עולם הקריפטו אימץ את שיטת הדלת המסתובבת
עולם הקריפטו אימץ את שיטת הדלת המסתובבת
בתקופה האחרונה חברות הקריפטו מיקדו את מאמצי הגיוס שלהן דווקא בבכירים לשעבר ברשויות הרגולציה בארצות הברית; אחרי שביקרו את המערכת הפיננסית הישנה על שיטת עבודה דומה, נראה כי גם חברות הקריפטו, שהתיימרו ליצור מערכת חדשה ומבוזרת, אימצו את המודל; המטרה: פחות חוקים מכבידים, ופיקוח מצומצם ככל האפשר
בשבוע שעבר הודיעה פיירבלוקס הישראלית, שמפתחת תשתית מאובטחת להעברות נכסים קריפטוגרפיים, על גיוס כוכב רגולטורי לשורותיה. החבר החדש של המועצה המייעצת של פיירבלוקס הוא ג'יי קלייטון, ששימש בין 2017 ל־2020 יו"ר רשות ני"ע האמריקאית (SEC).
קלייטון, שהיה ידוע בגישתו המרסנת כלפי שוק הקריפטו, נכנס לחברה זמן קצר אחרי שהשלימה גיוס מאסיבי של 310 מיליון דולר, ועל רקע תביעה ייחודית שמתנהלת נגדה, בנוגע לשאלת האחריות על 38 אלף מטבעות את'ר אבודים בשווי של כ־75 מיליון דולר. זה לא המינוי הראשון של קלייטון מאז פרש בינואר השנה מתפקידו.
ביומו האחרון כיו"ר ה־SEC ובאופן די סימבולי, הגיש קלייטון את התביעה המורכבת ביותר שתנהל הרשות בתחום הקריפטו, נגד חברת ריפל. שבועות קצרים אחר כך הודיע כי הצטרף כיועץ בנושא מטבעות דיגיטליים ל־One River, חברה שמתעסקת בנכסים דיגיטליים. עורכת הדין של ריפל, אגב, היא מרי ג'ו וויט, שכיהנה כיו"ר ה־SEC לפני קלייטון.
אחת מדמויות המפתח בתביעה שהגישה ה־SEC נגד ריפל היה ביל הינמן, ששימש דירקטור במחלקת התאגידים ברשות. ביולי, הינמן העניק תצהיר לבית המשפט מתוקף תפקידו ב־SEC, על שהזהיר את ריפל מהתנהגות מסוימת. ממש באותו חודש הינמן גויס לשמש יועץ לקרן השקעות ממוקדת קריפטו בשווי 2.2 מיליארד דולר של חברת ההון סיכון אנדרסון הורביץ. בשבוע שעבר עלתה קריאה לחקור ניגוד עניינים פוטנציאלי בין בכירי הרשות דאז, לתביעה נגד ריפל.
30 מיליון דולר בשנה לבכיר ב־SEC
אם הסתובב לכם הראש זה, כמובן, לא במקרה. תופעת הדלתות המסתובבות, אחת מהרעות החולות המפורסמות ביותר של המערכת הפיננסית המסורתית, לא רק שלא דילגה על שוק הקריפטו, שמבקש להציב אלטרנטיבה למערכת המסורתית, אלא הכתה בו במלוא עוצמתה. למעשה, כל גיוסי כוח האדם הבולטים והבכירים ביותר של שוק הקריפטו בחודשים האחרונים הם לא של יזמים, קריפטוגרפים, מהנדסים או מתכנתים, אלא של אנשי העולם הישן ‑ הרגולטורים המעונבים מוושינגטון.
בתחילת השנה גייסה קוינבייס, פלטפורמת המסחר הגדולה ביותר בארה"ב למטבעות דיגיטליים, את ברט רדפירן לעמוד בראש מחלקת שוקי הון. רדפירן (Redfearn) היה רגולטור בכיר ב־SEC, ובין השנים 2017 ו־2020 ניהל את חטיבת המסחר והשווקים ברשות.
חודש אחרי שנציבות סחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) פתחה חקירה נגד בינאנס, בורסת המטבעות הגדולה בעולם, הודיעה בינאנס במרץ על גיוס מקס באוקוס, סנאטור דמוקרטי לשעבר ממונטנה ושגריר ארה"ב בסין, כיועץ למדיניות ויחסי ממשל.
במאי היא כבר גייסה את בריאן ברוקס - לשעבר מנהל המשרד לפיקוח על המטבע באוצר (OCC) ‑ לשמש מנכ"ל זרוע החברה בארה"ב (ברוקס פרש החודש מתפקידו בטרם עת). באותו חודש BlockFi, סטארט־אפ קריפטו, הודיע על מינויו של ג'יי. כריסטופר ג'יאנקרלו לחבר דירקטוריון. ג'יאנקרלו, ששימש עד 2019 יו"ר ה־CFTC וזכה לכינוי "אבא־קריפטו", נכנס לתפקיד בזמן שרגולטורים לני"ע ברחבי המדינה הגישו לחברה צווי הפסקת פעילות.
