בלעדיסאנפלאואר במגעים להשקעה בפעילות ערבה פאוור בארה"ב
בלעדי
סאנפלאואר במגעים להשקעה בפעילות ערבה פאוור בארה"ב
שתי חברות האנרגיה המתחדשת מנהלות מגעים להשקעה של כ־100 מיליון שקל מצד סאנפלאואר, שבשליטת קרן התשתיות קיסטון של בר, נבות ובירם, בפעילות של ערבה פאוור בארה"ב. סאנפלאואר צפויה לקבל נתח של 30%—50% מהפעילות
מתרחבת בארה"ב. ל"כלכליסט" נודע כי חברת האנרגיה המתחדשת סאנפלאואר מנהלת מגעים לכניסה לשותפות בפרויקטים של חברת האנרגיה המתחדשת ערבה פאוור בארה"ב.
לפי המגעים, שנמצאים בעיצומם בימים אלו, סאנפלאואר עתידה לקבל נתח של 30%–50% מהפעילות הקיימת של ערבה פוואר בארה"ב, כולל פרויקטים שבפיתוח, וזאת בתמורה להזרמה של כ־100 מיליון שקל שישמשו כהון עצמי. עם זאת, נכון להיום עדיין ישנה מחלוקת בנוגע לשווי ולפרויקטים שייכללו בעסקה. במילים אחרות, ישנה מחלוקת בנוגע לנתח של סאנפלאואר. המגעים בין הצדדים יימשכו בימים הקרובים.
ערבה פאוור היא חברה פרטית ותיקה שנמצאת כיום בבעלות של קיבוץ קטורה וחברת הביטוח הפניקס. כמו כן, על בעלי המניות בחברה ניתן למנות את דיוויד רוזנבלום, יוסף אברמוביץ', משקיעים זרים, בעיקר מארה"ב, הקרן הקיימת לישראל, שמחזיקה ב־10%, ומכון הערבה ללימודי הסביבה, שהוא מרכז אקדמי לפיתוח מנהיגות סביבתית. המכון שוכן בקיבוץ קטורה. החברה הוקמה ב־2007 על ידי קיבוץ קטורה ששוכן בערבה, ושנה לאחר מכן תאגיד סימנס העולמי רכש 40% מהמניות בתמורה ל־15 מיליון דולר. ב־2014 נכנסה הפניקס בנעלי סימנס ורכשה ממנו את המניות תמורת כ־60 מיליון שקל.
ב־2011 ערבה פאוור חנכה את השדה הסולארי המסחרי הראשון בארץ, שהספקו עמד על 40 מגה־ואט. בהמשך הקימה עוד 15 פרויקטים סולאריים בנגב. בין היתר היא הקימה את החווה הסולארית הראשונה שחוברה לרשת החשמל, קטורה סאן, שמשתרעת על פני 60 דונמים ושההספק שלה הוא 9 מגה־ואט. בנוסף, יחד עם הפניקס, ערבה פאוור רכשה 11 שדות סולאריים מחברת סופרגז שבשליטת אלקו של האחים זלקינד, וזאת תמורת 175 מיליון שקל. כמו כן, היא הקימה שדות סולאריים בשיתוף האוכלוסיה הבדואית בנגב. בסה"כ, מיום הקמתה הקימה ערבה פאוור פרויקטים בהיקף של 300 מגה־־ואט, וכיום הנכסים שלה כוללים פרויקטים של 120 מגה־ואט.
סאנפלאואר היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסת ת"א, והיא נמצאת בשליטת קרן הההשקעה בתשתיות קיסטון, שגם היא חברה ציבורית, ולאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי. קיסטון מחזיקה ב־45.2% ממניות החברה ואילו לאומי פרטנרס מחזיקה ב־20% מהמניות. קיסטון הוקמה על ידי רוני בירם, גיל דויטש והמנכ"ל נבות בר, שגם מכהן כיו"ר סאנפלאואר.
עיקר הפעילות של סאנפלאואר כיום היא בפולין, שם היא מחזיקה בחוות רוח בהספק כולל של 50 מגה־ואט. בנובמבר האחרון הודיע המנכ"ל רם אורנשטיין על עזיבה, לאחר פחות משנה וחצי. אורנשטיין היה בעברו בכיר באורמת. במקומו מונה שחר בן־מויאל.
בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הציגה סאנפלאואר הכנסות של 94 מיליון שקל, פי 4.5 בהשוואה לכנסות של 21 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההפסד בתקופה הזו העמיק ועמד על 31 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 11 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההון העצמי של החברה בסוף הרבעון השלישי עמד על 211 מיליון שקל.
קיסטון ולאומי פרטנרס רכשו את השליטה בסאנפלאואר ישירות מידי בירם ודויטש בעסקת בעלי עניין לפי שווי של חברה של 335 מיליון שקל, ואילו כיום שווי השוק שלה עומד על 163 מיליון שקל, לאחר שמנייתה ירדה בכ־45% ב־12 החודשים האחרונים. במילים אחרות, בירם ודויטש נפגשו עם היקף מזומנים נאה, בעוד שבעלי המניות של החברה הציבורית מופסדים על ההשקעה, נכון לימים אלו.
קיסטון, שהוקמה במתכונת של קרן ריט, הונפקה בבורסת ת"א ביוני 2021. היא גייסה מהציבור 120 מיליון שקל במסגרת ה־IPO והחלה להיסחר באחוזת בית לפי שווי שוק של 573 מיליון שקל. מאז ההנפקה איבדה המניה כ־50% מערכה, אך שווי השוק הנוכחי של קיסטון עומד על כ־770 מיליון שקל. מאחורי הדיסוננס הזה עומד גיוס הון גדול שביצעה, בהיקף של כ־400 מיליון שקל, על מנת לממן את העסקה הגדולה ביותר שלה: רכישת חברת התחבורה אגד. קיסטון זכתה במרכז לרכישת החברה, יחד עם קרן המורים והגננות, לאחר שהציעה הצעה שמשקפת לאגד שווי של 4.77 מיליארד שקל, זאת בשעה שגופים אסטרטגיים דוגמת דלק רכב שבשליטת גיל אגמון הציעו הצעות שנעו סביב 4 מיליארד שקל. בשלב ראשון רכשה קיסטון 60% מהמניות מידי חברי אגד, ובתוך שנתיים תוכל לרכוש את היתרה לפי אותו שווי. קיסטון מחזיקה גם בתחנות הכוח חגית, רמת חובב ובאר־טוביה.
