הסטת כספי הפנסיה לחו"ל - שלוש השפעות נסתרות על שוק ההון הישראלי
הסטת כספי הפנסיה לחו"ל - שלוש השפעות נסתרות על שוק ההון הישראלי
תחילתה של שנת 2023 היוותה נקודת מפנה בשוק ההון הישראלי. עד אותה העת היו ביצועי המדדים המובילים בשוק ההון הישראלי דומים לאלה של המדדים המובילים בשוק האמריקאי, אולם לאחר החלפת השלטון בישראל בתחילת 2023, החלה היפרדות בין ביצועי המדדים. מתחילת 2023 ועד סוף החציון הראשון של שנת 2024, הציג מדד ת"א 125 תשואה של 7.75% בעוד שמדד ה-S&P500 הציג תשואה של 42.2%.
הפער בין ביצועי השווקים חיזק באופן ניכר מגמה שהייתה קיימת בעשור האחרון לפיה הגופים המוסדיים, הפועלים להשיא תשואה לעמיתיהם, מפנים יותר ויותר כספים להשקעה בחו"ל, בעיקר במדדי המניות. אם מסתכלים על נתוני אתר פנסיה-נט של משרד האוצר רואים כי בסוף החציון הראשון של 2024 עמדה חשיפת כספי הפנסיה לחו"ל על 48.6%, בעוד שעשור לפני כן היא עמדה על 26.8% בלבד.
לדעתנו, הסטת כספי הפנסיה של החוסכים לחו"ל היא אכן הכרחית כדי להבטיח להם רמת חיים טובה בעת הפרישה, אלא שלמהלך זה קיימות השפעות עמוקות מאוד, חלקן נסתרות, על שוק ההון הישראלי. הנה שלוש השפעות כאלה אשר נסתרות מעין הציבור:
משאבי גידור
בסוף המחצית הראשונה של 2024, הייתה החשיפה של קרנות הפנסיה למט"ח כ-28.8%, בעוד שהחשיפה שלהן לחו"ל הייתה 48.6%. כלומר, ה"תיאבון" לחשיפה מטבעית של הגופים המוסדיים היה נמוך יותר מה"תיאבון" שלהם ביחס לחשיפה לחו"ל ובצדק. סיכון מטבעי הוא סיכון גבוה שמכניס תנודתיות לא צפויה לתיקים. המשמעות של נתון זה היא שבעוד שהפניית הכספים לחו"ל גדלה בקצב מהיר, החשיפה המטבעית לא גדלה בשיעור דומה שכן המוסדיים מפנים יותר ויותר משאבים לגידור הסיכון המטבעי. לפעילות זו יש השפעה על שער הדולר שכן היא יוצרת עליה בביקושים וככל שהיא הופכת להיות משמעותית יותר, ההשפעה על שער הדולר גדלה והמוסדיים הופכים להיות שחקן אסטרטגי בשוק המט"ח.
החברות הקטנות בארץ מושפעות לרעה
הסטת כספי הפנסיה לחו"ל מביאה להפחתת העניין בבורסה המקומית. בהתאם, המחזורים יורדים ונמצאים בשפל, כפי שאכן קרה בחדות בשנה האחרונה. הבעיה במצב זה היא הפגיעה בחברות הקטנות, שכן השקעה בחברות אלו, גם אם תשיא תשואה נאה – תהיה קשה מאוד למימוש. כל המשקיעים בשוק המקומי חשים כעת את הקושי לסגור פוזיציות: השוק איננו נזיל ועמוק מספיק כדי לאפשר יציאה מאחזקה בלי לממש אותה תוך גרימה לירידת שער נייר הערך. השפעות אלה הן משמעותיות בעיקר לגבי החברות הקטנות, שכן הידיעה שהיציאה מהשקעה, טובה ככל שתהיה, היא מורכבת – מובילה מראש לחוסר עניין בהשקעה במניות של חברות אלו. חוסר העניין של המוסדיים בחברות הקטנות מוביל גם לכך שהפיקוח התאגידי – תפקיד אותו ממלאים המוסדיים בשוק ההון הישראלי – הופך להיות פחות אפקטיבי.
שינוי בפרופיל סיכון החסכונות של הציבור
זה כבר נראה כמו היסטוריה רחוקה, אבל בסוף שנת 2008 העולם עבר זעזוע רציני בעקבות משבר הסאב פריים האמריקאי. תיקי החוסכים האמריקאים כללו אז ניירות ערך ומכשירי השקעה רבים (כמו CDO, MBS, ו-CDS) שהיו מורכבים ובעייתיים ויצרו אינספור נזקים. "הצונמי" הכלכלי ששטף את העולם בעקבות התמוטטות המערכת הפיננסית האמריקאית, הכה בעוצמה בכל כלכלות העולם, אך ישראל עברה אותו בצורה מתונה יחסית. הסיבה הייתה שמכשירי השקעה אלו לא היו נפוצים בתיקי החוסכים הישראליים ולכן השפעת המשבר על הכלכלה בישראל הייתה כזו שמקורה בגלי הדף ולא בהשקעה ישירה.
כעת, הסטת כספי החוסכים לחו"ל משנה את פרופיל הסיכון של החוסך הישראלי. היא אמנם הכרחית לפיזור סיכונים, שכן גם בהשארת כספי החיסכון בארץ יש סיכון לא מבוטל, אך עם זאת יש לקחת בחשבון שההסטה הגוברת עשויה ל"ייבא" לארץ "מחלות" שמקורן מעבר לים. השפעות אלו יבואו לידי ביטוי בעוצמה גבוהה יותר מבעבר במידה ויתחוללו משברים עולמיים בעתיד.
שמואל בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי – פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
