סגור
דולר שקל מלחמת עזה שדרות חיילים צה"ל שוטרים חיפוש מחבלים מצבע חרבות ברזל
שטרות דולרים ושקלים לצד חיילים במלחמה בעוטף עזה (צילום: איתן גליקמן, שאטרסטוק)

הדולר נותר חזק, מעל ל-3.95 שקלים; "הצלחת התוכנית של בנק ישראל לא נמדדת ביום אחד"

המטבע האמריקאי קפץ אתמול כמעט ל-3.96 שקלים למרות ההודעה החריגה של בנק ישראל על מכירת דולרים לראשונה; רונן מנחם ממזרחי טפחות: "לאחר שבנק ישראל בחר למתן את תנודות שער השקל באמצעות תוכנית מכירת מט"ח רחבת היקף, הסבירות להעלאת הריבית עשויה לרדת או להידחות"

הירידה החדה בערך השקל לא מתמתנת ביום הרביעי של המלחמה בדרום הארץ, כשברקע נמשכים מטחי הרקטות שיורה חמאס על יישובי עוטף עזה.
הדולר נסחר עתה ביותר מ-3.95 שקלים (מוקדם יותר נסחר ב-3.923 שקלים), אחרי שאתמול קפץ והגיע כבר כמעט לרמה של 3.96 שקלים, למרות שבנק ישראל הודיע על צעד חריג ודרמטי של מכירת מט"ח, בניסיון לבלום את צניחת השקל. לפני פתיחת המלחמה נסחר המטבע האמריקאי בסביבות 3.887 שקלים.
היורו נסחר הבוקר ב-4.181 שקלים, לאחר שאתמול עלה ליותר מ-4.16 שקלים.
בנק ישראל הודיע אתמול בבוקר על מכירת דולרים בהיקף של 30 מיליארד שקל. בהודעת הבנק נאמר כי "יפעל בתקופה הקרובה בשוק ככל שיידרש על-מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים".
ההחלטה למכור מט"ח היא חריגה מאד - מאז שישראל עברה למשטר של שער חליפין נייד (בשנות ה-90) , הבנק המרכזי מעולם לא יצא בתכנית למכירת דולרים בכדי לעצור פיחות.
הצעד של הבנק נועד לעצור את הירידות החדות במטבע הישראלי, אך הנפילה של השקל נמשכה אתמול גם לאחר ההודעה.
כלכלן השווקים הראשי בבנק מזרחי טפחות, רונן מנחם, הציע הבוקר שבעה הסברים לכך שהמטבע הישראלי לא עצר את נפילתו מול הדולר בעקבות רכישת הדולרים של בנק ישראל. "ראשית, לא רק השקל מפוחת כנגד הדולר, נוכח הביקוש העולמי לדולר, הן על תקן מטבע חוף מבטחים והן לנוכח תשואות הפדיון האטרקטיביות על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב".
עוד אמר הבוקר מנחם כי כיוון שמדובר בפעם הראשונה שבנק ישראל מכריז על תוכנית למכירת מט"ח מיתרותיו ולא על רכישת מט"ח, אין לשוק יכולת להסתמך על ביצועי עבר. עם זאת, הדגיש רונן כי הבנק המרכזי של אנגליה הכריז על תוכנית דומה בשנה שעברה, וזו הצליחה במטרתה.
"שלישית, בנק ישראל יכול לרכוש מט"ח ככל יחפוץ על מנת למתן תיסוף יתר של השקל (להערכותיו), אך על מנת למתן פיחות יתר של השקל הוא מוגבל בגובה יתרותיו". יתרות המט"ח של בנק ישראל עמדו בסוף ספטמבר על כ-200 מיליארד דולר, היקף שיכול לאפשר לבנק אף להגדיל את התוכנית לפי הצורך, אך מנחם מעריך כי ייתכן שמגבלת הסופיות של מכירת המט"ח נלקחת בכל זאת בחשבון על ידי השוק.
"רביעית, בנק ישראל הבהיר כי יפעל בתקופה הקרובה וככל שיידרש. כלומר, תוכנית הרכישות אינה מוגבלת בזמן ועוצמתה עשויה להשתנות מיום ליום. כך גם עיתויה. לכן, לא בהכרח היא תשתקף בשוק המט"ח כבר בתחילת הדרך ומכל מקום התגובתיות בשוק עשויה לגדול כפועל יוצא של אופן ביצוע התכנית – לכאן ולכאן".
הנקודה החמישית שמציע מנחם קשורה לחוסר הוודאות בנוגע למצב האלטרנטיבי - לא ניתן לדעת מה היה שער החליפין אלמלא הודעת בנק ישראל, וייתכן שהזינוק בדולר היה חד הרבה יותר.
"שישית, לנוכח החשש מהאטה כלכלית, ולאחר שבנק ישראל בחר למתן את תנודות שער השקל באמצעות תוכנית מכירת מט"ח רחבת היקף, הסבירות להעלאת הריבית עשויה לרדת או להידחות. כמובן, הדבר תלוי בכך שהתוכנית החדשה אכן תשיג את מטרתה. אם השוק מעריך שהריבית אכן תהיה גבוהה פחות מכפי שיכלה להיות אלמלא התכנית, הדבר יכול להוות הסבר נוסף לפיחות השקל.
"שביעית, אנו נמצאים בעיצומה של מערכה צבאית שבאופן טיפוסי גורר לחץ לפיחות השקל, לפחות בימים הראשונים. אני מניח כי בנק ישראל ייקח בחשבון את ההתפתחויות הביטחוניות במינון ובאופן ביצוע התכנית.
"בשורה התחתונה, התכנית הוכרזה אתמול. הצלחתה תלויה באופן הוצאתה לפועל, היקפה, עיתוייה והפנמת השוק את המהלך. כל אלו לא ימדדו במונחי יום בודד ואף לא מספר ימים. כמו כן, התוכנית היא רק גורם אחד – חדש, אמנם – שפועל בעוצמה על שוק המט"ח. כך, לדוגמא, תרחיש אפשרי של הקמת ממשלת חירום לאומית עשוי להוות גורם נוסף שיצטרף לתכנית ויפעל לתיסוף השקל.הוצאתה לפועל, היקפה, עיתוייה והפנמת השוק".