ג'יאנקרלו קיבל את המינוי חודש אחרי שקיבל מינוי בכיר בחברת קריפטו אחרת ‑ Baton Systems. ביוני החלה לשמש קאתי קראנינגר, שניהלה עד לאחרונה את הרשות האמריקאית להגנת הצרכן (CFPB), כסגנית נשיא לענייני רגולציה בסטארט־אפ הקריפטו Solidus Labs.
לא ידוע כמה בכירים אלה גורפים לכיסיהם, אבל אפשר להניח שלא מדובר בסכומים קטנים. אפליקציית המסחר אהובת הצעירים, רובין הוד, סיפקה לכך הצצה קטנה. בשבוע שעבר פרסמה רובין הוד את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2021. זו היתה הפעם הראשונה שהיא שיתפה דו"חות פיננסיים מפורטים, ומהם עולה שבכיר מה־SEC, דן גלאגר, שכיהן ברשות כנציב והפך ליועץ המשפטי של רובין הוד, עלה לחברה הצעירה 30.1 מיליון דולר. רק תארו לעצמכם כמה משלמים על יו"ר.
אובמה הבטיח לעצור את התופעה , ונכשל
היסטורית, שיטת הדלת המסתובבת איפשרה למערכת הפיננסית המסורתית להימנע מרגולציה מתקדמת. גיוס רגולטורים כמנהלים בכירים, יועצים או חברי דירקטוריון עזרה לשחקנים הגדולים לשמור על גודלם, להסתיר כישלונות ולטשטש חוסר יעילות.
כך, למשל, המשבר הפיננסי העולמי של 2008 מיוחס לא מעט לאותה דלת, אחרי שהפכה שתי קבוצות מובחנות ‑ המפוקח והמפקח, וול סטריט והרגולטורים הממשלתיים, למורכבות מאותם אנשים שחולקים אותן מטרות.
אלה, בין היתר, כוללים לרופף תקנות ממשלתיות ולהקל את הפיקוח, כדי למקסם רווחים. דיפוזיית הבכירים הפכה את הפדרל רזרב למפקח שלא יכול לפקח, שפעולותיו היו מאופיינות בעיקר בכבוד כה עמוק לבנקים הגדולים, עד כדי חוסר מוכנות לבצע פעולות אכיפה כלפיהם. ההבנה כי השיטה כה פגומה דחקה בנשיא דאז, ברק אובמה, להבטיח לטפל בבעיה ולעצור אותה. אלא שהבטחות לחוד ומציאות לחוד, והוא כשל בכך לחלוטין.
ההתפכחות שהגיעה בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, כולל הרעות החולות של המערכת הפיננסית, חוסר היכולת לפקח עליה, וקריסת רעיון ה"גדול מכדי ליפול", נהפכו אצל הפועלים בשוק הקריפטו לנימוקים מדוע יש לאתגר, לשבש ולהחליף את המערכת הפיננסית הישנה. אך כעת, שוק הקריפטו משתמש בטריק הכי ישן בספר, כדי לעטות על עצמו הילה של לגיטימיות, ולייצר לעצמו את הפיקוח שאותו הוא רוצה.
אם נשאל חברות הפועלות בתחום מה הוא האתגר המורכב ביותר שניצב בפניהן, רובן ככולן לא יציינו את מורכבות השוק, את הצורך לחדש או את התחרות העזה, אלא את אי הבהירות הרגולטורית בתחום. הן גם לא טועות. רק בשבוע שעבר אמר יו"ר ה־SEC גרי גנסלר שהוא מתחייב לרסן את "המערב הפרוע" של שוק הקריפטו, והוא ישתמש במלוא משקל הרשות כדי לעשות זאת.
כשחברות קריפטו מגייסות בכירים, הן עושות זאת כדי לעצב את החקיקה של התעשייה שטרם התפתחה לחלוטין. כמובן שהדרך המהירה ביותר להיות חלק מהמיינסטרים היא חקיקה ורגולציה, וגיוס בכירים מסוג זה יכול לעזור לשוק הקריפטו להגיע לאימוץ רחב ככל הניתן. עבור אחדים המגמה אף יכולה ממש לסמן את התבגרותו של השוק.
אבל אי אפשר לתקן רעה אחת באמצעות הטמעת אחד העקרונות המושמצים בדרכי הפעולה של וול סטריט, ומוקד ומטרה לביקורת של אלה המבקשים לשנות את האופן שבו אנשים בודדים מנהלים את זרימת ההון בעולם ואת חלוקת העושר.
שיטת הדלתות המסתובבות מייצרת רושם, לעיתים נכון מאוד, כאילו הבכירים משרתים את האינטרסים של התאגידים ולא של הציבור עוד בזמן שהם משרתי ציבור. מראית עין זו שוחקת את אמון הציבור בסוכנויות והופכת אותן בסופו של יום ללא יעילות. בשוק הקריפטו הסכנה כפולה. לא רק שהשיטה פוגמת בלגיטימיות של הגופים שמנסים לפקח על השוק הצעיר והמאתגר הזה, אלא שהם, כמו הבנקים הגדולים, מכוונים לפיקוח מסוג אחד בעיקר - המצומצם ביותר שניתן.