"הקרנות אינן תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אך לא נציע להגבילן"
"הקרנות אינן תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אך לא נציע להגבילן"
ועדת יפה הגישה לרשות שוק ההון את הדו"ח הסופי שלה, ובו שורה של המלצות הנוגעות להשקעה של המוסדיים בקרנות פרטיות: "יש לפשט את המחיר ולאפשר מערכת תמריצים שבמסגרתה החוסך והגוף המוסדי יתחלקו ברווחים העודפים ובהפסדים הנובעים מכך"
לאחר שקיבלה את הערות הציבור הגישה ועדת יפה, בראשות פרופ' ישי יפה, את הדו"ח הסופי שלה לרשות שוק ההון ולממונה משה ברקת. הדו"ח כולל המלצות עיקריות, שישנו את פני ההשקעה של גופים מוסדיים בקרנות השקעה פרטיות.
הוועדה ממליצה לרשות לשנות את מבנה דמי הניהול בקרנות הפנסיה, ולעבור לשיעור דמי ניהול אחיד וקבוע, שיכלול גם את ההוצאות השונות. הוועדה ממליצה להקים מסלולי השקעה פסיביים עם דמי ניהול נמוכים, שיעקבו אחרי מדד או שילוב של כמה מדדים, כדי להגביר את התחרות.
הוועדה ממליצה גם לאפשר למוסדיים לשווק מסלולי השקעה עם דמי ניהול מבוססי ביצועים, שיחושבו באופן סימטרי על בסיס ארוך טווח ויאפשרו זהות אינטרסים בין מנהלי ההשקעות והחוסכים. המלצה נוספת נוגעת לשקיפות ולשיפור המידע המוצג לרשות המפקחת ולחוסך, גם בדיווחים התקופתיים וגם באתרי האינטרנט הרשמיים של הרשות, בפרט לגבי תשואות של קרנות השקעה פרטיות. לסיום קובעת הוועדה כי יש לשפר את הליכי קבלת ההחלטות בוועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים באשר להשקעה בקרנות אלה.
המלצות ועדת יפה 1. לקבוע דמי ניהול אחידים וקבועים מהצבירה, שיכללו גם את ההוצאות השונות 2. להנהיג מסלולי השקעה פסיביים עם דמי ניהול נמוכים, שיעקבו אחרי מדד או שילוב מדדים 3. לאפשר מסלולי השקעה עם דמי ניהול מבוססי ביצועים, שיחושבו על בסיס ארוך טווח 4. לוודא שקיפות ושיפור מידע לרשות המפקחת ולחוסך, בעיקר על תשואות קרנות השקעה פרטיות 5.לשפר הליכי קבלת החלטות בוועדות ההשקעה של המוסדיים לגבי השקעה בקרנות השקעה פרטיות
רשות שוק ההון צפויה לקבל חלק מהותי ממסקנות ועדת יפה, בעיקר את אלה הנוגעות לגיוון מסלולי ההשקעה. הוועדה הוקמה בתחילת 2020, כדי לבדוק את יעילות ההשקעות בקרנות השקעה מסוגים שונים ואת עלויותיהן.
רשות שוק ההון מתירה למוסדיים להשקיע בקרנות אלה, כדי ליהנות מתשואה עודפת בקופות החיסכון של הציבור, תוך שחלק מהעלויות "מגלגלות" אל החוסכים. עלות זו מוגבלת ל־0.25% מהחיסכון, והוועדה התבקשה לחוות דעתה על רף זה. הרשות החלה לבחון את מגבלת הוצאות המוסדיים כבר ב־2014, ועד להשלמת הבדיקה החליט משרד האוצר להגביל אותו לרמה הנוכחית באמצעות הוראות שעה זמניות, שהוארכו אחת לכמה שנים.
קודמתו של ברקת בתפקיד עד 2019, דורית סלינגר, לא הגיעה להחלטה בעניין, ואילו ברקת הצהיר כי בטרם יקבל החלטה הוא מבקש להיוועץ בגורם אובייקטיבי, ועל כן הקים את ועדת יפה.
