ניתוחהפשרה של האוצר עם ישראכרט וכאל יצירתית, אך הפחתת עמלות הסליקה רחוקה
ניתוח
הפשרה של האוצר עם ישראכרט וכאל יצירתית, אך הפחתת עמלות הסליקה רחוקה
משרד האוצר יכפה על ישראכרט ועל כאל לחתום בתוך שלושה חודשים על הסכם עם חברות כרטיסי האשראי, שיאפשר להן לסלוק דרכן את אמריקן אקספרס ודיינרס. האם הפשרה תספיק או שהאוצר יפעל לפתיחת המותגים באופן מלא — כפי שהוא מאיים?
הצעה שיהיה קשה לסרב לה: המשקיעים בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט עוד לא התאוששו מההסכם החדש של החברה עם בנק הפועלים, שיגדיל את הוצאותיה ב־200 מיליון שקל בשנה, וכבר קיבלו היום בשורה שלילית נוספת. הפעם היא נוגעת לסליקה של המותג אמריקן אקספרס, שלישראכרט יש בעלות בלעדית עליו, ואשר ייפתח לתחרות חלקית. מניית ישראכרט ירדה היום ב־1.5% בבורסת ת"א, בדומה לירידה של מדד הבנקים.
נתח השוק של אמריקן אקספרס עומד על 6%–8%, ואשתקד הניב המותג רווח של 43 מיליון שקל ובממוצע תרם לרווחי ישראכרט כ־15%.
משרד האוצר הודיע בתחילת השבוע לישראכרט ולכאל, שמחזיקה במותג דיינרס, כי עליהן לאפשר לחברות כרטיסי האשראי האחרות לסלוק דרכן את המותגים הבלעדיים הללו.
במבנה הנוכחי של שוק כרטיסי האשראי כל החברות סולקות את התשלומים של כלל הכרטיסים, למעט המותגים אמריקן אקספרס ודיינרס — שנחשבים למותגי פרימיום סגורים. המשמעות היא שרק ישראכרט מנפיקה כרטיסי אשראי של אמריקן אקספרס, ובמקביל רק היא מאפשרת סליקה של התשלומים שלהם לבתי העסק, ואותו מודל קיים עם כאל ודיינרס, כשנתח השוק של דיינרס מוערך ב־5%. כתוצאה מכך עמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק הקטנים עבור השימוש בכרטיסים אלה גבוהים מהממוצע — 1.5%–2% לעומת כ־1% במותגים האחרים.
MAX טוענת ליתרון לא הוגן של המתחרות: חברת כרטיסי האשראי MAX, היחידה שאין לה מותג פרימיום סגור, מנסה כבר זמן מה להוביל מהלך שייאלץ לפתוח את המותגים האלה לכלל השוק. היא טוענת כי הבלעדיות שיש לישראכרט וכאל עליהם מקנה להן יתרון לא הוגן בפעילות מול בתי העסק, וכן בנימוק שהעמלות שמשלמים בתי העסק עבורם, בעיקר הקטנים, גבוהים באופן משמעותי לעומת המקובל בשוק.
מנגד, איימו הנהלות המותגים הבינלאומיים כי ייצאו מהפעילות בישראל אם יאלצו אותם לעבוד בסליקה עם כל השחקנים, ונימקו כי מודל הפעילות שלהם קובע כי מנפיק כרטיסי האשראי הוא הסולק הבלעדי.
במשרד האוצר התלבטו איך להתמודד עם הסוגיה הסבוכה, ולפני חמש שנים קבעו תקרה בעמלת הסליקה בשני המותגים, שעומדת כיום על 2%. כעת נראה כי מצאו פשרה יצירתית, שמטרתה מצד אחד לנסות ולהביא להפחתה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק הקטנים, ומצד שני להימנע מהתממשות האיום של עזיבת המותגים את ישראל.
