הישראלים חזרו לטוס ברבעון השני, והכנסות כאל מעמלות מט"ח זינקו ב-41%
הישראלים חזרו לטוס ברבעון השני, והכנסות כאל מעמלות מט"ח זינקו ב-41%
חברת כרטיסי האשראי הציגה ברבעון השני צמיחה של 11.8% במחזור העסקאות ברקע התאוששות הצריכה במשק, ורשמה שיא של 92 מיליון שקל ברווח הנקי המנוטרל; ההכנסות מעמלות מט"ח היו דומות לרבעון המקביל, והציגו זינוק לעומת הרבעון הקודם שבו השפעת המלחמה הייתה חזקה יותר
חברת כרטיסי האשראי כאל סיכמה את הרבעון השני של 2024 עם רווח נקי של 81 מיליון שקל - ירידה קלה בלבד בהשוואה ל-82 מיליון שקל ברבעון המקביל, למרות עלייה בהפרשות להפסדי אשראי וצמיחה זעירה בתיק האשראי.
בנטרול השפעות חד פעמיות בשני הרבעונים, שנובעות בין השאר ממעבר בית כאל, הרווח הנקי ברבעון עלה ב-3% לשיא של 92 מיליון שקל. ההכנסות צמחו ב-11% ל-722 מיליון שקל.
הגורם המרכזי שתרם לשורת הרווח של החברה, בניהולו של לוי הלוי, הוא נתוני הצריכה החזקים במשק שהתאוששו לחלוטין מחודשי המלחמה.
התיאבון הצרכני לקניות, לצד תרומת האינפלציה להיקף הצריכה, התבטאו בעלייה של 11.8% במחזור העסקאות של החברה, שעמד ברבעון על 45.5 מיליארד שקל.
כאל הגדילה את מספר כרטיסים הפעילים ב-5.4%, מ-3.42 מיליון ברבעון המקביל ל-3.6 מיליון ברבעון החולף. סך הכנסות החברה מפעילות כרטיסי אשראי צמח ב-7.1% והסתכם ב-479 מיליון שקל.
גורם נוסף שסייע לשיפור ברווחיות הוא עליית ריבית הפריים בין שני הרבעונים, שהביאה לעלייה של 11.3% בהכנסות מריבית נטו, ואלו הסתכמו ב-226 מיליון שקל.
בימי שגרה, מרכיב משמעותי בהכנסתן של חברות כרטיסי האשראי הן עמלות מט"ח, שבאופן טבעי מושפעות מהירידה בנסיעות לחו"ל. לאחר שברבעון הקודם עמדו ההכנסות מעמלות מט"ח על 39 מיליון שקל, ברבעון הנוכחי חל שיפור והן הסתכמו ב-55 מיליון שקל - בדומה לרבעון המקביל ב-2023.
שני הסעיפים שבהם השפעות אי הוודאות במשק עדיין מורגשות הם הביקוש לאשראי וההפרשות להפסדי אשראי. עם זאת, בשני הסעיפים חל שיפור משמעותי ביחס לחודשי המלחמה הראשונים. תיק האשראי של כאל צמח ב-2% והוא עומד על כ-9 מיליארד שקל. חלק הארי בתיק הוא האשראי הצרכני שעומד על 7.65 מיליארד - עלייה של 1.4% בלבד. לצד המלחמה, גם לריבית הגבוהה כמובן השפעה על הביקוש לאשראי.
ההפרשות להפסדי אשראי עלו ב-26.4% ל-67 מיליון שקל. היקף המחיקות החשבונאיות נטו עמד על 54 מיליון שקל - שיפור ביחס לרבעון הקודם, אז היקף המחיקות עמד על 59 מיליון שקל, אך עדיין נתון גבוה ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אז הם הסתכמו ב-40 מיליון אשתקד.
סעיף חריג יחסית ברבעון הוא עלייה של 32.1% בהוצאות התפעול של כאל, שעמדו על 257 מיליון שקל. חלק מהעלייה נובע מהעלייה בהיקף הפעילות שגוררת גם תשלומים לארגונים בינלאומיים כמו ויזה, אך בנוסף גם חלה עלייה משמעותית בשל הוצאות שכירות כפולות של החברה עד להשלמת המעבר לבניין החדש, שצפוי להתרחש ברבעון הנוכחי.
בדומה לשאר חברות כרטיסי האשראי וכן לבנקים, גם כאל לקחה חלק במתווה ההקלות ללקוחות שקידם בנק ישראל, ואשר כלל הקפאת הלוואות והטבות בעמלות. מתחילת המלחמה החברה העניקה הטבות בשווי של 17 מיליון שקל מתוך פוטנציאל כולל של 26 מיליון שקל, רוב הסכום בין אוקטובר לדצמבר. ברבעון הנוכחי שווי ההטבות שניתנו בפועל עמד על 2 מיליון שקל.
כאל שבשליטת בנק דיסקונט נמצאת בימים אלה בתהליך למכירתה, כיוון שלפי החוק בנק דיסקונט מחויב למכור אותה עד למאי 2027. מועד המכירה אמור היה להיות מוקדם יותר, אך ועדת הכלכלה של הכנסת העניקה בחודש שעבר לבנק ארכה של 15 חודשים למכירת כאל, והסירה את המגבלה על מכירת חברת כרטיסי האשראי לתאגיד ריאלי משמעותי, מה שמגדיל מאוד את מספר הרוכשים הפוטנציאליים. דיסקונט צפוי להמתין עם המהלך לסוף המלחמה.
