פרויקט הענק של ג'נריישן ושיכון ובינוי בראשון לציון בסכנה? ועדת הכספים תדון בתקצובו
פרויקט הענק של ג'נריישן ושיכון ובינוי בראשון לציון בסכנה? ועדת הכספים תדון בתקצובו
עיריית ראשון לציון מתנגדת לפרויקט הטיפול בפסולת בהיקף של 800 מיליון שקל, שבו זכו שיכון ובינוי וקרן ג'נריישן. המדינה תתקצב את הפרויקט ב־150 מיליון שקל, אף שלא התחייבה לכך במכרז
ועדת הכספים של הכנסת תדון מחר בבוקר, לבקשתו של ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך, בתקצוב פרויקט השפד"ן, שבו זכתה חברה בבעלות שיכון ובינוי ו־GES של קרן ג'נריישן.
קינסטליך מתנגד להקמת הפרויקט בטענה כי יפגע באיכות החיים של התושבים. במכרז זכתה חברת זירו־ווייסט (Zero Waste), שבבעלות משותפת של שיכון ובינוי ו־GES. האחריות על ההתקשרות בפרויקט עם הרשויות המקומיות שבשטחן הוא יעבור הוטלה על היזם.
מדובר במתקן שצפוי לטפל ביותר מ־400 אלף טונות של פסולת עירונית בכל שנה. במסגרת התהליך הפסולת תמוין, וחלק מתוצרי המיחזור ישמשו כחומרי דישון לגידולים חקלאיים או להפקת חשמל. המשרד להגנת הסביבה מקדם את הפרויקט בנימוק שהוא יפחית משמעותית את היקף הטמנת הפסולת בקרקע.
עיריית ראשון לציון מתנגדת זה שנים לפרויקט, אבל נחלה תבוסה באוגוסט האחרון כשוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה את העררים שהוגשו לה.
מתוקף תנאי הזיכיון, זירו ווייסט תשקיע כ־800 מיליון שקל בתכנון, הקמה, תפעול ותחזוקת המתקן לתקופה של 25 שנה, שאחריה הוא יועבר לרשות המדינה.
עם זכייתה ביקשה זירו ווייסט מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז היתר להקמת המתקן, שמתוכנן להשתרע על שטח של כ־133 דונם, בצמוד לאתר של השפד"ן.
ראשון לציון מתנגדת לבנייה מאחר שלטענתה כבר היום סובלים תושביה מהריחות הרעים של השפד"ן, והקמת המתקן תפגע בבריאות תושביה.
ההצעה של זירו ווייסט דיברה על הקמת הפרויקט ללא תמיכה כספית מהמדינה. במכתב ששלח קינסטליך לראש ועדת הכספים משה גפני הוא חושף כי במאי 2020 הסכימה המדינה לתקצב ב־150 מיליון שקל את בניית המתקן כפשרה בין זירו ווייסט למשרד האוצר. "כיצד ייתכן שהיזם שזכה במכרז במחיר 0 מקבל 150 מיליון שקל, ועוד לפני שהמתקן יחל לפעול בכלל?" כתב קינסטליך.
קינסטליך טוען עוד כי האוצר אישר גם תקצוב של 300 מיליון שקל לפרויקט לצורך הסטת צינור מים של מקורות הממוקם סמוך לאזור הקמת המתקן המיועד. לדבריו, גם ידוע שהמדינה תשפה את היזם בעשרות מיליוני שקלים בשנה במקרה שהמתקן לא יהיה רווחי. "לא הצלחנו לקבל את המידע על רשת הביטחון", טען קינסטליך במכתב.
לדברי קינסטליך, על פי ההסכם יש לזירו ווייסט אפשרות לחייב את המדינה לרכוש מידיה את המתקן בכל שלב, והמדינה מחויבת לשלם את עלות הקמתו על פי הערכת שמאי.
הדיון מחר יתמקד גם בטענה של קינסטליך כי במתכונת התכנון הנוכחי המתקן לא תואם לאסטרטגיה של המשרד לאיכות הסביבה לטיפול בפסולת, כי ויתרו על חובת היזם לטפל בפסולת מופרדת במקור, ובפועל מאות מיליוני שקלים של השקעה יירדו לטמיון. לדבריו, הקומפוסט שייווצר במתקן איננו ראוי לשימוש בשדות.
"על פי המידע ממומחים העומד לרשותנו, המתקן עומד לחשוף את תושבי ראשון לציון והסביבה לחומרים מסרטנים כגון פורמלדהיד וכן לריחות שיפגעו בבריאות ובאיכות החיים של תושבי העיר", טוען ראש עיריית ראשון לציון.
