המוסדיים מנסים לסכל את שיפור התנאים לבכירים בלסיכו
המוסדיים מנסים לסכל את שיפור התנאים לבכירים בלסיכו
החברה מפסידה ובעלי השליטה משפחת לשמן מבקשים לשנות את מדיניות התגמול כך ששכר הבסיס יגדל עד 10% בשנה, כפול מהמדיניות הקודמת
המוסדיים מנסים לסכל את עדכון מדיניות התגמול בלסיכו. אסיפת בעלי המניות של חברת התשתיות, שזומנה ליום חמישי האחרון, נדחתה ל־23 ביוני, במאמץ להגיע להסכמים ולמיצוי המשא ומתן עם הגופים. המוסדיים מסתמכים על דעת חברת הייעוץ עמדה.
בעלי השליטה בחברה הם משפחת לשמן, יחיאל (22.95%) ויהודה (19.92%), שהצטרפו לאביהם מייסד החברה בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה ומכהנים היום כיו"רים משותפים. אלה השתכרו מעט יותר מ־1.3 מיליון שקל כל אחד כיו"ר בשיעור משרה של 60%, מתוך זה דמי ניהול של 1.1 מיליון שקל. בעלי השליטה מקבלים דמי שכירות תמורת אדמת המפעל ששייכת להם. איל לשמן (4.92%), בנו של יחיאל, מכהן מאפריל 2017 כמנכ"ל, והשתכר 1.86 מיליון שקל ב־2021: 1.28 מיליון כשכר ו־470 אלף שקל מענק, הנגזר מ־3% מהרווח השנתי הממוצע בשלוש השנים שקדמו לאישור. ראובן לשמן (8.94%), בנו של יהודה, מכהן כסמנכ"ל ומנהל תחום אחזקה.
במדיניות התגמול החדשה ביקשה המשפחה להשוות את שווי התגמול המשתנה לזה הקבוע. זאת לעומת המדיניות הישנה, שבה עמד השיעור המשתנה על שליש. עוד ביקשה החברה את האפשרות להגדיל את שכר הבסיס עד 10% מדי שנה, לעומת 5% בקודמתה. לסיום ביקשה החברה להגדיל את עלות השכר למנכ"ל ל־150 אלף שקל, לעומת 140 אלף שקל קודם לכן, ולסמנכ"לים ל־125 אלף שקל לעומת 115 אלף שקל. גם מענקי הפרישה הפוטנציאליים שודרגו בעשרות אלפי שקלים. בתמורה להעלאת השכר לבכירים, צמד בעלי השליטה שמשמשים כיו"ר הסכימו להוריד את שכרם לעלות של 84 אלף שקל לעומת 100 אלף שקל לפני כן.
עלות השכר המקסימלית של המנכ"ל אמורה לצמוח עד 3.4 מיליון שקל, וזו של היו"רים ל־1.55 מיליון שקל כל אחד. על פי לסיכו, מדיניות התגמול החדשה מקדמת את יעדיה ויוצרת מערך תמריצים הוגן. בנוסף הוסבר כי היא מגדירה את היחס הראוי בין התגמול הקבוע לתגמול המשתנה. המשפחה אינה מציעה שינוי בתגמול ההוני של הבכירים, שנחשב בקרב המוסדיים כהגדלת הקשר בין הצלחת החברה לשכר הבכירים, אלא בעיקר שינויים בשכר הקבוע.
על פניו, השכר המקסימלי הכולל של משפחת לשמן אמור להסתכם ב־6.5 מיליון שקל. יחד עם שכרו של הסמנכ"ל ראובן לשמן הסכום מטפס ל־8.5 מיליון שקל, עלויות שמהוות קצת יותר מ־1% מהכנסות החברה. על כן סביר להניח שהמוסדיים לא התנגדו לגובה או עלות השכר, אלא דווקא לעיתוי שבו בוחרת החברה לשדרג אותו.
הכנסות החברה אמנם צמחו מ־557 מיליון שקל ב־2019 ל־653 מיליון שקל ב־2021. אולם, החברה סגרה את 2021 בהפסד של 10.4 מיליון שקל, לעומת רווח של 7.9 מיליון שקל ב־2020 ו־8.7 מיליון שקל ב־2019. את הרבעון הראשון של השנה סיימה לסיכו עם הפסד של 2 מיליון שקל.
המוסדיים המחזיקים בלסיכו הם הפניקס (9.8%) ומיטב (7.6%). בקווי המדיניות להצבעה בלסיכו ציינה הפניקס כי תמיכה בשיפורי שכר תלויה גם בביצועיה.
אף שחברות התשתיות נהנו מגאות בחודשים האחרונים, מניית לסיכו צללה 43% לעומת ירידה של 16% במדד תל אביב־בנייה שבו היא כלולה. ב־2021 עלתה מנייתה ב־24.5%, אך מדד הבנייה טיפס 75%. בחמש השנים האחרונות איבדה המניה 32% חרף גאות אדירה בנדל"ן הישראלי, ונסחרת בשווי של מעט פחות מ־180 מיליון שקל. המוסדיים סירבו להתייחס מאחר שהמו"מ עדיין מתקיים בין הצדדים.
