ניתוח20% מהחברות בבורסת ת"א שוות עד 50 מיליון שקל, והמוסדיים בורחים
ניתוח
20% מהחברות בבורסת ת"א שוות עד 50 מיליון שקל, והמוסדיים בורחים
הבורסה ניסתה למשוך ענקיות טכנולוגיה ישראליות, אך בגל הגדול של 2020—2021 היא קיבלה שלל חברות חלום שהונפקו בשוויים נמוכים ומאז המניות שלהן צנחו. שווי השוק הנמוך של חברות רבות מספק סיבות נוספות למוסדיים להשקיע בחו"ל
אחוזת בית מתעוררת מהחלום: בסוף שנת 2020 יצאה הבורסה לניירות ערך בתל אביב בקמפיין שכותרתו היתה "מאנדיי, התינפקי לי?" שקרא לחברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק מניות בבורסה המקומית. ואכן, בשנה שלאחר מכן רשמה הבורסה 52 הנפקות של חברות במגזר הטכנולוגיה מתוך 94 הנפקות חדשות, אם כי מאנדיי לא היתה אחת מהן. רק שבע מבין החברות הללו הונפקו לפי שווי שגבוה מ־500 מיליון שקל לעומת 17 חברות שהונפקו לפי שווי של 100 מיליון שקל ומטה. בחלוף כשנתיים, שווי השוק של יותר ממחציתן (27 מהחברות) נמוך במיוחד ומגיע ל־50 מיליון שקל ומטה.
חברות אלה הן רק חלק מקבוצה גדולה יותר, 110 חברות, 20% מכלל החברות בבורסה (541) שנסחרות כיום לפי שווי שוק של 50 מיליון שקל ומטה. כשמחציתן הונפקו בגל ההנפקות הגדול של 2021-2020 (94 כאמור בשנת 2021 ו־27 בשנת 2020, לעומת 18 שהונפקו בשנים 2018 ו־2019 במשותף) ורבות מהן איבדו מאז ההנפקה עשרות אחוזים משוויין. לעומתן, החברות הגדולות ביותר בבורסה, נייס, לאומי, הפועלים, טבע, אלביט, מזרחי טפחות, איי.סי.אל, עזריאלי ודיסקונט הן גם החברות הוותיקות ביותר בה.
מתאימות יותר להון סיכון: רבות מחברות הטכנולוגיה שהונפקו בזמנו היו חברות "חלום" – בעלות פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, שעדיין נדרשות לתהליכי מחקר ופיתוח על מנת להשלימם לכדי מוצר שלם. כפועל יוצא מכך, הן עדיין לא מפיקות הכנסות משמעותיות, אם בכלל, ולכן גם אין להן רווחים.
על פניו, חברות אלה מתאימות יותר לפרופיל ההשקעה של קרנות הון סיכון ופחות לשוק הציבורי, שבו הן נבחנות על פי שורת ההכנסות והרווח התקופתית. כשבחינה זו ‑ כשברקע שלה הופיעו גם העלאות הריבית, החששות מהאטה כלכלית וחוסר הוודאות שגבר בעקבות מהלכי הממשלה ‑ הביאה לסקפטיות מצד המשקיעים כלפי רבות מהחברות ולירידה בשוויין.
חני שטרית בך, סמנכ"לית המחלקה הכלכלית בבורסה, התייחסה למצב זה בשיחה עם "כלכליסט" וציינה כי "נכון שיהיו בבורסה חברות בגדלים שונים ומסוגים שונים, שיאפשרו מגוון אפשרויות בחירה למשקיעים, ושהמשקיעים ינפו מהן את אלו הטובות פחות".
היא הוסיפה כי "ישראל מדינה קטנה ולכן גם השוק פה קטן. רבות מהחברות הישראליות שבחרו להנפיק בניו יורק בשנים האחרונות סבלו גם הן מירידות חדות. ברור שהסחירות מרוכזת בחברות הגדולות ושגם המוסדיים הגדולים יפנו אליהן בגלל היקפי ההשקעות שלהם ומיקוד האנליזה בהן. אבל יש משקיעים מתוחכמים, שמחפשים את החברות שבהן הסיכון גבוה יותר, כדוגמת חברות הטכנולוגיה הקטנות, כי הן גם מאפשרות תשואה גבוהה יותר".
היקפן הרחב של החברות בעלות שווי השוק הנמוך (54 חברות נוספות בעלות שווי נמוך מ־100 מיליון שקל, המהוות כ־30% מהחברות בבורסת תל אביב) גורם לכך שהיצע החברות הרלבנטי להשקעה מצדם של הגופים המוסדיים, שנפגשים מדי חודש עם מיליארדי שקלים בערוצי החיסכון השונים, נותר מצומצם. כאשר היבט זה גורם להם, עוד לפני השלכות ההפיכה המשטרית, להסיט השקעות מהשוק המקומי לשווקים בחו"ל שבהם היצע רחב של חברות בעלות שווי גדול בהרבה. כך, למשל, שווי השוק של החברות הקטנות ביותר במדד Russell 2000, שבו נכללות 2,000 החברות הקטנות שנסחרות בארה"ב, עומד על כ־200 מיליון דולר לחברה (כ־760 מיליון שקל). כשמצד שני שווי השוק של כלל המניות שנסחרות בתל אביב (כ־960 מיליארד שקל), נמוך משווי השוק של תאגיד קוקה־קולה שממוקם במקום ה־33 מבין החברות שנכללות בנאסד"ק (256.5 מיליארד דולר).
"משקיעים רבים נכוו": בכיר בגוף מוסדי ששוחח עם "כלכליסט" בנושא הסביר כי "היקפי הנכסים שהגופים המוסדיים מנהלים נמצאים בעלייה כל הזמן. לכן הם נאלצים להסתכל בבורסה בישראל רק על החברות הגדולות, ובמקביל לצאת לחו"ל. בעבר ההשקעה בחברות קטנות יותר היתה עשויה להשתלם, כי היה ניתן למצוא חברות איכותיות במחיר זול יחסית. אבל ככל שהיקפי הנכסים המנוהלים של הגופים המוסדיים עולים, בהתאם, ההשקעה בהכרת החברות ובקשר איתן, בזמן שיש גם מגבלת החזקה של עד 20% פשוט לא שווה מבחינת התשואה שעשויה להתקבל מהן לכלל התיק".
אותו גורם הוסיף כי "בבציר של השנים 2021-2020 הונפקו המון חברות, שבהן היו גם כאלה פחות בשלות, ומשקיעים רבים נכוו מההשקעה בהן, כולל גופים מוסדיים. כשהיבט זה הוביל לפגיעה באמון של המשקיעים בחברות הקטנות ולכן מוסיף לדחיפה לכיוונן של החברות הגדולות, שאותן כבר מכירים תקופות ארוכות יותר".
לדברי הגורם, "בנוסף, יש היבט של חיסרון לקוטן של החברות, כאשר כל תנועה של מוסדיים אל או מהשקעה בחברה קטנה תשפיע על המניה ובחברות גדולות שבהן גם הסחירות גבוהה יותר ההשפעה פחות חזקה".
הבכיר הוסיף כי "מעבר לכך שהמוסדיים מתרחקים מהן, בחודשים האחרונים ניתן לראות גם שקרנות נאמנות אקטיביות, שהיו בין המשקיעות הדומיננטיות במניות הקטנות, הסיטו מהן השקעות בגלל הפדיונות של הציבור מהן".
