סגור
מייסדי פאגאיה מימין אביטל פרדו יהב יולזרי ו גל קרובינר - חדש
מייסדי פאגאיה. מימין: סמנכ"ל הטכנולוגיה אביטל פרדו, סמנכ"ל ההכנסות יהב יולזרי והמנכ"ל גל קרובינר. הייתה הישראלית הגדולה בעולם לכמה רגעים (צילום: ענבל מרמרי)

בלעדי
אחרי בקשות משיכה בעשרות מיליונים: פאגאיה עוצרת פדיונות בקרן האשראי הצרכני

קרן פאגאיה, קרן ה־P2P הגדולה בישראל, הודיעה למשקיעים שהיא עוצרת את האפשרות לפדות כספים באופן מלא ומיידי. הקרן, שמנהלת כ־4.7 מיליארד שקל, תעשה שימוש במנגנון שיעביר ללקוחות את הכספים המבוקשים מדי רבעון

השינויים בסביבה המאקרו־כלכלית והריבית העולה נותנים את אותותיהם גם בקרן האשראי הצרכני הגדולה בישראל. קרן פאגאיה (Pagaya Opportuinity Fund), שמנהלת נכסים בכמעט 4.7 מיליארד שקל ושהיא חברה־נכדה של חברת הפינטק הישראלית פאגאיה שנסחרת בנאסד"ק, עוצרת את האפשרות של הלקוחות שלה לפדות כספים באופן מיידי. זאת על רקע קצב בקשות לפדיונות גבוה מהרגיל.
במכתב ששלחה הנהלת הקרן ללקוחות שלה ביום חמישי האחרון, ושהגיע לידי "כלכליסט", היא הודיעה כי בשל כמות בקשות גדולה לפדיונות, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, הקרן משנה את משיכות הכספים כך שלא יתאפשרו משיכות מיידיות ומלאות. הבקשות של הלקוחות יכובדו, אך מעתה הלקוחות יקבלו את הכספים המבוקשים באופן חלקי, בתשלומים רבעוניים. מדובר במנגנון שעונה לשם Side Pucket ובמסגרתו הכספים שמבקש הלקוח למשוך עוברים לחשבון אחר, וממנו יועברו ללקוח בהמשך. מרגע שהכסף עובר לחשבון הצדדי הוא כבר לא נחשב לחלק מנכסי הקרן. העברת הכספים ללקוחות תיעשה מתוך תזרים המזומנים העתידי שיניבו ההלוואות שמעמידה הקרן ולא מהנכסים הקיימים או ההון העצמי שלה. מדובר בפרקטיקה נהוגה בקרב קרנות השקעה כשישנה בעיית נזילות או כשעולה החשש שתיווצר בעיה כזו.
קרן פאגאיה, שהוקמה ב־2018, פועלת בתחום ה־P2P – כלומר, הלוואות בין עמיתים (Peer to Peer) והיא אחת משלוש קרנות שמפעילה חברה־בת של פאגאיה הבורסאית. הקרן מגייסת כספים ממשקיעים כשירים ומשתמשת בהם על מנת להעמיד הלוואות. ההלוואות מועמדות על בסיס טכנולוגיית החיתום של פאגאיה. הקרן פועלת בשוק האמריקאי בלבד.


