לידיעת הנושים: המכתב שחושף כיצד חנן מור הצליח "לדחות" הקריסה ברבעון
לידיעת הנושים: המכתב שחושף כיצד חנן מור הצליח "לדחות" הקריסה ברבעון
במכתב ששלחה רשות ני"ע לחברת הנדל"ן היא טוענת שדו"חותיה לרבעון השני של 2023 כבר היו צריכים לכלול הערת עסק חי. הדבר היה מספק לנושים של חנן מור עילה לפירעון מיידי
בימים אלה מגבשת קבוצת חנן מור הסדר חוב מול נושיה, להם היא חייבת כ־2.7 מיליארד שקל. בתום הסדר החוב, ככל שיאושר, בעל השליטה והיו"ר חנן מור, ירד לאחזקה כמעט אפסית בחברה ויפנה את מקומו. במסגרת ההסדר, מבקשת החברה להעניק לבעל השליטה פטור מתביעות אישיות לאחר אישור ההסדר. מכתב ששלחה בשבוע שעבר רשות ני"ע לחברה, ושפורסם על ידי חנן מור אתמול לבקשת הרשות, עשוי להשפיע על הנכונות של הנושים להעניק פטור כזה.
במכתב בן שבעה עמודים, שממוען למור עצמו ולמנכ"ל אבי מאור, הרשות פורסת שורה ארוכה של טענות נגד חברת הנדל"ן, ובראשן הטענה שלפיה חנן מור היתה צריכה לכלול כבר בדו"חות הרבעון השני של 2023 הערת עסק חי. הערה כזו נכללה בדו"חות הרבעון השלישי שפורסמו בינואר, כשחנן מור כבר היתה עמוק בסחרור ובגיבוש הסדר חוב, לאחר שבנובמבר בנק לאומי פתח בהליך כינוס נכסים ולאחר שחנן מור כשלה מלפרוע את תשלום הריבית בשל הלוואת הענק שנטלה לצורך רכישת פרויקט הדגל שלה — שדה דב בת"א. אילו הערת עסק חי היתה כלולה בדו"חות הרבעון השני של חנן מור, פירוש הדבר הוא שכבר באוגוסט היתה קמה לנושים עילה לפירעון מיידי של החובות כלפיהם, והחברה, ככל הנראה, היתה נכנסת להליך של הסדר חוב.
המכתב ששלחה הרשות מעיד שההתנהלות שלה מול החברה החלה כבר בסוף מאי 2023. כלומר, הרשות התנהלה מול החברה בזמן אמת, פחות או יותר, אך הדבר נותר נסתר מעיני הציבור.
תזרים מנותק מהמציאות
בדו"חות הרבעון השני לא היתה כלולה הערת עסק חי — שפירושה שישנם ספקות משמעותיים בדבר היכולת של החברה להתקיים ב־12 החודשים הקרובים — אולם רואי החשבון, מפירמת פאהן קנה, כללו הפניית תשומת לב למצבה הפיננסי של חנן מור. בשל כך, החברה נדרשה להציג תזרים מזומנים חזוי, שמטרתו להראות כיצד היא עומדת בפירעון חובותיה שנה קדימה.
לפי הרשות, התזרים שפרסמה חנן מור היה לא ריאלי ומנותק מהמציאות. בתזרים הזה חנן מור הראתה שהיא תסיים את השנה הקרובה עם יתרת מזומנים חיובית. הדבר נשען, בין היתר, על מימוש חלקי של שדה דב, שהיה אמור להניב לה תמורה נטו של 159 מיליון שקל. אולם לפי הרשות, חישוב התזרים לא הביא בחשבון פירעון של מניות בכורה שהונפקו לבית ההשקעות מיטב כנגד הלוואה של 70 מיליון שקל שהוא העמיד לחברה על מנת לרכוש את הקרקע בשדה דב, שנרכשה בשנת 2021 תמורת 1.6 מיליארד שקל ובאמצעות הלוואות בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. לכן, לפי הרשות, השורה התחתונה של תזרים המזומנים החזוי היתה אמורה להיות דווקא שלילית, ומשום כך על רואי החשבון היה להציד לחנן מור הערת עסק חי.
חרף כל זאת, עמדת חנן מור גם כיום היא שלא היה צורך להצמיד הערת עסק חי לדו"חות הרבעון השני שלה. הדבר עולה במידה רבה בקנה אחד עם הביטחון שהפגינה החברה באותה העת לפיה עד סוף 2024 היא תפרע את כל החוב שנטלה על מנת לרכוש את שדה דב, בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. וזאת באמצעות מימוש הקרקעות לקבוצת רוכשים. בסופו של דבר, מה שהכניס את חנן מור להסדר חוב היה העובדה שהיא כלל לא עמדה בתשלום הריבית הרבעונית בגין החוב, בגובה של 28 מיליון שקל.
נרטיב מוטעה של החברה
הרשות מציינת במכתב שישנן עוד הנחות שהניחה חנן מור שהיו לא ריאליות ושעמדו בבסיס תזרים המזומנים החזוי, כמו ליווי בנקאי שהיא תקבל במחצית הראשונה של 2024, מה שיאפשר לה להעמיד הון עצמי של 63 מיליון שקל בלבד לשורה ארוכה של פרויקטים, בעוד שלפי הרשות רק עבור פרויקט אחד בחיפה חנן מור נדרשה להון עצמי של 57 מיליון שקל. החברה אף הניחה הנחות אופטימיות, לפי הרשות, ביחס לאפשרות שתמשוך עודפים של 50 מיליון שקל מפרויקטים בחיפה ובבאר־יעקב.
המכתב של הרשות אף מבהיר כי הקשיים של חנן מור החלו להיות ברורים ומוחשיים עוד לפנ שפרצה המלחמה בעזה, בניגוד לנרטיב של החברה שלפיו המלחמה היא שדחפה אותה לתהום. עוד לפני שפרצה המלחמה, חנן מור התקשתה לפרוע את החובות שלה, וגם הדברים האלו לא קיבלו ביטוי בתזרים המזומנים החזוי. כך, במאי הסכים בנק לאומי להאריך את משך חיי שתי הלוואות בהיקף של 263 מיליון שקל בחודשיים, וביולי האריך אותן בחודש נוסף, אך החברה לא התייחסה להלוואות האלו כהלוואות שיש לפרוע, אלא היא הניחה שניתן יהיה להאריכן עוד.
בשל כל אלו, קובעת הרשות במכתבה כי "מסקנת הנהלת החברה והדירקטוריון לעניין יכולת החברה לפרוע בעתיד הנראה לעין את התחייבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד פירעונן נשענה על צפי מקורות ושימושים שאינו עולה בקנה אחד עם ההסכמים החוזיים של החברה, והיתה בלתי סבירה".
