אשכול הפכה לקרב על הבכורה בשוק החשמל בין חורש לעופר
אשכול הפכה לקרב על הבכורה בשוק החשמל בין חורש לעופר
שניים מאנשי העסקים החזקים בישראל מתחרים על רכישת תחנת הכוח אשכול: עידן עופר בעל השליטה ב־OPC, וג'ורג' חורש, יבואן טויוטה, השותף בדליה אנרגיה. חברת החשמל תצטרך להחליט מי מהם יהיה יצרן החשמל הפרטי הגדול בארץ
מכירת תחנת הכוח אשכול מניבה שלל תפניות דרמטיות בעת האחרונה. ועדת המכרזים טרם החליטה כיצד תפעל: האם תקבל את ההצעה המחודשת של דליה אנרגיה שזכתה במכרז המקורי עם הצעה אסטרונומית של 12.4 מיליארד שקל וכעת מציעה 9 מיליארד שקל, האם תכריז כזוכה על הקבוצה שהגיעה למקום השני, OPC־נוי שהציעה 7.1 מיליארד שקל כזוכה, או שמא תבחר ללכת להתמחרות? כרגע נראה שרוב הסיכויים הם שהוועדה תבחר בהתמחרות, בין אם כחלק מהמכרז הנוכחי ובין אם לאחר ביטול טכני של המכרז.
שתי הדמויות המעניינות ביותר בקבוצות המובילות, אלו בעלות הכיסים העמוקים, הם שניים מאנשי העסקים החזקים בישראל, שלא ששים לעמוד בפרונט של הקבוצות, אבל הם אלה שמנווטים את הספינות המתחרות: מצד אחד עידן עופר בעל השליטה ב־OPC, ומנגד ג'ורג' חורש שמחזיק ב־25% מדליה אנרגיה, שנשלטת על ידי משק אנרגיה שבשליטת הקיבוצים.
מי מהם שיהיה חלק מהבעלים החדשים של אשכול יהפוך למעשה ליצרן החשמל הפרטי הגדול בארץ. מי שימצא את עצמו בלי אחזקות באשכול, יהיה שחקן גדול מאוד, אבל לא השני בגודלו, אלא השלישי לאחר שיכון ובינוי.
חורש, כך מספרים גורמים המכירים את קבוצת דליה אנרגיה, הוא הדמות שדוחפת לביצוע העסקה, כמעט בכל מחיר. הוא אף תמך במחיר המקורי שהציעה דליה אנרגיה. זאת בשעה שבקיבוצים היו מי שפקפקו במחיר ודרשו הסברים לאחר שנחשף הפער מהקבוצה שהגיעה למקום השני. בעקבות זאת בכירי דליה ארגיה, בראשות היו"ר דורון סט, קיימו ישיבת זום מרובת משתתפים כדי לנמק את הרציונל ולהרגיע את הקיבוצים שהעדיפו שדליה אנרגיה תפרוש מהמכרז.
בקבוצה של חורש – שאת עסקיו מנהל אייל גולן ושתחום האנרגיה בקבוצה מובל על ידי יוצא האצ'יסון אבי גולדה — שמרו על קור רוח. זאת על אף שהבנקים לא ששו לממן את ההצעה, מצב בעייתי גם עבור איש עשיר כחורש, שכן מימון של עסקה כזו עומד לרוב על 60%–70% מהיקפה. חורש הוא הסמן הימני שחשב שיש להציע גם בהצעה המעודכנת סכום של 9–9.5 מיליארד שקל.
חורש ידוע כבעלי יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה לישראל, ורוב עסקיו פרטיים. יש לו גם 24% ממניות כהן פיתוח שמחזיקה ב־1% מניו־מד אנרג'י ובתמלוגים ממאגרי הגז תמר ולווייתן. עיקר עסקיו מרוכזים בקבוצת יוניון, שהוקמה לאחר שחורש עבר מאיראן ללונדון בעקבות המהפכה האיסמלאמית של 1979.
ב־1993 עלה לישראל והקים את החברה שמייבאת את טויוטה יחד עם עזרא דיגמי. מדובר בעסק שמניב רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה. כמו כן יש לחורש עסקי נדל"ן רבים באירופה.
חורש, שביצע את ההשקעה בדליה אנרגיה בשלבים מוקדמים יחסית, מתחרה על אשכול באמצעות הכסף הפרטי שלו. הוא לא מגייס חוב באג"ח ואת המימון הוא מקבל בעיקר מהבנקים. לכן מעניין שהוא מי שמוכן לשים על השולחן סכום גדול יותר מזה שמציע עופר.
בקבוצת OPC־נוי עומד בחזית רן שלח מקרן נוי, ואילו עידן עופר נשאר מאחורי הקלעים. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא חשש מאנטגוניזם ציבורי נוכח השתייכותו למשפחה שנתפסת כמי שרכשה נכסים מהמדינה בנזיד עדשים בעוד הם שווים מיליארדים.
עידן עופר, שהונו מוערך על ידי פורבס ב־14 מיליארד דולר, הוא אחד מאנשי העסקים העשירים בישראל, וככל הידוע, הונו גדול משמעותית משל חורש. יש לו עסקים רבים חובקי עולם, בין היתר בתחום הספנות (איסטרן פסיפיק, שמפעילה צי של 210 אוניות, אחזקות בחברת אייס טנקרס ואקס.טי שיפינג וכמובן בצים). הוא גם בעל השליטה ב־ICL (לשעבר כימיקלים לישראל) וב־OPC. עד לאחרונה שלט גם בבתי הזיקוק בחיפה (בזן).
צים, ICL ואפילו OPC בדרך מסוימת הן חברות שהיו בבעלות המדינה, והחשש הוא שהכרזה על קבוצת OPC־נוי כזוכה במכרז תגרור תגובה ציבורית קשה.
עופר היה מאנשי העסקים הראשונים שהחליטו לשים את כובד משקלם על תחום החשמל. בתחילת המילניום הוא זכה במכרז להקמת תחנת הכוח במישור רותם, באמצעות OPC, שאותה הקים בהשקעה של 275 מיליון דולר. הספק התחנה הוא 466 מגה־ואט. OPC היא גלגול של חברת איי.סי פאוור שעופר החזיק באמצעותה 11 תחנות כוח, בעיקר בדרום אמריקה. התחנות נמכרו ב־2017 תמורת 1.3 מיליארד דולר.
OPC, שפועלת גם בארה"ב, נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי שוק של 5.2 מיליארד שקל, ומנהל אותה גיורא אלמוגי, שגם עומד בפרונט של החברה בכל הנוגע למכרז אשכול. השותפה של עופר היא קרן התשתיות הוותיקה נוי, הראשונה שהוקמה בתחום, אבל לא כזו שמצטיינת באקזיטים. היא מנוהלת על ידי פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ'. המשקיעים שלה הם משקיעים מוסדיים, ולכן היא מתחרה על התחנה מכסף של הציבור.
OPC־נוי מאותתת שפניה לא להתמחרות משום שלגישתה יש להכריז עליה כזוכה, ויש לה טיעונים כבדי משקל משפטית. מנגד, על הכף מונחים כ־2 מיליארד שקל נוספים שדליה אנרגיה מוכנה לשלם עבור התחנה, הגם שמדובר בסכום נמוך מזה שהציעה במכרז ושהפך אותה לזוכה בו. הסכום העודף הזה אמור להתגלגל לצרכן על ידי הפחתת מחיר החשמל. לכן, לוועדת המכרזים לא תהיה דרך קלה להכריע בנושא.
