טרנד ההשקעות התמטיות תופס תאוצה בישראל
טרנד ההשקעות התמטיות תופס תאוצה בישראל
הקרנות התמטיות, שמשקיעות במניות לפי נושאים ולא לפי סקטורים, הציגו צמיחה של 27% במחצית הראשונה של השנה - הגבוהה בתעשיית הקרנות. יניב פגוט מהבורסה: "זו סופר־מגמה. מה שקורה כאן מתכתב עם העולם"
"הקורונה נתנה דחיפה לחברות הטכנולוגיה, והיציאה מהקורונה מטה את הכף לטובת החברות המסורתיות, כמו בנקים וחברות נדל"ן". נדמה שאת המשפט הזה שמענו באינסוף וריאציות בחודשים האחרונים, והוא מביא לידי ביטוי דיכוטומיה של ממש בעולם ההשקעות. אולם בתקופה האחרונה הטרנד הבולט ביותר בעולם ההשקעות הוא דווקא הטרנד שמבקש לבטל את הדיכוטומיה הזו – טרנד ההשקעות התמטיות.
השקעות תמטיות הן השקעות שמתבצעות לפי טרנד או אסטרטגיית השקעה חוצת סקטורים קלאסיים. ההשקעות האלו מתבצעות באמצעות מדדים שמורכבים לפי האסטרטגיות האלו, בעיקר דרך קרנות סל (ETF). כך, למשל, ישנן קרנות סל שמתמחות בהשקעות במניות של חברות שיצמחו ככל שעובדים יעבדו יותר מהבית, ואחרות שמשקיעות במניות של חברות שייצאו נשכרות מעליות במכירות הרכבים החשמליים. ולא מדובר רק בחברות שמייצרות רכב חשמלי, אלא בכל חברה שתרוויח מכך, החל מיצרניות של סוללות, דרך יצרניות זכוכית ועד לחברות סייבר שמספקות שירותי הגנה למערכות המתוחכמות של הרכב החשמלי. שתי תמות בולטות מאוד ומוכרות מאוד הן ESG וקריפטו־טרנד, כלומר כל מי שעשוי להרוויח מתעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים.
מנתונים שפרסמה בורסת ת"א עולה כי מתחילת 2020 תחום המדדים התמטיים בארה"ב גייס 70 מיליארד דולר, זאת בשעה שאף מדד סקטוריאלי לבדו לא גייס יותר מ־10 מיליארד דולר. ולשוק הזה יש עוד הרבה לאן לצמוח שכן נכון לסוף יוני, היקפו בארה"ב עומד על 176 מיליארד דולר, בעוד כלל שוק ה־ETF בארה"ב מגלגל 6.5 טריליון דולר והשוק הגלובלי מגלגל כבר 8.5 טריליון דולר.
מנתוני הבורסה עולה כי הטרנד תופס תאוצה גם בישראל. נכון לסוף יוני, הקרנות הישראליות שמשקיעות במדדים תמטיים פסיביים מנהלות נכסים בהיקף של 14 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של 27.3% בהשוואה לתחילת השנה, אז נכסי הקרנות האלו הסתכמו ב־11 מיליארד שקל. מדובר בשיעור הצמיחה הגבוה ביותר בעולם הפסיבי, והוא גבוה אף יותר משיעור הצמיחה של הקרנות האקטיביות. הקרנות הפסיביות שמשקיעות באג"ח בלבד צמחו בשיעור של 7% והן מנהלות 60 מיליארד שקל, והקרנות הפסיביות שמשקיעות במניות צמחו ב־17.8% והן מנהלות 86 מיליארד שקל. כל תחום הקרנות הפסיביות גדל ב־14.3% במחצית הראשונה של 2021 והוא מנהל 160 מיליארד שקל. לעומת זאת, תחום הקרנות האקטיביות צמח ב־11% והוא מנהל 210 מיליארד שקל.
טרנד ההשקעות התמטיות הוא הטרנד הצומח ביותר, ויש לו עוד הרבה לאן לצמוח שכן היקף הנכסים של הקרנות האלו מהווה קצת פחות מ־9% מהשוק הפסיבי. הטרנד מתבטא גם בדומיננטיות של השקת מוצרים חדשים. מנתוני הבורסה עולה כי מבין 20 קרנות סל חדשות שהושקו מתחילת השנה, 11 לפחות הן קרנות תמטיות.
לדברי יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר בבורסת ת"א, "מה שקורה בארץ מתכתב עם המגמה בעולם. בחלק מהמקומות אנחנו הולכים יד ביד עם המגמה העולמית, במקרים אחרים פחות. אבל מבחינת הנושא התמטי ראינו פריחה של הקרנות האלה בשוק המקומי". פגוט הוסיף כי "העולם התמטי בא ואומר שהמסגרות הקיימות בהשקעות במדדים לא מייצרות הזדמנויות כלכליות מספיק טובות. השקעות תמטיות הן סביב רעיון, תמה מסוימת, שהיא חוצה מגזרים או טריטוריות גיאוגרפיות. אם, למשל, אני חושב שעולם הרובוטיקה הוא תחום מתקדם ואין לי סקטור רובוטיקה, אני עורך מדד חדש שבו אחפש חברות תעשייתיות, או למשל חברות מתחום המזון שמשתמשות ברובוטיקה, או יצרנית רובוטים לחדרי ניתוח. אני אייצר תמה שכוללת חברות שצפויות ליהנות מצמיחת הסקטור שניתן יהיה להשקיע בה".
לשם המחשה, פגוט מציין כי שיעור הצמיחה של הקרנות התמטיות בארה"ב במחצית הראשונה של השנה עמד על 246% בהשוואה למחצית הראשונה של 2020. "זו סופר־מגמה. המספר הזה מספר את כל הסיפור על רגל אחת. אם מסתכלים על החדירה של התחום התמטי ביחס לכלל שוק קרנות הסל בארה"ב, הרי שהן מהוות כ־2.2% מתוך השוק. בארה"ב המסה הקריטית של הכסף בתחום הקרנות התמטיות - 87 מיליארד דולר - הולכת לטכנולוגיה משבשת. שזה שם קוד לעולמות כמו אינטרנט, קישוריות, ביג דאטה, רובוטיקה, פינטק, תוכן דיגיטלי, מוביליות וכו'".
גם באירופה ישנה זרימה משמעתית של כסף להשקעות התמטיות. שוק ה־ETF באירופה מנהל נכסים בהיקף של 1.5 טריליון דולר, צמיחה של 50% בשנה החולפת. ההשקעות התמטיות זינקו ב־173% והגיעו לנכסים בהיקף שך 41 מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה של 2021.
בשל הצמיחה המשמעותית של עולם ההשקעות הפסיבי, שבו בולט במיוחד טרנד ההשקעות התמטיות, השיקה הבורסה מגזין ייעודי לתחום המדדים.
