בלעדיבעל השליטה באינטרקיור מתגייס להנשמת אופציות של אלקטריאון
בלעדי
בעל השליטה באינטרקיור מתגייס להנשמת אופציות של אלקטריאון
ירון יעקובי, משקיע באלקטריאון, רכש באוקטובר מניות ואופציות שלה מהון הטבע, אך האופציות היו מחוץ לכסף ופקיעתן התקרבה. המוכרת, שרצתה את התמורה, הציעה לו חילוצים שלא מומשו. ואז הגיע אלכס רבינוביץ', שנכנס להשקעה בדיסקאונט על מחיר השוק
אלכס רבינוביץ' הוא האחרון שנכנס להשקעה במניות אלקטריאון, שמפתחת ומיישמת טכנולוגיה לטעינה אלחוטית של כלי רכב חשמליים באמצעות תשתית סלילים הממוקמת מתחת לכבישים.
רבינוביץ' כמעט אינו נחשף לתקשורת, וידוע בעיקר כבעל השליטה בחברת הקנאביס אינטרקיור והשקעות נוספות בתחומי הביוטק והתוכנה. אך ההשקעה הנוכחית שלו אינה תורמת רק לאלקטריאון, אלא מועילה גם לבעל מניות אחר בה — ירון יעקובי, וזאת בכך שהיא שומרת את חבילת האופציות שלו בחיים.
רבינוביץ' רכש ב־30 במרץ 100 אלף מניות אלקטריאון מחברת קפיטל נייצ'ר (הון הטבע) תמורת 15 מיליון שקל. המחיר ששילם רבינוביץ' חושב לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה — נמוך ב־4.4% משווי השוק של החברה ביום הרכישה, שעמד על 1.55 מיליארד שקל. בעקבות העסקה יקטן שיעור האחזקה של הון הטבע באלקטריאון ל־6.9%.
יעקובי הפסיד על הנייר 27% בעסקת הון הטבע
מדובר במכירה השנייה בחצי השנה האחרונה שמבצעת הון הטבע, בהובלת אופיר גומא, מאחזקותיה באלקטריאון, כשהראשונה היתה ליעקובי, אחד מבעלי העניין הבולטים באלקטריאון. באוקטובר 2021 הוא רכש 7.04% (200 אלף מניות) מהון הטבע תמורת 42.5 מיליון שקל, ובמסגרת העסקה קיבל יעקובי אופציה לרכוש מהון הטבע 444.2 אלף מניות נוספות במחיר של 162.9 שקל למניה, עם מועד פקיעה לסוף פברואר ובתמורה כוללת של 72.3 מיליון שקל.
הרכישה של יעקובי באוקטובר הקפיצה את מניית אלקטריאון ב־13%, אף שאת 2021 סיימה המניה בירידה של 22%, ומתחילת 2022 היא איבדה כ־26% נוספים. שווי האחזקות של יעקובי ירד עד כה ל־31 מיליון שקל, הפסד על הנייר של 27% בעסקה שעשה עם הון הטבע. בנוסף לכך, בעקבות הירידה במחיר המניה מתחילת השנה הנוכחית, יצאו האופציות אל מחוץ לכסף, ומימוש החבילה נמצא בסכנה, ככל שהתקרב מועד פקיעתן, בסוף פברואר 2022.
לכן, מאז תחילת פברואר חיפשו הצדדים לעסקה נוסחה שתמנע את פקיעת האופציות מחוץ לכסף, דבר שיוריד לטמיון הזרקת הון של 72 מיליון שקל להון הטבע. בתחילה דובר על אפשרות להארכת האופציות תמורת מימוש חלקי שלהן, בהיקף של 100 אלף מניות ובמחיר יקר ממחיר השוק — תוכנית שבוטלה. בסוף פברואר הוחלט על דחיית הפקיעה בחודש, לסוף מרץ, על פי מתווה ההצעה הקודמת, אך ב־29 במרץ נמצאה הנוסחה המתאימה. הון הטבע הודיעה לאלקטריאון כי היא ויעקובי התקשרו בתיקון חדש להסכם האופציות, שבמסגרתו נקבע כי אם יעקובי, או מי מטעמו, ירכוש מהון הטבע עד 29 במרץ לפחות 100 אלף מניות, אופציות הרכישה יתוארכו מחדש עד סוף מאי הקרוב, כשמחיר המימוש ישתנה ויעמוד על 200 שקל (מרחק של 29% משווי המניה ביום ההודעה). יעקובי הוא זה שגייס את רבינוביץ' להשקעה, והרכישה הכוללת שלו, בהיקף 15 מיליון שקל, היא שהפיחה חיים, לפחות לחודשיים נוספים, באופציות של יעקובי.
