשת רוקנה מהחנויות מלאי ישן והחליפה אותו במלאי חדש. מדובר בתהליך יקר ומסורבל במיוחד שמשפיע מאוד על שורת הרווחיות הגולמית.
במילים אחרות: הרבעונים הבאים קריטיים עבור קרפור, והיא תצטרך להוכיח כי היא מצליחה להתייצב בשיעורי רווחיות גולמית שמאפשרים לה להחזיק את הראש מעל המים. מדובר בתקופה בה מנהלי הרשת צריכים כמה שיותר שקט ויציבות, כדי להעלות את הסניפים על פסים של צמיחה.
תג המחיר החדש של קרפור עדיין לא נחשף
לצערם של בכירי קרפור, שקט הם לא יקבלו בקרוב. זאת, עקב מהלך אחר עליו הודיעה אלקטרה צריכה במסגרת הדו"חות - מכירת עסקי קמעונאות המזון לבעלת השליטה, חברת אלקו של משפחת זלקינד - והנפקת הפעילות כולה בבורסה. בכך אישרה החברה את חשיפת "כלכליסט" בנושא מחודש יולי.
למה להנפיק עכשיו את קרפור, הרי הרשת עדיין לא התייצבה, ומעולם לא הרוויחה ולו שקל אחד. התשובה נעוצה בהיסטוריה של כניסת אלקטרה צריכה לעסקי המזון, כשנתיים לפני השקת קרפור, במאי 2021. אלקטרה צריכה נכנסה אז לשותפות ביינות ביתן - הרשת שהקים נחום ביתן. אלקטרה רכשה יחד עם הפניקס את גרעין השליטה ברשת, והתחייבה לרכוש מנחום ביתן את יתרת אחזקותיו עד סוף 2023 לפי שווי של 900 מיליון שקל לרשת. אלקטרה דיווחה רשמית בשבוע שעבר כי היא לא מתכננת לממש את האופציה לרכישת אחזקותיו של ביתן. בכך היא אומרת כי תג המחיר של 900 מיליון שקל לפעילות המזון הוא פשוט לא רלבנטי. כשרואים את התוצאות הכספיות, אפשר בהחלט להבין למה. תג המחיר להנפקה עדיין לא נחשף, וסביר להניח כי אלקטרה צריכה תגייס מעריך שווי כדי להשלים את העסקה, שצריכה לקבל אישור כעסקת בעלי עניין. עבור אלקטרה צריכה נראה כי מדובר בעסק לא רע שיאפשר לה להתמקד בעסקיה ולהיפטר מפעילות שמכבידה משמעותית על שורת הרווח שלה.
במתווה החדש להנפקת קרפור ושאר עסקי המזון של אלקטרה הציבור הוא שותף מרכזי. אחרי הכל הוא זה שאמור להתגייס ולקנות את הפעילות הזאת, כמובן מתוך תקווה כי הנתונים הכספיים שנחשפו ברבעון השני הם רק חבלי לידה של הרשת. לכן לא היה מפתיע למצוא בדיווח של אלקטרה צריכה גם הרבה תחזיות ונתונים אופטימיים לגבי התפקוד של קרפור. כך למשל דיווחה החברה שהיא צופה שהרשת כבר תרשום רווח תפעולי חיובי במחצית השנייה של שנת 2023. במקביל, היא דיווחה כי לאחר פתיחת הסניפים המוסבים של קרפור, המכירות למ"ר זינקו ל־40 אלף שקל בחישוב שנתי, בחודשים מאי־יולי. מדובר בנתון מדהים שמהווה צמיחה של 58% לעומת המכירות שרשמו אותם סניפים לפני ההסבה ברבעון המקביל, אך יש לקחת את הנתון הזה עם מעט ספקנות. זאת, משום שחודשי מאי־יוני היו חודשי ההשקה של הרשת החדשה - לקוחות רבים הגיעו לסניפים מתוך סקרנות, ומבצעי השקה, שלפי השחיקה ברווחיות הגולמית, היו מאוד אגרסיביים.
המבחן של הרשת יהיה לשמר את קצב המכירות האלה גם ברבעונים הבאים. הרבעונים האלה יביאו עמם גם הוצאות נוספות. מאז ההשקה של 50 סניפי קרפור הסבה אלקטרה צריכה 15 סניפים נוספים למותג הצרפתי, ובכוונתה להסב עוד 15 עד סוף השנה, כך שמצבת הסניפים של קרפור בסוף 2023 צפויה לעמוד על 80. לכן דיווחה אלקטרה כי היא פועלת לשיפור התזרים וגיוס מקורות מימון על מנת לעמוד בהוצאות ההתרחבות. נתון נוסף ששופך אור על מצבה הלא פשוט של קרפור בישראל הוא מכירות המותג הפרטי, כלומר המוצרים שנמכרים תחת המותג "קרפור". אלקטרה חשפה בדו"חות כי מכירות המותג הפרטי בחנויות של קרפור עמדו על 6.7% מסך המכירות בסניפים אלה. מדובר בנתון לא מזהיר בכלל בהתחשב בכך שהמותג הפרטי היה אמור להיות אחת הבשורות הצרכניות של הרשת החדשה. לשם השוואה, ברשת שופרסל עמדו מכירות המותג הפרטי ברבעון השני על 27.5%. על נתח המכירות של המותג הפרטי אמר אורי קילשטיין, מנכ"ל הרשת, בתשובה לשאלת "כלכליסט" כי מאז ההשקה התרחב המותג הפרטי של קרפור במאות מוצרים, וכיום הוא עומד על 10% ממכירות הרשת.
ההפסדים בקמעונאות המזון גררו את התוצאות של אלקטרה צריכה כולה כלפי מטה. החברה רשמה הפסד תפעולי של 45.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 54.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד רבעוני של 21.4 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 20 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
מאלקטרה צריכה נמסר כי "החברה פרסמה את תחזיותיה בדו"חות וצופה מעבר לרווח בחציון השני של השנה בעקבות הצמיחה החדה במכירות".
