הרבעון של אובר ודורדאש־וולט: יותר הכנסות, יותר הזמנות והפסד מעמיק
הרבעון של אובר ודורדאש־וולט: יותר הכנסות, יותר הזמנות והפסד מעמיק
דו"חות הרבעון של ענקיות כלכלת השיתוף מראים ביצועים טובים, ושתיהן דווחו על שיא של כל הזמנים בהכנסות. אבל בפועל, המודל העסקי שלהן, שהוא למעשה מפעל להעברת עושר מהעובדים בשכר נמוך לבעלי המניות, הוא שמונע מהן להיות רווחיות. המשקיעים, בינתיים, אוהבים את זה ומזניקים את השווי שלהן
שתי ענקיות כלכלת השיתוף, אובר ודורדאש, פרסמו בשבוע שעבר את הדו"חות הכספיים שלהן לרבעון השני של 2022, אשר הצביעו שוב על כך שאין תקומה למודל העסקי שלהן. עם זאת, על פניו, הביצועים נראו טובים, משכו כותרות מחמיאות ודחפו את מניות החברות מעלה.
דורדאש שהוקמה ב־2012 דיווחה על שיא כל הזמנים בהכנסות שזינקו ב־30% לעומת הרבעון המקביל, ל־1.6 מיליארד דולר. החברה אף דיווחה על שיא במספר ההזמנות שזינק ל־426 מיליון - קפיצה של 23% לעומת הרבעון המקביל, וגבוה מציפיות השוק. באובר החדשות היו מרעישות גם כן: החברה שנוסדה ב־2009 דיווחה אף היא על שיא היסטורי בהכנסותיה ברבעון - 8 מיליארד דולר - וכי הצליחה להשיג לראשונה תזרים מזומנים חיובי של 382 מיליון דולר. נתונים אלה הספיקו כדי להזניק את מנייתה ב־13%.
אולם האם המספרים האלה והתלהבות השוק מעידים על דרכן של אובר ודורדאש לרווחיות? התשובה היא לא. שתי החברות לא מצויות בעמדה כלכלית טובה יותר היום משהיו לפני חמש שנים כדי להגיע לרווחיות. לא משנה אם הן מדווחות על הכנסות שיא או תזרים מזומנים חיובי. זאת משום שהמודל העסקי הבסיסי שלהן לא השתנה, והוא עדיין חסר כל מוצא לרווחיות. כל מה שאנחנו רואים כיום הוא מה שראינו גם לפני שנה, שנתיים או שלוש - שלא משנה כמה החברות האלה צומחות ומגדילות את ההכנסות שלהן, ככל שאלה עולות, כך גם ההוצאות עולות וההפסדים מעמיקים.
בדורדאש מייחסים את העלייה בהכנסות ובהזמנות להשלמת רכישת חברת המשלוחים הפינית וולט שפועלת בישראל, מעולם לא היתה רווחית ושעל השליטה בה שילמה דורדאש 8.1 מיליארד דולר. אבל בדורדאש לא רכשו רק את הכנסות וולט אלא גם את ההפסדים שלה, ובהתאם, ההפסד העמיק ל־260 מיליון דולר, פי 1.5 לעומת הרבעון המקביל. באובר, לעומת זאת, רשמו הפסד מסחרר של 2.6 מיליארד דולר - מה שמביא את הפסדי החברה ב־13 שנות פעילותה לסכום בלתי נתפס של 32 מיליארד דולר. שתי החברות מתייחסות בדו"חות שלהן לכך שהאינפלציה ומצב השוק הרעוע לא פגעו בתוצאותיהן, כאילו שהחסינות שהן מפגינות כלפי תנאי שוק הולכים ומידרדרים מעידה על חוסנו של המודל העסקי שלהן. האמת רחוקה מכך, כפי שחברות אלה בעצמן הסבירו לאורך השנים בדיווחים שלהן: זהו המודל העסקי שלהן שמונע מהן להגיע לרווחיות, לא תנאי השוק.
ומהו אותו מודל עסקי? פשוט למדי: פלטפורמה טכנולוגית שאחראית להקצאת משימות לעובדים מזדמנים וזמניים שמחפשים תעסוקה צדדית. במודל זה כל עלויות התפעול עוברות לעובדים (למשל, אחזקת רכב) כמו גם התנאים הסוציאליים - ובכל זאת, מודל זה עדיין לא מצליח להיות רווחי. הדרך לשם מחייבת את אותה החברה להחזיק שוק בתנאי מונופול. כדי להגיע לשליטה כה עמוקה בשוק, החברה מחייבת את המשתמשים במחירים נמוכים משמעותית מעלויות הנסיעה או המשלוח, ואת הפער בין העלות לנוסעים או משלוח המזון והמחיר שהנהגים או השליחים קיבלו, החברות משלמות. כלומר, הן למעשה מסבסדות נסיעות או משלוחים. המנגנון הזה נועד לא רק להשיג נתחי שוק גדולים, אלא ממש להביא את המתחרות לפשיטת רגל ולהשיג שליטה מונופולית על השוק. לאובר, וולט או דורדאש ולטכנולוגיה שהן מציעות כ"חברת טכנולוגיה" אין שום יתרון מהותי על יתר המתחרות. האפליקציות שלהן פשוטות וניתנות להעתקה (כפי שאכן התרחש), ואין במודל הפעילות שלהן שום נתיב ייחודי להפחתת הוצאות או עלויות של שוק המניות הוותיק.
