הדולר נותר יציב אחרי החלטת הריבית - על 4.06 שקלים
הדולר נותר יציב אחרי החלטת הריבית - על 4.06 שקלים
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.75%, ומוריד את תחזיות הצמיחה לשנה הנוכחית והבאה; הנגיד אמיר ירון על הזינוק בדולר: "הגבנו במהירות לתנודתיות בשוק המט״ח. אין לנו יעד ספיציפי לשער החליפין, אך אנחנו רוצים לוודא שיש יציבות יחסית".
תנועות קלות במט"ח גם לאחר החלטת הריבית של בנק ישראל שנותרה ללא שינוי על 4.75%. הדולר נסחר ב-4.06 שקלים, היורו רושם עלייה מתונה לסביבת 4.30 שקלים. בשווקים הבינ"ל - היורו עולה ב-0.1% ל-1.060 דולר.
החלטת בנק ישראל בראשות הנגיד אמיר ירון התקבלה בצל פיחות חד של 5% בשקל מאז פרוץ המלחמה – הוא אף חצה בשישי את רמת 4.08 דולר לשקל (שלא נראתה מאז 2012) לפני שהתחזק מעט, ל-4.06.
עם זאת, בבנק מורידים את תחזיות הצמיחה לשנה נוכחית ולשנה הבאה בהנחה שעיקר הלחימה תהיה בדרום. לפי בנק ישראל המשק יצמח ב-2.3% השנה וב-2.8% בשנה הבאה, לעומת תחזיות של 3% בכל אחת מהשנים.
אמיר ירון במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית, על הזינוק של הדולר: "הגבנו במהירות לתנודתיות בשוק המט״ח. אין לנו יעד ספיציפי לשער החליפין, אך אנחנו רוצים לוודא שיש יציבות יחסית".
בפגישתו האחרונה ב-4 בספטמבר הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, על 4.75% ועד לפרוץ המלחמה לפני שבועיים, הספקולציות בשוק נגעו לשאלה אם הריבית תועלה בפגישה הבאה. בעקבות האירועים התהפכו הציפיות לאפשרות סבירה של הורדת ריבית חדה, אך בשבוע שעבר רמז הבנק כי הוא לא מתכנן הורדה כזו.
ללא קשר לשאלת הריבית, המשקיעים יתעניינו בעיקר בתחזיות המעודכנות שבנק ישראל צפוי לפרסם ובהתייחסות של הנגיד לתגובה הכלכלית הנדרשת למלחמה. זו אמורה היתה להיות הודעת הריבית האחרונה של ירון אך כהונתו הוארכה במסגרת החלטת הממשלה על ממשלת חירום.
"הפעם תהיה חשיבות מיוחדת לתחזית המאקרו של בנק ישראל, גם לגבי הצמיחה, סביבת האינפלציה והריבית. יחד עם זאת, בנק ישראל צפוי 'לברוח' מהקושי לבצע תחזית אחת ברורה בתקופה של חוסר וודאות וצפוי להציג שני תרחישים: 1. סיום מהיר בלחימה 2. עימות ממושך כולל הסלמה בחזית נוספת", אומרים כלכלני לידר, בראשות יונתן כץ.
בלידר מוסיפים כי הנגיד ירון "עשוי לרמוז במסית העיתונאים כי תיתכן הורדת ריבית עם סיום המלחמה במטרה לתמוך בפעילות הכלכלית. כעת, הדגש של בנק ישראל הוא על יציבות בשווקים (בעיקר בשקל). בשלב הזה, שיקולים נוספים כגון ההתמתנות הצפויה גם בפעילות וגם בלחצי האינפלציה הם בעלי משקל משני".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, אמר לקראת ההודעה כי הוא מעריך ש"למלחמה תהיה השפעה דפלציונית בגלל הירידה הצפויה בביקושים, כפי שהיו לאירועים הביטחוניים הקודמים". במיטב הורידו את התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ל-2%. "הירידה באינפלציה תאפשר הורדת ריבית ע"י בנק ישראל בהמשך", אמר זבז'ינסקי.
לפני שבועיים, ממש לאחר פרוץ המלחמה, הודיע בנק ישראל על מכירת מט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר במטרה לבלום את הפיחות בשקל, והצהיר כי יפעל ככל שיידרש כדי למנוע תנודתיות במטבע. במבחן התוצאה, הבנק לא עצר את הסחף וכאמור ערך השקל המשיך לרדת במהירות – גם אם הפעולות שלו אולי הצליחו למנוע פיחות חד בהרבה.
הבנק המרכזי יידרש לקחת בחשבון גם את החלטות סוכנויות הדירוג פיץ' ומודי'ס להכניס את את ישראל לרשימת המעקב השלילי - צעד הראשון לפני הורדת תחזית הדירוג ולפני הורדת הדירוג עצמו. החברות הסבירו כי הרקע למהלך הוא זינוק הסיכון הגיאו־פוליטי, זאת אחרי שהן כבר העלו את הסיכון הפוליטי בשנה האחרונה על רקע הניסיונות של ממשלת נתניהו לבצע רפורמה משפטית - מהלכים שעוררו את מחאת ההמונים בישראל.
"הורדת תחזית הדירוג לשלילית עלולה בפרק זמן של מספר חודשים להביא להורדת הדירוג בפועל", הסביר זבז'ינסקי, שהדגיש בעניין זה כי השוק כבר הוריד בפועל את הדירוג של ישראל: צריך לציין, שהאג"ח הדולרישל ישראל כבר נסחרות כמו במדינות בדירוג נמוך יותר: "האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל ל-10 שנים כבר נסחרת בתשואה דומה למדינות עם דירוג BBB (איטליה, מקסיקו, קזחסטן ועוד)".
