סגור

הבונוס אולי יקטן, אך התגמול ההוני דווקא עשוי לעלות השנה

ההאטה הכלכלית עשויה לפגוע בבונוסים של בכירי חברות ציבוריות. מנגד, הצניחה בשווי המניות עשויה לקרוץ לחברות לחלק אופציות במחיר נמוך יותר. עוד על הפרק השנה, בחלק מהחברות, צמצום הפער בין שכר המנכ"ל לשאר חברי ההנהלה


בדרך כלל בתקופות של משבר כלכלי, נרשמה ירידה בשכר הבכירים: ביצועי החברות יורדים, מה שמקרין לרעה על הבונוסים, ולעתים נעשה גם קיצוץ שכר כפי שהיה במשבר הקורונה בשנת 2020. שנת 2022 מסתמנת גם כן כשנת משבר - עם עלייה באינפלציה ובריבית, וצניחה בשווי החברות הציבוריות, אלא שכלל לא בטוח שנראה ירידה בשכר הבכירים.
לדברי אבי ניר מנכ"ל קומפוויז'ן (Compvision), שעוסקת בייעוץ בנושא אסטרטגיות שכר ותגמול, כלל לא בטוח שכך יקרה. "אנחנו רואים כמובן ירידה בשווי החברות בבורסה השנה. אבל מה שצריך לבדוק זה את הקורלציה עם התוצאות הכספיות של החברות. אם התוצאות ימשיכו להיות טובות, והירידות בבורסה הן רק תיקון לשווי שהיה גבוה, אז לא נראה איזו דרמה בשכר הבכירים. אבל לפחות בחלק מהחברות מתחילים לראות תוצאות פחות טובות, ואז הבונוסים יחטפו מכה", הוא אומר.
כמו כן, ניר, שמייעץ לחלק מהחברות הציבוריות, מעריך שייתכן שנראה השנה דווקא גידול בתגמול ההוני, שכן חברות ינצלו את המפולת שהצניחה את מחירי המניות, ויקצו למנהלים אופציות. "הזמן הכי טוב לתת אופציות זה כשמחיר המניה נמוך, כי אז זה מגדיל את הסיכוי שהאופציות 'ייכנסו לתוך הכסף'. בהחלט ייתכן שנראה השנה עלייה בתגמול ההוני ובחלוקת אופציות, על חשבון התגמול במזומן", הוא מוסיף. בנוסף לכך, האינפלציה עשויה גם כן להביא לעלייה בשכר הבכירים, היות שהשכר של רוב הבכירים הוא צמוד מדד. ההצמדה הזו היא שריד היסטורי של הסכמי שכר מהעבר. בשנים האחרונות זה היה רכיב שנראה כבר לא רלבנטי, ועכשיו הופך להיות יותר משמעותי, וצפוי להעלות נומינלית את התגמול שמקבלים הבכירים. כלומר בשורה התחתונה, בהחלט ייתכן שחבילות התגמול לא ייפגעו השנה, ואולי אפילו יעלו במקרים מסוימים.
אם אכן נראה עלייה בתגמול ההוני השנה, היא תהיה המשך למגמה משנת 2021. קומפוויז'ן הכינה באחרונה מחקר בנוגע לשכר הבכירים של החברות הציבוריות במדד ת"א־125 אשתקד.
מהעבודה עולה כי חלה עלייה בחלוקת התגמול ההוני כמעט בכל הענפים: כך, למשל, בענף האנרגיה 25% מהחברות חילקו תגמול הוני ב־2019 לעומת 88% מהחברות ב־2021, ובענף השירותים הפיננסיים 23% מהחברות חילקו בשנת 2019 לעומת 47% מהחברות אשתקד. ההשוואה לשנת 2019, היא מכיוון ששנת 2020 היתה שנת הקורונה, שנחשבה לשנה חריגה בסוגיית תגמול הבכירים.
בקומפוויז'ן מציינים כי העלייה בשימוש בתגמול ההוני נעשתה על רקע קושי בקביעת יעדים למענק השנתי בתקופת הקורונה, וייתכן שהיא גם היוותה סוג של פיצוי על הירידה בתשלום ברכיב מזומן ב־2020. עוד הם מציינים כי הגברת השימוש בתגמול ההוני גם נבעה מהחרפת התחרות על מנהלים, ורצון החברות לשמרם. בסך הכל קרוב ל־60% מהמנכ"לים במדד ת"א־125 קיבלו אשתקד תגמול הוני, כשהתגמול החציוני עמד על 1.4 מיליון שקל והיווה 12 משכורות, בעוד בקרב שאר נושאי המשרה התגמול ההוני החציוני עמד על 400 אלף שקל והיווה 6 משכורות.
אלא שבדיעבד נראה שהתזמון בהגדלת השימוש בתגמול ההוני לא היה מוצלח בלשון המעטה. הרישום החשבונאי של האופציות נעשה אמנם ב־2021, אך לרוב מועד המימוש של האופציות הוא רחוק יותר. מה שקרה בינתיים הוא שהשנה נרשמה מפולת בבורסה, ושוויין של חברות רבות נחתך בעשרות אחוזים, כך שהאופציות ברוב המקרים רחוקות מאוד מהכסף, ובחלק מהמקרים נראה שהסיכוי של המנהלים ליהנות מהן הפך לאפסי.
לכאורה, ניתן להחזיר את מחיר האופציות לתוך הכסף, באמצעות מהלכים כמו תמחור מחדש, אולם ספק רב אם בעלי המניות יאשרו זאת, בוודאי אחרי שנה כמו 2022, שבה הם בעיקר הפסידו מהשקעותיהם בחברות הציבוריות.