חברות האפליקציה מייצרות רק הכנסות מחיוב מסעדות או נהגים וצרכנים בדמי שירות. מאלה הן צריכות לשלם לנהגים או לשליחים שלהן (מעט) והוצאות תפעול אחרות, כולל נתחים גדולים על פרסום הכרחי בסביבה רוויית התחרות שבה הן פועלות. זאת, בלי בכלל להתחיל להתייחס להוצאות המשפטיות העצומות שיש לחברות בכל רחבי העולם, שהן משקיעות כדי להגן על סיווג העובדים שלהן כפרילנסרים. למעשה, גם דורדאש וגם אובר נוהגות לדווח על הרווחיות שלהן באמצעות מדד EBITDA מותאם, שמאפשר להן שלא לכלול עלויות שאינן ליבת עסקיהן ומטשטש את הוצאות התפעול (המשפטיות) המשמעותיות שלהן.
מצבן של חברות אלה כה שברירי שגם באובר וגם בדורדאש הודו בזמנים נפרדים כי אם חלילה יצטרכו לפעול במסגרת עסקית שקבועה בחוק (זאת אומרת, לתת לעובדים ימי מחלה, חופשה, להבטיח להם שכר מינימום ולהפריש להם תשלומים שונים כמו פנסיה), המודל העסקי שלהן לא יוכל לשרוד. "אם השליחים של וולט היו שכירים, לא היינו יכולים לתת את השירות בישראל", אמר אליה יוספיאן, ממייסדי וולט ישראל, בראיון ל"דה מרקר" במרץ האחרון. “קשה להאמין שנוכל להחליף את המודל שלנו בזה של עבודה במשרה מלאה”, אמר מנכ”ל אובר דארה קוסרשאהי ב־2020. בוולט, נזכיר, מנהלים מאבק עיקש נגד תביעה ייצוגית נגדם בישראל, מצד שליחים שלה שמבקשים מבית המשפט להכיר בהם כעובדים בעלי זכויות.
דורדאש מצויה כמה שנים מאחורי אובר בכל הקשור לניהול עסקיה, שהרי אובר כבר ניסתה ונכשלה למצוא רווחיות באמצעות התפשטות לאזורי פעילות אחרים בעולם. עם זאת, הניסיונות הללו מאפשרים לאובר ברבעונים האחרונים כאילו להציג שיפור בעסקיה, מה שאולי תוכל גם דורדאש לעשות בעוד כמה שנים. כך, למשל, ברבעון הראשון של השנה אובר דיווחה בקול תרועה על רווחיות מתקרבת, אך כפי שהצביע מומחה התחבורה העולמי הרברט הורן, שמנתח את אובר בנחישות בשנים האחרונות, הסיבה למה שנראה כמו רווחיות מתקרבת היא מכירת חטיבות שרכשה אובר, פעילות ברוסיה וסין (רכישות שהשקיעה בהן מיליארדי דולרים, כמו דורדאש עכשיו), כשהקונים של החטיבות הללו מידי אובר לא שילמו לחברה במזומן, אלא במניות שאותן אובר תמחרה בנדיבות.
ברבעון השני נראה כאילו הכנסות אובר ותזרים המזומנים השתפרו, אך גם הפעם לא משום שהמודל פתאום התחיל להניב רווחים, אלא משום שהיא פשוט גובה יותר עמלות. לעומת 2019, תשלומי הלקוחות ברוטו לנסיעה ששילמו לאובר היו גבוהים ב־54% ברבעון השני של 2021 וב־65% ברבעון השני של ה־2022. במקביל, החברה הגדילה את החלק שהיא לקחה מהנהגים (והשליחים שלה) מ־18% ל־28%, תשלום שהגיע ל־2.8 מיליארד דולר. זאת אומרת שבעלי המניות של אובר הגדילו את הנתח שהם לוקחים לעצמם מעבודתם הקשה של נהגי ושליחי אובר ב־66% כי ככה החברה רצתה, וככה החברה יכלה, לא משום סיבה אחרת. לסיכום, כותב הורן, "היום אובר מציעה שירות הרבה יותר גרוע במחירים גבוהים בהרבה מתעשיית המוניות המסורתית שהיא שיבשה".
מה זה בעצם מלמד אותנו? שהחברות הללו פועלות בכל מישור משפטי אפשרי כדי שיוכלו שלא לשלם לעובדים שלהן תנאים סוציאליים בסיסיים, ובו בזמן הן משאירות לעצמן את האפשרות כל הזמן להמשיך ולקחת לעצמן כמה עמלות שירצו במטרה לצמצם הפסדים ולהעלות את האטרקטיביות של המניה בעיניי המשקיעים. המשקיעים רואים את המנגנונים האלו שורדים מאבקים משפטיים ומגיבים בהתאם בהתלהבות, מזניקים את מניית אובר או דורדאש מעלה. זהו מפעל להעברת עושר מהעובדים בשכר נמוך לבעלי המניות של החברות, לא חדשנות, לא עסק כלכלי בריא ולא הצלחה.
