פרשנותכך תפגע הורדת הדירוג של מודי'ס בבנקים הישראליים
פרשנות
כך תפגע הורדת הדירוג של מודי'ס בבנקים הישראליים
מודי'ס הודיעה אמש על הורדת דירוג האשראי של ישראל לראשונה בהיסטוריה. אחד המגזרים שיושפעו מכך במיוחד הוא מגזר הבנקאות: המהלך עלול לפגוע בדירוג הבנקים ולשחוק את הלימות ההון שלהם - מה שיאלץ אותם לנהל בצורה הדוקה יותר את הונם ולהקשיח את מדיניות האשראי שלהם
להורדת הדירוג של מדינת ישראל על ידי סוכנות הדירוג מודי'ס השפעה רוחבית על המגזר העסקי בישראל ובתמחור החוב שלו, אך אחד המגזרים שיושפעו מכך במיוחד הוא מגזר הבנקאות.
דווקא עכשיו, כשרווחיות הבנקים בישראל ברמה גבוהה היסטורית, עלולים הבנקים לספוג ירידה בדירוג שלהם מצד מודי'ס בעקבות הירידת בדירוג של מדינת ישראל. זאת על אף שבהורדת הדירוג למדינה מהלילה מערכת הבנקאות בישראל מצוינת כנקודת חוזקה בכלכלה. כיום דירוג חמשת הבנקים הגדולים בישראל עומד במודי'ס על A2, המקבילה לרמה A בסוכניות הדירוג פיץ' ו-S&P.
הסיבה לתלות של הבנקים בדירוג של המדינה היא שהבנקים נחשבים למגזר שיקבל סיוע כלכלי מהמדינה אם ייקלע לקשיים, מכיוון שלבנקים חשיבות משמעותית והשפעה על הכלכלה הישראלית כולה. דירוג האשראי של המדינה משקף את יכולת המדינה להעניק סיוע שכזה, ולכן ירידה שלו משליכה גם על דירוג החברות (בנקים) שאמורים לקבל ממנו סיוע במידה וייקלעו לקשיים.
כבר באוקטובר האחרון העבירה מודי'ס את הבנקים ל"מעקב" שלילי, בדומה למהלך שעשו סוכנויות הדירוג האחרות. מהלך זה בוצע זמן קצר לאחר שדירוג מדינה ישראל הוכנס למעקב שלילי, ולכן סביר כי הפחתת הדירוג לישראל תחלחל גם להפחתת דירוג לבנקים. בנוסף לכך הבנקים נחשבים למגזר שמשקף את מצב הכלכלה המקומית, כך שהרעה כלכלית תשתקף גם בתוצאות הבנקים - בביקוש לאשראי ובהיקף החוב שייקלע לקשיים.
"איכות הנכסים של הבנקים עלולה להידרדר עם הזמן בשל השפעת המלחמה על הכלכלה. היקף ההידרדרות יהיה תלוי במשך ובהיקף המערכה, כמו גם בפעולות של המדינה כדי לרכך את ההשפעה הכלכלית שלה", ציינו במודי'ס בעבודתם מאוקטובר על הכנסת דירוג הבנקים למעקב שלילי.
אולם בזו לא מסתכמת השפעה של הורדת הדירוג של ישראל על הבנקים. הפחתת הדירוג למדינה, צפויה לפגוע גם ביחס הלימות ההון של הבנקים. מדובר ביחס בין ההון העצמי של הבנקים לנכסי הסיכון שלהם. גם אג"ח מדינה נחשב לנכס סיכון של הבנקים. הבנקים מחזיקים באג"ח מדינת ישראל בהיקף ניכר של מעל ל-100 מיליארד שקל. אל מול ההחזקה הזו הבנקים צריכים לרתק הון עצמי, כאשר היקף ההון העצמי שיש לרתק מושפע גם מדירוג האשראי של המדינה.
המשמעות היא שהפחתת הדירוג תיאלץ את הבנקים לרתק יותר הון עצמי אל מול ההחזקה הזו, מה שישחוק את יחס הלימות ההון שלהם. לפי הערכות השחיקה הזו צפויה לעומד על 0.1%-0.2% בבנקים השונים. היום יחס הלימות ההון שנדרש בבנקים עומד על 9.2%-10.2% (לכל בנק יעד אחר), וכל הבנקים עומדים מעליו. לבנקים יש עודפי הון, והשחיקה הצפויה לא אמורה להביא אותם לחריגה מהיחס הנדרש. יחד עם זאת היא תיאלץ את הבנקים לנהל בצורה הדוקה יותר את ההון שלהם, וכתוצאה מכך עשויה להביא להקשחה מסוימת במדיניות האשראי שלהם. בנוסף היא עשויה להשפיע על היקף הדיבידנד שיחלקו. הבנקים הפחיתו בתחילת המלחמה את שיעור חלוקת הדיבידנד שלהם, ועל השאלה מה תהיה חלוקת הדיבידנד בדוחות הקרובים שיפורסמו בחודש הבא, תשפיע גם החלטת הדירוג ששוחקת כאמור את יחס הלימות ההון.