הפשרה היא להותיר את אמריקן אקספרס ודיינרס כמותגים בלעדיים בחברות כרטיסי האשראי, ובמקביל לאלץ את ישראכרט וכאל לחתום בתוך 120 יום עם החברות בענף על הסכם שיאפשר להן לסלוק דרכן את המותגים האלה. המשמעות היא שניתן בכך אישור לחברות כרטיסי האשראי לעבוד כמאגד — כלומר, גורם שסולק עבור בתי העסק תשלומים מול חברת כרטיסי האשראי. מדובר במודל שמזכיר מארגן של קבוצת רכישה, שמשיג ללקוחותיו מחיר טוב בזכות היתרון לגודל.
החברות המתחרות יוכלו לפעול כמאגד: כבר עתה פועלות ישראכרט וכאל מול מאגדים בשוק, ומציעות להם סליקה גם של המותגים הבלעדיים שלהן, אולם החידוש כעת הוא שגם חברות כרטיסי האשראי עצמן יקבלו כובע נוסף של מאגד, ויוכלו להציע שירותי סליקה של כל המותגים בשוק לבתי העסק. כלומר, ישראכרט תוכל להציע לבתי העסק סליקה של דיינרס, כאל של אמריקן אקספרס, ו־MAX של שני המותגים.
הציפייה היא שמודל כזה יביא מצד אחד להפחתת העמלות שבתי העסק משלמים עבור הסליקה של דיינרס ואמריקן אקספרס, ובמקביל יבטל את היתרון המובנה של ישראכרט וכאל אל מול MAX, בכך שהן מציעות לבתי העסק בלעדיות בסליקת מותגי הפרימיום.
על הנייר פתרון זה יכול להביא לתוצאות הללו, אבל הדבר תלוי מאוד בדינימיקה שתתפתח בשוק. האם ישראכרט וכאל אכן יציעו מחירים אטרקטיביים יותר למתחרות, כדי שאלה יציעו זאת לבתי העסק? מצד אחד, לא אמורה להיות לשתי חברות כרטיסי האשראי מוטיבציה לעשות זאת. מצד שני, משרד האוצר התריע בפניהן כי אם לא יראה שהתוצאות הרצויות מושגות בתוך תקופה של שלושה חודשים, הוא יפעיל את הצעד החריף יותר — והוא לאלץ אותן לפתוח לסליקה רגילה את מותגי הפרימיום. אלא שגם באוצר לא נלהבים לבצע התערבות שכזו, וחוששים שהדבר אכן יוביל ליציאת אמריקן אקספרס ודיינרס מהשוק הישראלי.
סוגיה נוספת היא מה תעשה MAX. האם אכן תסתפק בפשרה שהוצעה לה, ותחתור להשגת הסכם מול ישראכרט וכאל? או שאולי תעדיף לשמור על קו נוקשה בגיבושו של הסכם שכזה, ואז תפנה לאוצר, בחלוף 120 הימים, ותגיד כי ישראכרט וכאל אינן מציעות לה מחירים אטרקטיביים. במקרה כזה תוכל MAX ללחוץ על כך שהשוק ייפתח באופן מלא, והחברות המתחרות יוכלו לסלוק ישירות את מותגי הפרימיום וליהנות ממלוא ההכנסה על עמלת הסליקה.
חשיפת המידע תחייב אישור רשות התחרות: סוגיה נוספת שאינה ברורה היא זו שאלת ההגבלים העסקיים. הסכמים כאלה בין חברות כרטיסי האשראי ייאלצו אותן לחשוף מידע מסחרי זו בפני זו, וכן מידע הקשור בתהליכי עבודה. רשות התחרות תצטרך לאשר הסכמים שכאלה, אולם ראוי לציין שרשות התחרות היתה שותפה בגיבוש המתווה של האוצר.
מעל כל זה מרחפת, כמובן, גם העננה הפוליטית. משרד האוצר העניק לשחקנים זמן לגיבוש ההסכמים עד סוף נובמבר, ואז יבחן אם עליו לנקוט צעדים חריפים יותר. לאור העובדה שהבחירות צפויות להתקיים בתחילת נובמבר, כלל לא ברור מי יהיה שר האוצר ומי יהיה מנכ"ל המשרד בתקופה שבה יפקע הדדליין.
בשורה התחתונה מדובר בפשרה מעניינת לסוגיה שמרחפת מעל שוק כרטיסי האשראי זה תקופה. האם היא אכן תביא לירידה בעמלות שמשלמים בתי העסק? עוד חזון למועד.