הוועדה הגישה ביוני האחרון טיוטה ראשונית שהסעירה את ענף קרנות ההשקעה הפרטיות. הטיוטה קבעה כי התשואות בהשקעות בקרנות השקעה אלטרנטיביות הן פושרות: "יש ביניהן קרנות מוצלחות ואחרות מוצלחות פחות, וודאי שלא מובן מאליו שההשקעה באפיק זה תמיד רצויה, בפרט כי היא כרוכה בעלויות משמעותיות לחוסך", נכתב בדו"ח. עוד קבעה הטיוטה, כי השקעה במדדי מניות, דוגמת S&P 500, היתה מניבה תשואה עודפת על פני השקעה בקרנות פרטיות.
קביעה זו זכתה לביקורת קשה מצד קרנות ההשקעה, שטענו כי אי אפשר להשתמש במדד המניות האמריקאי כמדד ייחוס לכל קרנות ההשקעה הפרטיות. ואכן, בדו"ח הסופי, מרחיבה הוועדה את האפיקים שאליהם משוות הקרנות. הניתוח של הוועדה הראה כי קרנות ההשקעה המנייתיות (קרנות פרייבט אקוויטי מסוג BuyOut, קרנות הון סיכון וקרנות השקעה פרטיות אחרות) השיגו בממוצע תשואה הגבוהה במקצת ממדד ת"א־125, ותשואה נמוכה ממדד S&P 500.
על פי הוועדה, מדדים אלה נבחרו כמדדי ייחוס, משום שהם טבעיים וזמינים למשקיע הישראלי, והיא גם הסבירה כי בחנה את הקרנות מול מדדי ייחוס אחרים, ובהם מדד ראסל 2000 האמריקאי, מדד נאסד"ק ומדדים ישראליים אחרים.
הוועדה מצאה כי תשואת קרנות ההשקעה הציגו תשואת חסר לעומת המדדים האמריקאיים ותשואה דומה או טובה במעט לעומת שאר מדדי המניות. לאור תוצאות אלה מסתייגת הוועדה וטוענת כי תשואה שווה או דומה לזו של מדד ייחוס מרכזי סחיר אינה תוצאה רצויה להשקעה בנכס לא נזיל, הכולל בדרך כלל מספר קטן יחסית של חברות קטנות וממילא מסוכנות, בהשוואה למדדי מניות מרכזיים המפוזרים על פני ענפים רבים ומורכבים ממספר גדול של חברות.
לבסוף מציינת הוועדה כי קרנות ההשקעה הישראליות לסוגיהן הניבו, בממוצע, תשואות גבוהות מאלה של קרנות ההשקעה הזרות. הסבר אפשרי לתופעה זו עשוי להיות הגישה המוגבלת של הגופים המוסדיים המקומיים לקרנות הזרות המוצלחות ביותר, בניגוד לגישה הנוחה לקרנות המוצלחות במגרש המקומי.
עם זאת, וככל הנראה על רקע הסערה שחולל בשוק דו"ח הביניים, מציינת הוועדה כי נשאלה אם היא מתנגדת לעצם ההשקעה בקרנות השקעה פרטיות, ואם בכוונתה להציע להגביל את ההשקעה בהן. "התשובה ברורה וחד־משמעית: לחלוטין לא", נכתב בדו"ח, "הוועדה רוצה להותיר בידי מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים את מלוא חופש הפעולה, ולכן גם מכוונת את ההמלצות להגדלת הגיוון הקיים כיום".
חברי הוועדה מבהירים כי "גם אם ביצועי קרנות ההשקעה הפרטיות היו בממוצע דומים לאלה של השקעות במדדי מניות סחירים, יש שונות רבה מסביב לממוצע והיו, כמובן, קרנות, רבות מהן ישראליות, שהניבו תשואות מצוינות למשקיעיהן. עם זאת", מוסיף וקובע הדו"ח, "יש להכיר בכך שאפיק קרנות ההשקעה הפרטיות בכללותו איננו תרנגולת המטילה ביצי זהב".
בנוסף, הוועדה ממליצה שהשקעות בהן "ייעשו לפי טעמו של החוסך, ושהתמחור ייעשה באופן נכון יותר מהנהוג היום — באמצעות פישוט המחיר ומתן אפשרות למערכת תמריצים, שבמסגרתה החוסך והגוף המוסדי יתחלקו ברווחים העודפים ובהפסדים הנובעים מכך".
