השקל מחק את הירידות; בשוק המט"ח המקומי ובעולם ממתינים להחלטת הפד
השקל מחק את הירידות; בשוק המט"ח המקומי ובעולם ממתינים להחלטת הפד
מסתמנת ממשלה חדשה בראשות נתניהו - הדולר יציב על 3.53 שקלים אחרי שטיפס מוקדם יותר ל-3.54 שקלים; בעולם רושם המטבע האמריקאי ירידות קלות – השנה עד כה זינק ב-15% לעומת סל ששת המטבעות המובילים; הבנק המרכזי בארצות הברית צפוי להקפיץ הערב את הריבית ב-0.75% ולרמוז להאטה בקצב ההעלאות בהמשך
הבחירות בישראל הוכרעו כשבנימין נתניהו צפוי להתמנות לראשות הממשלה אחרי הפסקה של שנה וחצי באופוזיציה. תוצאות האמת כמעט סופיות ומסתמן שינוי במפה הפוליטית.
בשוק המט"ח המקומי מעכלים את התוצאות, אך גם ממתינים להחלטת הריבית של הבנק המרכזי בארצות הברית, שצפוי להקפיץ את הריבית ב-75 נקודות בסיס ל-4%.
מסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה חשובה לא פחות, מאחר שהפד עשוי לרמוז להאטה במדיניות הניצית שלו ולהעלאה חדה פחות בהחלטת הריבית באמצע דצמבר ובהמשך.
הדולר יציב על 3.53 שקלים - מוקדם יותר התחזק ב-0.4% ונסחר תמורת 3.54 שקלים. היורו יציב על 3.49 שקלים. המטבע האמריקאי רושם ירידות קלות לעומת היורו והפאונד ונחתך ב-0.8% לעומת הין היפני ונסחר תמורת 147 ין לדולר.
העלאות הריבית החדות בארצות הברית הזניקו את הדולר עד כה השנה ב-15% לעומת סל ששת המטבעות העיקריים, שמפעיל לחץ על מטבעות אחרים כמו מקבילו היפני, שהגיע לשפל של עשרות שנים (ביפן הריבית אפסית).
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "התחזקות הדולר בעולם חלה על רקע נתונים כלכליים חלשים ומדאיגים באירופה ובראשם נסיקת האינפלציה, וכן על רקע נתונים מעודדים מארצות הברית שתרמו להתחזקות הדולר גם מול השקל. אי הוודאות באשר להשלכות המהפך הפוליטי בישראל, ומנגד, המוניטין שיש לנתניהו בתחום הכלכלי עשויים להמשיך ולתמוך במשנה זהירות ובשמירת רמת חשיפה מוגבלת מצד הגופים המוסדיים. ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי האמריקאי צפויה להחליט הערב על העלאת ריבית הדולר ב-0.75% לעבר רמת 4%. על רקע מדיניות הבנק המרכזי האמריקאי, להערכתנו הבנק יפעל להמשך העלאת הריבית אל עבר רמות של 5% ויותר, כבר במהלך החצי הראשון של שנת 2023".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "על פי התוצאות הראשוניות, נראה שאנחנו יוצאים מהלופ של חמש מערכות בחירות בארבע שנים. כמובן שמוקדם להעריך מי יהיה שר האוצר ולנתח את מדיניותו הצפויה, אך ברור שמול הממשלה מספר אתגרים משמעותיים, ובהם נושא יוקר המחיה והחששות העולמיים מהתמתנות משמעותית של הכלכלה, לצד הבעיות הרגילות של חינוך, בריאות, תחבורה, ביטחון ועוד.
"גובה הריבית במשק איננו נקבע בהבל פה, וכדי להזיז את הריבית האפקטיבית בפועל בנק ישראל צריך לעשות פעולות בשוק הכסף. אז לאחר שראינו את הריבית הנגזרת משוק המק"מ מפגרת באופן משמעותי אחרי ריבית בנק ישראל המוצהרת, בנק ישראל הגדיל השבוע באופן משמעותי את הנפקת המק"מ כדי לצמצם את כמות הכסף ולהעלות את הריבית.
"על הרקע הדברים בנק ישראל צפוי להתלבט בשאלה אם להעלות את הריבית שוב ב-0.75% או להסתפק בעלייה של חצי נקודת אחוז בהחלטה הבאה (ההחלטה ב-21 בנובמבר). מצד אחד הצפי להמשך התמתנות אטית של האינפלציה והיחלשות הצריכה הפרטית תומכים בעלייה של חצי נקודת אחוז. מנגד, שוק העבודה ההדוק וההערכה (לפחות שלנו) שהאינפלציה בישראל אמנם נמוכה יותר אך 'דביקה' יותר בהשוואה לארצות הברית - בשל שוק עבודה יותר מאוגד, היעדר ממשלה שמנע תוספות שכר בסקטור הציבורי שעוד תגענה, צרכן שנפגע עד כה פחות, סביבת תחרות נמוכה יותר, הדמוגרפיה הישראלית שחיובית מהעולמית והעליות בשכר הדירה שעדיין לא הגיעו למיצוי - תומכים בעליית ריבית גבוהה יותר. השפעה נוספת על ההחלטה נתונה להודעת הריבית של הבנק המרכזי בארצות הברית הערב ולהכוונה שלהם קדימה".
