סגור
רונן גינזוברג מנכ"ל דניה סיבוס
רונן גינזוברג, מנכ"ל דניה סיבוס (צילום: סיון פרג')

ההכנסות צמחו, אבל המלחמה פגעה ברווח של חברת הבנייה דניה סיבוס

הכנסות החברה צמחו ב-3% במחצית הראשונה של 2024, אך הרווח הנקי ירד ב-19%; מלחמת חרבות ברזל משפיעה על עלויות הפרויקטים ועל לוחות הזמנים של החברה, ובדניה מצפים לקבל פיצוי מהמדינה

מלמת חרבות ברזל, שהחלה בעקבות מתקפת הפתע של ארגוני טרור מרצועת עזה, נותנת את אותותיה בתוצאות העסקיות של חברת דניה סיבוס.
בעוד שההכנסות של חברת הבנייה במחצית הראשונה של 2024 צמחו ב-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב-2.78 מיליארד שקל, בשורה התחתונה דניה סיבוס מציגה התכווצות של 19% ברווח הנקי שהסתכם ב-85 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה ברווח הוא תחום התשתיות, שבמסגרתו דניה סיבוס פועלת כקבלן מבצע וכזכיין של פרויקטים בתחום התשתיות בעיקר בישראל, לרבות פרויקטי כבישים, גשרים, בניית מסילות רכבת, מנהרות ותחנות תת קרקעיות.
בששת החודשים הראשונים של השנה מגזר התשתיות הציג רווח גולמי של 16 מיליון שקל בלבד, בהשוואה לרווח גולמי של 46 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בדניה סיבוס מסבירים את השחיקה ברווחיות של מגזר התשתיות בהשפעת מלחמת חרבות ברזל על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקטים. בעוד שהעלויות הן ודאיות וניכרות בדוחות באופן מיידי, התאמות המחיר מול הלקוחות אינן ודאיות ועשויות לבוא לידי ביטוי בדוחות בעתיד.
בשלב זה דניה סיבוס פועלת אל מול מזמיני עבודה בפרויקטים השונים לצורך התאמת לוחות הזמנים ועדכון עלויות הפרויקט.
בדוח הדירקטוריון של דניה סיבוס נכתב במפורש כי העלויות שכרוכות בשינוי המבני בהרכב העובדים באתרי החברה משפיע על העלויות, התפוקה וקצב הביצוע.
להערכת החברה, בשלב זה ההשפעה הזו לא קיבלה ביטוי מלא בקצב עליית המדד, ועל כן הפיצוי לחברה מכוח מנגנוני ההצמדה של התמורה החוזית בהסכמי הביצוע טרם מפצים אותה באופן מלא על השינוי בעלויות הביצוע. עוד צוין כי החברה מצפה שלאורך זמן אופן המדידה יתאים את עצמו לקצב ההתייקרויות בפועל.
גורם נוסף שהכביד על התוצאות העסקיות של דניה סיבוס במחצית הראשונה של 2024, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הן הכנסות חד פעמיות של 6.6 מיליון שקל שהחברה נהנתה מהן ב-2023 הודות למכירת זכויות באחת השותפות שלה.
סעיף המימון מרכך מעט את ההשפעות השליליות של המלחמה ואת הפגיעה ברווח שנגרמה בשל מגזר התשתיות. במחצית הראשונה של השנה דניה סיבוס רשמה הכנסות מימון נטו של 17 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות מימון נטו של 12 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2023.
הכנסות המימון נטו נבעו בעיקר מהכנסות הפרשי שער ומהכנסות ריבית מפיקדונות בבנקים הודות ליתרת המזומנים של החברה שהסתכמה ב-30 ביוני ב-750 מיליון שקל.
הנזילות הגבוהה של דניה סיבוס מאפשרת לה ליישם מדיניות חלוקת דיבידנד לפיה החברה תחלק לפחות 35% מהרווח השנתי הנקי שלה.
בגין רווחי 2021 דניה סיבוס חילקה 90 מיליון שקל, בגין רווחי 2022 בעלי המניות של החברה קיבלו 135 מיליון שקל, ובגין רווחי 2023 החברה חילקה 160 מיליון שקל.
היכולת של דניה סיבוס להגדיל את הדיבידנד השנתי במקביל לעליה בהון העצמי של החברה נובעת מהעלייה העקבית ברווח הנקי שלה. המשך שחיקה ברווח, כפי שנרשמה במחצית הראשונה, עלולה להביא בהתאם גם לירידה בהיקף הדיבידנד שיחולק לבעלי המניות בעתיד.
בדניה סיבוס ציינו שהמחסור הכללי בעובדים מחייב התאמות של החברה לאירועים ולהחלטות הממשלה, בעיקר בהקשר של הגדלת ההעסקה בפועל של עובדים זרים, כל עוד יימשך איסור העסקת עובדי הרשות הפלסטינית.
דניה סיבוס, באמצעות תאגיד עובדים זרים שבשליטתה, מעסיקה נכון להיום כ-690 עובדים זרים לעומת כ-380 עובדים שהועסקו על ידה בסוף השנה הקודמת ומגמת הצמיחה צפויה להימשך בתקופה הקרובה.
בשיחת הוועידה למשקיעים שהתקיימה אתמול התייחס מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג, לסוגיית המחסור בעובדים בענף ואמר "אנחנו מהר מאוד ידענו להביא לפה ראשונים כמות גדולה של עובדים, אנחנו ממשיכים להביא עובדים. אנחנו תומכי בקבלני המשנה שלנו, עומדים מאחוריהם, אנחנו יודעים לעזור להם גם כספית, ואני חושב שהדבר הזה גרם לזה שהם בוחרים להמשיך לעבוד עם דניה ולבחור בנו כחברה מועדפת".
ביחס לתזרים המזומנים ולגביה אמר סמנכ"ל הכספים, אמיר דדון, כי "אין שום בעיה של פגיעה, לא מבחינת המדינה ולא מבחינת גורמים אחרים. הנושא של התשלומים הוא בסך הכל מאוד מאוד יציב בחברה. החלק הנוסף של הכנסות על עבודות נוספות, הוא בהחלט חלק שאנחנו מצפים שהמדינה ומזמינים אחרים יפצו אותנו על העלויות העודפות בגין המלחמה".