בלעדיאלטשולר שחם מפסיק לשווק את הקרנות של בלאקרוק בארץ
בלעדי
אלטשולר שחם מפסיק לשווק את הקרנות של בלאקרוק בארץ
בית ההשקעות הגדול בישראל החליט להפסיק לשווק את 28 קרנות הסל של מנהלת הנכסים הגדולה בעולם. קרנות הסל של בלאקרוק, שהושקו בישראל ב־2019 ומנהלות נכסים בהיקף של 2 מיליארד שקל, לא הצליחו לתפוס נתח משמעותי בשוק הקרנות המקומי; את בלאקרוק ישראל מנהלת ענת לוין
טלטלה בשוק הקרנות הזרות שפועלות בישראל, ומכה גם לרשות ני"ע. ל"כלכליסט" נודע כי אלטשולר שחם, בית ההשקעות הגדול בישראל, יפסיק לשווק בישראל את קרנות הסל (ETF) של בלאקרוק — מנהלת הנכסים הגדולה בעולם — וזאת שנתיים וחצי בלבד לאחר שהושקו בארץ. זאת משום שבסופו של דבר, הקרנות האלו לא הצליחו לכבוש את לב הציבור הישראלי.
מדובר על 28 קרנות שעוקבות אחרי מדדים, שעונות לשם iShares. כיום הקרנות האלו מנהלות 2 מיליארד שקל בלבד, סכום זניח ביחס להיקף הכולל של שוק קרנות הנאמנות שהגיע ל־398 מיליארד שקל בסוף 2021, כשמתוך סכום זה קרנות הסל מנהלות 105.5 מיליארד שקל, והנתח שלהן בשוק קרנות הנאמנות עומד על 26.5% מכלל הנכסים. יחד עם הקרנות העוקבות, מוצרי המדדים מנהלים 170 מיליארד שקל.
שוק קרנות הנאמנות, וקרנות הסל בתוכו, הוא שוק צומח. לשם השוואה, ב־2019, שהיתה שנה חזקה יותר בהשוואה ל־2020 התנודתית בחסות מגפת הקורונה, קרנות הסל ניהלו 93.4 מיליארד שקל, והן היוו 26.5% משוק קרנות הנאמנות, שהיקפו הסתכם ב־353 מיליארד שקל.
הפסקת השיווק של קרנות הסל של מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, שמנהלת כמעט 10 טריליון דולר, היא גם מכה לרשות ני"ע בראשות ענת גואטה, שהשקיעה מאמצים רבים על מנת להביא לארץ גופים בינלאומיים ולעורר את התחרות בשוק הקרנות העוקבות שנשלט על ידי מיעוט של שחקנים מקומיים. ב־2016 בוצע תיקון חקיקה שבמסגרתו רשות ני"ע אפשרה לבתי השקעות מחו"ל להציע מוצרים לקהל הישראלי. בעיקר דובר על שני מוצרים — קרנות נאמנות זרות שרשומות מחוץ לישראל, ושאותן ניתן לקנות במטבע חוץ, ו־ETF, או בשם הפורמלי — קרנות חוץ נסחרות. מדובר בקרנות סל שעוקבות אחרי מדד מסוים ורשומות למסחר בבורסת ת"א במתכונת של רישום כפול.
במהלך הזה רשות ני"ע כיוונה מלכתחילה למשוך לישראל ענקיות בינלאומיות, שכן נקבע במסגרת תיקון החקיקה שהוא רלבנטי רק לגופים שמנהלים מעל 20 מיליארד דולר.
מהבחינה הזו, כשבלאקרוק החלה לפעול פה ב־2019 בתחום קרנות הסל, זו היתה נקודת ציון משמעותית עבור הרשות, שהיא הרגולטור של קרנות הנאמנות. בלאקרוק הגיעה חמושה לקרב על שוק קרנות הסל בדמי ניהול אטרקטיביים. בעוד דמי הניהול הממוצעים בענף נעים סביב 0.5% בתוספת דמי נאמנות (0.02%—0.03%), בלאקרוק הציעה דמי ניהול ממוצעים בגובה של 0.07% בלבד, בתוספת אותם דמי נאמנות.