יעקובי, איש נדל"ן בארה"ב, אינו דמות מוכרת בארץ, אך בשנתיים האחרונות הוא מרכז סביבו עניין מוגבר, לאור מעורבותו בחברות טכנולוגיה ציבוריות. הוא חבר לפני כחמש שנים לאיש ההשקעות הוותיק זאב ברונפלד ולבנו תום ברונפלד להשקעות משותפות בחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, בעיקר באמצעות רכישת מניות ואופציות. ההשקעות הבולטות של יעקובי היו באוגווינד (6.47%) ובאלקטריאון טרם הגעתן לבורסה. השקעות בסדר גודל של כמה מיליוני שקלים בחברות האלה הניבו לשלישייה רווח של עשרות מיליונים בהמשך. כיום כולל תיק ההשקעות של יעקובי, מעבר לאלקטריאון ואוגווינד, את סונוביה (3.4%), אקסליון (2%), יוזרוואי (9%) וחברות נוספות. תיק ההשקעות שלו בשוק המקומי כבר מוערך בקרוב לחצי מיליארד שקל (כולל אופציות).
רבינוביץ', לעומתו, הוא שועל ותיק יותר בשוק ההון, וכבעל השליטה באינטרקיור (28.05%) הוא זה שהפך אותה מחברת השקעות בביומד לחברת קנאביס, שהיו"ר שלה הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. ליזם, שמחזיק ב־24.3% מ־XTL, היו גם אחזקה בחברות אקסל מדיה ואופטליקס. רבינוביץ' היה גם בעלים של חברת סהר, שנרכשה ונהפכה בגלגולה הנוכחי לאנלייט אנרגיה, ושל רוזטה שנרכשה בידי מונסנטו. ככל הידוע, זו הרכישה הראשונה שלו בתחום טכנולוגיית התחבורה.
אלקטריאון נערכת להדגמה בשבדיה
מדוע התאמץ יעקובי לדחות את חבילת האופציות? אלקטריאון, בהובלת אורן עזר (15.15%) ובשליטתו יחד עם חנן רומבק (15.15%), אינה מייצרת עדיין הכנסות או רווחים. החברה טרם השלימה את פיתוח מערכת הכביש החשמלי האלחוטי, ומשכך, גם אין לה עדיין לקוחות. לכן מאמצי השיווק שלה כוללים כרגע בעיקר התקשרויות בהסכמי שיתוף פעולה עם חברות תשתיות, שעמן נמנות יורוביה הבינלאומית (Eurovia), ברבמי האיטלקית (BreBemi) וחברת ההנדסה האמריקאית ג'ייקובס.
2 צפייה בגלריה
מתקן ניסוי להטענת רכב חשמלי באמצעות סלילים מתחת לכביש, של אלקטריאון
(צילום: אביגיל עוזי אוראל כהן)
החברה מנהלת כיום 7 פיילוטים לבדיקת היתכנות הטכנולוגיה, העיקרי שבהם בשבדיה, שם יש לה פרויקט הדגמה ליישום טכנולוגיות הכביש החשמלי האלחוטי. לדברי אלקטריאון, שבדיה נמצאת בחזית המגמה לאימוץ טכנולוגיית הכבישים החשמליים, והפיתוח שלה צפוי להיות מודגם שם בפני גורמים רשמיים בחודש הקרוב. עוד על פי החברה, היא אף קיבלה מימון נוסף של 2 מיליון יורו עבור הפרויקט. ייתכן שיעקובי בונה על ההתפתחות הזו, שתתרחש בקרוב, ואולי תניב לו רווח.
אלקטריאון הפסידה 56.4 מיליון שקל ב־2021 לעומת הפסד של 23.5 מיליון שקל ב־2020. הוצאות המחקר של החברה עמדו על 43.6 מיליון שקל. המשתכר הגבוה בחברה הוא סמנכ"ל הפיתוח אמיר קפלן, עם עלות שכר של 1.9 מיליון שקל. שכרו נבע בעיקר מאופציות בשווי של 2.3 מיליון שקל, שהונפקו עבורו באוקטובר 2020. המנכ"ל עזר משתכר 65 אלף שקל בחודש בלבד, ובעלי המניות צפויים להחליט על אישור מענק מיוחד עבורו בהיקף של 260 אלף שקל על שנת 2021.
לאלקטריאון יש יתרת מזומנים של 124 מיליון שקל (לרבות פיקדונות לטווח קצר), כך שקופתה תספיק לשנתיים נוספות, בהנחה שלא תקבל מענקי מחקר. סביר להניח שהחברה עוד תצא לגיוס הון קודם לכן.
אלקטריאון גייסה בשנה שעברה את הנשיא לשעבר רובי ריבלין לנשיא החברה, וגם את קורי ג'ונסון, יו"ר לשעבר של מועצת העיר ניו יורק. השניים אמורים לייצג אותה מול גורמים בנקאיים בניו יורק לקראת הנפקה אפשרית בנאסד"ק. בחברה מאמינים כי גם רבינוביץ' עשוי לקחת חלק במאמצים אלה.
