דיסקונט יוכל למכור את כאל לתאגיד ריאלי משמעותי ולמוסדיים
דיסקונט יוכל למכור את כאל לתאגיד ריאלי משמעותי ולמוסדיים
ועדת הכלכלה אישרה גם הארכה נוספת של 15 חודשים למכירת כאל, כך שהחברה תצטרך להימכר עד מאי 2027; ברק נרדי יו"ר כאל וראש חטיבת האחזקות בדיסקונט: "קרנות זרות אומרות לנו 'לא נגיע כרגע לישראל, כשתיגמר המלחמה תחזרו לדבר איתנו'"; דרור שטרום שהוביל את החוק שבוצעו בו תיקונים היום התנגד בחריפות: "תיקון אנטי תחרותי שלא מתבסס על עבודה או נתונים"
בנק דיסקונט יוכל למכור את כאל גם לגוף מוסדי וגם לתאגיד ריאלי משמעותי, כך החליטה היום ועדת הכלכלה. בנוסף לכך דיסקונט יקבל ארכה נוספת למכירת כאל, כך שסך ההארכה למכירת החברה תעמוד על 15 חודשים במקום 9 חודשים כפי שתוכנן לתת לבנק בתיקון המקורי.
המשמעות היא שהבנק יצטרך למכור את כאל עד מאי 2027, ואם ינפיק את החברה הוא יקבל ארכה של שנה נוספת (כמו בנוסח המקורי של החוק, המעניק ארכה מהמועד האחרון למכירה במקרה של הנפקה).
הרקע להקלות השונות הוא בעקבות נוסח חוק שטרום הנוכחי בו יש אבחנה בין מכירת חברת כרטיסי אשראי שבשליטת בנק למכירה של חברת כרטיסי אשראי שאינה בשליטת בנק.
לפי החוק אם בעל השליטה הוא בנק הוא אינו יכול למכור את השליטה בחברה לגוף מוסדי או לתאגידי ריאלי משמעותי (תאגידים המוגדרים כך לפי חוק הריכוזיות), אך אם הבעלים אינו בנק ניתן למכור לשני הגורמים הללו.
כלומר עקרונית ישראכרט ומקס יכולות להימכר למוסדיים או תאגידים ריאליים משמעותיים (מקס היא גם אכן בבעלות של כלל אחזקות שהיא גוף מוסדי), אך כאל לא. לכן הוחלט לבצע את תיקוני החקיקה כדי למנוע את האפליה. הארכת מועד המכירה נעשתה לאור פניית דיסקונט לכך שבשל המלחמה יש קושי בקידום עסקאות בכלל ובפרט מול משקיעים זרים.
"בתור מי שאמון על המכירה אין רוכשים, לקחנו בנק השקעות לפני שנה. יש שני רוכשים פוטנציאליים: חברות ביטוח, שלפי החוק אי אפשר להתקדם איתם, וקרנות זרות שאומרות 'לא נגיע כרגע לישראל. כשתיגמר המלחמה תחזרו לדבר איתנו'", אמר בדיון ברק נרדי, יו"ר כאל וראש חטיבת האחזקות בדיסקונט.
תיקוני החקיקה מתייחסים גם לאחזקות הבנק הבינלאומי בכאל (28%), וקובע כי בנק מעל לנתח שוק של 5% לא יוכל לשלוט בחברת כרטיסי אשראי. סעיף זה הוכנס למקרה שבו הבינלאומי יהפוך דה פאקטו לבעל שליטה בכאל במקרה בו למשל דיסקונט יפיץ את מניות כאל בבורסה. נוסח החוק המקורי מאפשר לבינלאומי להתארגן במשך שנתיים בכדי למכור את המניות, ובמסגרת הדיון נעתרה ועדת הכלכלה לבקשת הבנק להאריך את המועד, וקבעה כי יינתנו לו שנתיים ותשעה חודשים לכך.
במשרד האוצר הסכימו להקלות השונות וכך גם יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן, ולמרות זאת התפתח דיון סוער בוועדת הכלכלה. במהלך הדיון, דרור שטרום שעמד בראש ועדת שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ולינור דויטש מלובי 99, הביעו התנגדות חריפה לאפשר את ההקלה למכירת כאל לגוף מוסדי.
שטרום: "זהו תיקון אנטי תחרותי לאפשר למוסדיים לקנות את השליטה. נותנים למוסדיים שהם שותפים של הבנקים בהלוואות, והם בעלי המניות הגדולים של הבנקים אפשרות לשלוט בגוף שאמור להתחרות בבנקים. אני גם לא ראיתי שום נייר עבודה ושום נתונים שאומרים שאין קונים פוטנציאליים אחרים. איך מקבלים כזו החלטה בלי נתונים. אתם לא רוצים להקשיב ורק להעביר את העגלה הזו".
ואילו דויטש הוסיפה: "זה תיקון חוק פרסונלי לעסקה פרסונלית של דיסקונט. לא הביאו שום נתון שמוכיח שאין משקיעים, ומכירה למוסדיים רק תגדיל את הריכוזיות ואת יוקר המחיה".
ביטן לא קיבל את הטענות ואמר: "אף אחד לא עובד עלינו, ואנחנו מבינים את המצב. זה לא הגיוני שהבנק לא יוכל למכור את כאל למוסדי, אבל אח"כ מוסדי יוכל לבוא ולקנות אותה ממישהו אחר. השוק הוא מצומצם וברור שהמוסדיים הם השחקנים המרכזיים שיכולים לקנות שליטה בחברה כזו".