באופן כמעט טבעי, בלאקרוק, שמנוהלת בישראל על ידי ענת לוין, בחרה באלטשולר שחם, שמנוהל על ידי רן שחם וגילעד אלטשולר, לשווק את המוצרים שלה בארץ, שכן לענקית ניהול הנכסים ולבית ההשקעות הגדול בישראל יש שיתוף פעולה כבר מ־2017, והוא מייצג אותה פה בכל הנוגע לרגולציה. שיתוף הפעולה הזה בין הגופים יימשך גם לאחר שאלטשולר שחם יפסיק לשווק את קרנות הסל של בלאקרוק בישראל.
"הצעד של אלטשולר לא מפתיע, השיווק לא הלך"
כאמור, ההערכות בשוק הן שאלטשולר שחם מוותר על שיווק קרנות הסל של בלאקרוק בישראל בשל הביקוש הנמוך אליהן. בישראל כיום יש כ־550 קרנות סל, שאליהן יש להוסיף את הקרנות המחקות, שמספרן גבוה מ־500 גם כן. כלומר, בישראל יש למעלה מאלף קרנות שעוקבות אחרי מדדים, כך שהתחרות קשה. בנוסף, יש שתי דרכים לרכוש ETF. האחת היא דרך מתווכים, כמו אלטשולר שחם במקרה של קרנות הסל של בלאקרוק, או באופן ישיר, הגם שהדרך הזו פחות נגישה. עם זאת, מגפת הקורונה העניקה דחיפה משמעותית למסחר העצמאי בבורסה ולסוחרי הריטייל, מה שמחלחל גם לשוק קרנות הסל. לפי ההערכות, כיום היקף הרכישות הישירות הגיע כבר ל־40%.
"הצעד של אלטשולר שחם לא מפתיע. המהלך של שיווק הקרנות של בלאקרוק לא הלך להם. השוק היום מחפש ערך מוסף, והוא מחפש אותו בעיקר בקרנות האקטיביות, ולא בקרנות העוקבות", אמר ל"כלכליסט" דמות בכירה בענף. ואכן, ההחלטה של אלטשולר שחם להפסיק לשווק את קרנות הסל של בלאקרוק מתרחשת חודש אחד בלבד לאחר שנחשף ב"כלכליסט" כי בית ההשקעות הקים פלטפורמה שתאפשר למשקיעים כשירים להשקיע בקרנות לא סחירות, דוגמת קרנות גידור וקרנות המתמחות בחוב.
בנוסף, בשוק מעריכים כי בלאקרוק, בניגוד לציפיות של אלטשולר שחם, לא שמה את השוק הישראלי בפוקוס שלה. גורם בכיר אחר בענף אמר ל"כלכליסט" כי "מעבר לשוק המוסדי, אין לקרנות יותר מדי פוטנציאל ביחס למשקיע הבודד, והרי מול המוסדיים הישראליים שקונים מדדים בארה"ב בלאקרוק עובדת באופן ישיר עוד לפני שהגיעה לישראל".
הקרנות שמבטיחות תשואת מדד בלי התערבות מנהל
קרן סל, או בשמה הבינלאומי — ETF, היא מכשיר פיננסי שמבצע מעקב פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות, ללא התערבות של מנהל הקרן. הקרנות האלו נסחרות בבורסה כמו כל נייר ערך וניתן לרכוש אותן במהלך המסחר. לחילופין, הלקוח יכול לרכוש את הקרנות האלו במחיר הסגירה בסוף היום, וזאת בדומה לאפשרות שיש לו ביחס לקרנות הנאמנות האקטיביות שלא נסחרות לאורך יום המסחר בבורסה.
את האטרקטיביות של קרנות הסל נוהגים למדוד באמצעות שני פרמטרים — דמי הניהול שגובה מנהל הקרן, ומידת היכולת של הקרן לחקות באדיקות את התשואה של המדד שאחריו היא עוקבת. זאת משום שקרן הסל אינה מבטיחה למשקיע תשואה שצמודה למדד באופן מוחלט, והיא יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר לעקיבה. למעשה, קרן סל אמנם מחויבת לעשות את מיטב המאמצים כדי לעקוב אחרי המדד, ולכן אמורה להניב תשואה דומה לו, אך היא לא מחויבת להשיא למשקיע תשואה זהה לזו שיניב המדד.
