התוכנית באוצר: חברי הבורסה יוכנסו לפיקוח של רשות ניירות ערך
התוכנית באוצר: חברי הבורסה יוכנסו לפיקוח של רשות ניירות ערך
אם אכן יקודם תקציב מדינה ל־2025 הוא יכלול פרק שיכניס לראשונה חברי הבורסה תחת רגולציה של דרישות הון וכללים להתנהלות מול לקוחות. לצד ההכבדה באסדרה הם גם צפויים לקבל אפשרות להיכנס לתחומי פעילות חדשים שיתחרו בבנקים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מצהיר לאחרונה כי הוא נחוש להעביר תקציב עד סוף השנה. עדיין לא ברור אם הוא באמת יעמוד במטלה של העברת תקציב עם גזירות, והאם הוא בכלל מסוגל פוליטית להעביר תקציב שכזה. בכל מקרה גם אם יעבור תקציב, חוק ההסדרים שילווה אותו צפוי להיות השנה רזה למדי לעומת שנים קודמות בשל המלחמה. ובכל זאת, אחד הנושאים שמתוכננים לעבור במסגרת חוק ההסדרים הוא הסדרת הפעילות של הברוקרים בישראל.
הסדרה זו נקראת "חקיקת ברוקר דילר". מדובר בחקיקה שמזה כמה שנים ניסו במשרד האוצר וברשות ניירות ערך לקדם. בשנת 2020 אף פורסם תזכיר חוק בנושא, אולם המשבר הפוליטי המתמשך וריבוי מערכות הבחירות עיכבו את החקיקה. בסופו של דבר גם עלו נושאים דחופים יותר, והסוגיה נדחקה לאחור, אך בכוונת האוצר ורשות ניירות ערך לקדם אותה מהר יחסית באמצעות חוק ההסדרים הקרוב.
ישנם כיום 25 חברי בורסה (כולל בנקים). חקיקת ברוקר דילר אמורה להחיל אסדרה על תחום הברוקראז' בישראל. היום הבורסה מפקחת על חברי הבורסה דרך תקנון (על חברי הבורסה שהם גם בנקים מפקח בנק ישראל). אלא שהבורסה היא לא באמת רגולטור. במשרד האוצר וברשות ניירות ערך מוטרדים מהמצב הזה, ומצאו שזהו תחום פיננסי שבו ישראל נמצאת בפער המשמעותי ברגולציה מול העולם המפותח. אין פיקוח על יציבותם הפיננסית של גופים אלו, על דרישות ברמת השירות ועל נושאים כמו ניגודי עניינים.
עדכון הצעת חוק ישנה
המטרה היא לקחת את נוסח החקיקה מ־2020, ולרענן אותו. לפי אותה גרסה של תזכיר החוק, יהיה צורך בקבלת רישיון מרשות ניירות ערך תוך עמידה בתהליך של "פיט פרופר" (תהליך הבודק את איכות בעל השליטה) ולעמוד בדרישות הון עצמי. כמו כן יחולו חובות בנושא ממשל תאגידי הקשורות לפעילות הדירקטוריון, חובות בנושא ההתנהלות כלפי הלקוחות, הנחיות בנושא ניגודי עניינים, מסירת דו"חות כספיים לרשות, וכן לרשות תהיה סמכות של אכיפה מינהלית ופלילית בנוגע להפרות. לפי נוסח החקיקה הקודם, כניסת הרשות לפיקוח על חברי בורסה תכלול הוספת 12 תקני כוח אדם חדשים לרשות.
בנוסח הקודם של החוק הוצע להחיל פיקוח מסוים על סוחרים עצמיים (שחקני נוסטרו) בשוק ההון. סוחרים גדולים (לפי הגדרה שתיקבע) יחויבו להירשם במרשם מיוחד, ויחולו עליהם חובות דיווח לרשות בנוגע לפעילויות המסחר שלהם.
ככל הידוע החקיקה הזו לא תחול על הבנקים מתוקף תפקידם כחברי בורסה. במקום זאת בבנק ישראל הכין בעצמו הנחיות של אסדרת פעילות ברוקר דילר בבנקים. גורמים בשוק ההון מבקרים זאת, וטוענים כי מדובר באפליה של שאר חברי הבורסה מהבנקים, בטענה שהנחיות של בנק ישראל אינן קשיחות כמו פיקוח שנעשה תחת חקיקה.
החלת הרגולציה היא כמובן הכבדה לחברי הבורסה, שיצטרכו לעמוד תחת דרישות חדשות ופיקוח, מה שגם כנראה יגזול להם משאבים. מנגד גורמים העוסקים בפיתוח החוק מציינים כי לא ייתכן ששחקן כה משמעותי יישאר רק תחת הנחיות הבורסה ולא יפוקח על ידי רגולטור פיננסי. עוד הם מציינים כי החלת פיקוח עשויה להביא לכניסת גופים זרים לתחום הברוקראז' בישראל, שעד היום נרתעו מכם שאין אסדרה לתחום זה.
לצד "המקל" לחברי הבורסה בדבר החלת רגולציה ודרישות חדשות, הם יקבלו גם "גזר" בדמות האפשרות להרחבת פעילויות. במקביל לאסדרה, הרגולטור גם יאפשר לחברי הבורסה להיכנס לתחומים כמו קריפטו.
השאלה עד כמה רחוק יילכו האוצר ורשות ני"ע. אם הם רוצים באמת לייצר מהפכה ולהפוך את חברי הבורסה לשחקן משמעותי יותר בשוק ההון, צריך יהיה לאפשר להם כניסה גם לתחומים שיהוו יותר תחרות לבנקים, כמו הפיכת חשבון הלקוח שלהם כיום לחשבון תשלום, בדומה לחשבונות העו"ש בבנקים, וכן מתן יותר אפשרויות בתחום הפיקדונות והאשראי. אם במשרד האוצר ורשות ני"ע יילכו עד הסוף, אז אכן יש כאן פוטנציאל למהלך שגם יגביר את התחרות במערכת הפיננסית, ולא למהלך שיתמצה בכך שפשוט תוחל עוד רגולציה על חברי הבורסה.
להגדיל פעילות בישראל
במסיבת העיתונאים שערך בשבוע שעבר דיבר סמוטריץ' על כוונתו להוביל מהלכים נוספים בשוק ההון, שמטרתם להגדיל את הפעילות של המוסדיים בשוק המקומי. וזאת, על רק המשך יציאת כספי החסכונות הפנסיוניים של הציבור לחו"ל. הכוונה אינה לכפות השקעות בישראל, אלא להסיר חסמים בנושאים כמו בירוקרטיה ומס, שיעודדו השקעות של מוסדיים בשוק הישראלי.
עדיין לא ברור מה מהצעדים שעל הפרק אכן ייכנסו לחוק ההסדרים. בנוסף, נושא נוסף שנמצא על המדוכה היא הריכוזיות של המוסדיים – העובדה שעיקר החסכונות הפנסיוניים של הציבור מנוהלים על ידי חמישה עד שבעה גופים, שהיקף נכסיהם נמצא רק במגמת צמיחה. זהו נושא שמעסיק את משרד האוצר הרבה מאד זמן, ומהווה מבחינתו בעיה מבנית. נעשו דיונים פנימיים בנושא, ויש כוונה להוביל לאיזה מהלך לטיפול בסוגיה, אך עדיין לא גובשה הדרך, וככל הנראה זה לא יקרה עד לחוק ההסדרים.