קרן פאגאיה, בדומה לקרנות אשראי צרכני אחרות, היא חלק משורה ארוכה של קרנות שפועלות בתחום האלטרנטיבי. כלומר, בתחום הלא סחיר. קרנות האשראי הצרכני הישראליות שפועלות בארה"ב נהנו מעדנה ורוח גבית של ממש בשנים האחרונות בזכות הריבית האפסית במשק. אולם החל ממרץ אשתקד, בתגובה לאינפלציה שהרימה את ראשה, החלו הבנקים המרכזיים השונים להעלות את הריבית במטרה להחזיר את השד לבקבוק. כך, בארה"ב הריבית טיפסה משיעור אפסי ל־4.75%—5% כיום.
התוצאה של העלאת הריבית היא פגיעה באטרקטיביות של נכסי הסיכון השונים – מניות, אג"ח, וכן גם אשראי צרכני – משום שכשהריבית נמצאת ברמה גבוהה ישנם אפיקי השקעה סולידיים יותר ועם סיכון מופחת, והציבור נוטה להעביר את הכספים שלו לאפיקים האלו. בנוסף, כשהריבית עולה במקביל לאינפלציה, שעדיין נשמרת ברמות גבוהות, כוח הקנייה של הציבור נשחק. הריבית העולה גם מגדילה את הסיכון לכשל פירעון בתחום האשראי הצרכני. על רקע זה התגברו הבקשות למשיכת כספים מקרן פאגאיה.
בנוסף, בשל הריבית שעלתה והשינוי בסביבה המאקרו־כלכלית החליטו בקרן פאגאיה לשערך כלפי מטה את תיק ההשקעות של הקרן בחודש דצמבר האחרון, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. כתוצאה מכך, בחודש האחרון של 2022 הציגה הקרן תשואה שלילית של 1.74%. את 2022 כולה סיימה הקרן עם תשואה של 4% והיקף הנכסים עמד על 1.4 מיליארד דולר. בשל פדיונות ושערוכים שליליים היקף הנכסים כיום עומד על 1.28 מיליארד דולר, וההערכה היא שבשל הפדיונות מצבת הנכסים תקטן עוד בחודשים הקרובים.
בקרן פאגאיה מדגישים כי שערוך הנכסים כלפי מטה נעשה בשל אחריות ומודעות למצב המאקרו־כלכלי הנוכחי. לדברי הנהלת הקרן, אין חולשה צפויה באופק של הקרן, ומסרו בתגובה כי "פאגאיה סיימה את שנת 2022 עם הנפקות בהיקף של 7.3 מיליארד דולר. זאת בשעה שקרנות ישראליות אחרות ביצעו הנפקות או רכישות בהיקף של מאות מיליוני דולרים, אם בכלל. אין זה סוד שהשינויים בסביבת המאקרו מהווים אתגר לכל תחומי ההשקעה. לטעמנו, מנהל קרן שלא מבצע התאמות עשוי אולי להציג תשואות גבוהות יותר בטווח הקצר, אך עלול לחשוף את משקיעיו לסיכונים מוגברים ותשואות חסר בטווח הארוך. בהתאם למדיניות השערוך של הקרן, מבוצעת סקירה תקופתית על השווי ההוגן של הנכסים על ידי צד שלישי חיצוני בלתי תלוי. בסוף 2022 הוחלט לקיים הפחתת שווי כמתבקש. העובדה שקרנות אחרות בתחום האשראי הצרכני בישראל לא ביצעו הפחתות שווי מעלה שאלות לגבי נאותות שיטות השערוך שלהן".
פרט לקרן פאגאיה ישנן עוד שתי קרנות אשראי צרכני גדולות בישראל. אחת בניהול בית ההשקעות IBI ואחת בניהול של חברה־בת של הפניקס. קרן האשראי הצרכני של IBI מנהלת נכסים בהיקף של 778 מיליון דולר ואילו קרן האשראי הצרכני של הפניקס מנהלת נכסים ב־246 מיליון דולר. שתי הקרנות האלו פועלות במתכונת שונה משל פאגאיה, והן ממוקדות ברכישת הלוואות קיימות שניתנו בפלטפורמות P2P אחרות. לפני שלושה שבועות עצרה הקרן של הפניקס, הפניקס Value P2P, את משיכת הכספים על ידי לקוחות, זאת על רקע קצב בקשות מוגבר.
פאגאיה הציבורית, החברה־הסבתא של קרן פאגאיה, הוקמה בשנת 2016 על ידי המנכ"ל גל קרובינר, סמנכ"ל הטכנולוגיה אביטל פרדו וסמנכ"ל ההכנסות יהב יולזרי. בחודש יוני האחרון הפכה פאגאיה לחברה ציבורית הנסחרת בבורסת נאסד"ק האמריקאית לאחר שהשלימה מיזוג עם ספאק לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר. זמן קצר לאחר שנכנסה לנאסד"ק, הפכה פאגאיה לזמן קצר לחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגדול בעולם כשהגיעה לשווי שוק של 20 מיליארד דולר, אולם מאז המניה שלה נחלשה בצורה משמעותית וכיום שווי השוק של החברה עומד על כ־660 מיליון דולר בלבד.
על רקע הטלטלות בשווקים, פאגאיה החליטה לפטר 140 עובדים, כ־20% מעובדיה. 110 עובדים יפוטרו בישראל והיתר בארה"ב. הפיטורים הם חלק ממהלך התייעלות שנועד לחסוך 30 מיליון דולר בשנה.