אף שהאופציות במקרים רבים הן הרחק מחוץ לכסף, 2021 היתה עדיין שנה מצוינת לבכירי החברות הציבוריות. מניתוח שערכה קומפוויז'ן עולה כי עלות השכר הממוצעת של המנכ"לים עלתה ב־12.6% לעומת 2019, ל־5.3 מיליון שקל, ואצל נושאי משרה אחרים עלתה ב־7.3% ל־2.7 מיליון שקל. רק אצל היו"רים נרשמה עלייה מינורית של 2.8% בשנתיים, ל־3.2 מיליון שקל. כאמור, ההשוואה לשנת 2019 נעשתה היות ששנת 2020 היתה שנת הקורונה, שהתאפיינה בירידה בשכר בשל בעיקר ברכיב הבונוסים, ולכן הוחלט להשוות את השכר לשנה סטנדרטית.
בקומפוויז'ן מציינים שאם בודקים את השינוי בשכר של מי שנכללו ברשימת מקבלי השכר הגבוה גם ב־2019, רואים שהזינוק בחבילת התגמול משמעותי יותר. בקרב מנהלים אלו קפצה עלות השכר ב־21.7% בממוצע לעומת שנת 2021. בקומפוויז'ן מסבירים כי יש כמה סיבות לכך, בהן עדכון שכר לאחר שבשנת 2020 לא עודכן השכר, תשלומי מענקים גבוהים היות שביצועי החברה היו חזקים בזכות הריבאונד שחוותה הכלכלה אשתקד, וייתכן שגם קידומם בתוך הקבוצה.
לא רק נושא התגמול בשנת משבר יעסיק השנה את ועדות התגמול בדירקטוריונים. לדברי ניר, סוגיה נוספת שמעסיקה דירקטוריונים היא צמצום פערי השכר המנכ"ל לשאר חברי ההנהלה. מהנתונים של קומפוויז'ן עולה כי פער זה עמד אשתקד על פי 2 בממוצע - שכר בעלות שנתית של 5.3 מיליון שקל למנכ"ל לעומת 2.7 מיליון שקל לנושא משרה. עיקר הפער מגיע בתגמול המשתנה, שהוא פי 3 בין המנכ"ל לשאר נושאי המשרה, בעוד הפער שבשכר הקבוע הוא פי 1.7.
"אני רואה יותר ויותר דיונים שמטרתם לנסות לצמצם פערים בין המנכ"ל לנושאי המשרה. יש דירקטורים שחושבים שאפילו פער של פי 2 (הפער הממוצע - ע"א) הוא גבוה מדי. בנוסף, בחלק מהחברות מתחילים להסתכל גם על הפערים עם השכבות שמתחת להנהלה הבכירה. אני מעריך שנראה ניסיון לפעול שקצב העלייה בשכר של השכבה שמתחת למנכ"ל יהיה גבוה יותר לעומת המנכ"ל", אומר ניר.
אם כבר עוסקים בפערים, אז תמונת מצב מאכזבת שעולה מהנתונים היא בנוגע לפערים בין גברים לנשים - הן בחלקן של הנשים בקרב מקבלי השכר הגבוה, והן בפערי השכר בין המינים. בין שנת 2019 לשנת 2021 לא חל שינוי משמעותי במספר הנשים הנכללות בין 5 מקבלי השכר הגבוה, וייצוגן נותר נמוך: בתפקיד היו"ר מכהנות 6 נשים, בתפקיד המנכ"ל מכהנות 4 נשים, ובשאר התפקידים של מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות הגדולות מכהנות 67 נשים (15.5% מסך הבכירים). הפער בשכר בין גברים לנשים בתפקיד היו"רים הוא נמוך יחסית ועומד על 3%, לעומת זאת בשכר הממוצע בקרב המנכ"לים הפער כבר עומד על 38% ובקרב שאר נושאי המשרה הוא עומד על 29%.
נתון נוסף שמעיד על הפערים הוא ש־40% מקרב הנשים הבכירות נהנו אשתקד מחבילת תגמול של יותר מ־2 מיליון שקל לעומת 56% מהמנהלים הגברים. ניתן להתנחם בכך שהפער הזה של 16% היה עמוק יותר בשנת 2019, ועמד על 22%. הנתונים הללו חורים לעין במיוחד מכיוון שהחברות הציבוריות והפרטיות הגדולות במשק) אולצו לפרסם ביוני דו"ח על פערי השכר בין גברים לנשים. מהדו"חות עלה, ברוב המכריע של החברות, כי אין כמעט פערי שכר, אלא שברור שהדו"חות אינם משקפים את המציאות וכי חברות נהנו מגמישות בבניית הדו"ח ובמיון הגברים והנשים לקבוצות. אחרת, לא ייתכן שבשכבות העליונות יש פערים משמעותיים, ובשכבות הנמוכות יותר אין פערים כמעט בכלל.
"מקומם לראות כמה מעט נשים יש בין חמשת מקבלי השכר הגבוה", אומר ניר, אלא שהוא אופטימי לגבי העתיד: "אני מאמין שתהיה תזוזה לטובה בגלל המודעות לנושא. בוועדות תגמול של דירקטוריונים יש רגישות גדולה לסוגיית הפערים. גם העובדה שיש עלייה בייצוג של נשים בדירקטוריונים בגלל הנחיות של רגולציה, תורמת להעלאת המודעות בוועדות התגמול. אני מאמין שנראה תיקון של העניין הזה בשנים הקרובות".