ניתוחהפחתת מס רווחי הון: זריקת מרץ לבורסה או הטבה לעשירים?
ניתוח
הפחתת מס רווחי הון: זריקת מרץ לבורסה או הטבה לעשירים?
בעוד הממשלה מתכוונת להעלות את שיעור המע"מ כדי להגדיל את הכנסות המדינה, כמה חברי כנסת הגישו הצעת חוק להפחתת המס על רווחי הון במטרה להסיט כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון. במשרד האוצר מתנגדים על רקע הזינוק בגירעון
שתיים עשרה שנים אחרי שהמס על רווחי הון עלה מ־20% ל־25% בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, עולה יוזמה להפחתה חזרה של המס. בשבוע שעבר הוגשה על ידי חברי כנסת מוועדת הכספים הצעת חוק להפחתת המס ל־20% בנימוק שהדבר יעודד השקעות בבורסה, מה שיסייע לצמיחת המשק ביציאה מהמשבר הכלכלי בעקבות המלחמה. ההצעה זוכה לתמיכת הבורסה שפעלה לקידומה מאחורי הקלעים. לבורסה אינטרס בקידום ההצעה (הגדלת הפעילות בבורסה תגדיל את הכנסותיה, את שווייה וכך גם את שווי האופציות לבכיריה). מנגד, במשרד האוצר הביעו בדיון מקדמי בכנסת התנגדות להצעה, מחשש לפגיעה בהכנסות המדינה, במיוחד בתקופה הנוכחית של עלייה בגירעון. התקציב החדש, שמובא לאישור בימים אלה, כולל קיצוץ בהוצאות ועלייה של 1% במע"מ מהשנה הבאה. כך שיש משהו צורם בהפחתת מסים בימים אלה.
סיכויי ההצעה לעבור אינם נראים גבוהים. אולם אם הלחץ של חברי ועדת הכספים יגבר, אולי תקודם גרסה מרוככת יותר של הפחתת המס רק על ניירות ערך ישראליים, הפחתה בשיעור מתון יותר או הפחתה זמנית לבחינת ההשפעה.
קשה להעריך במדויק בכמה ייפגעו הכנסות המדינה אם ההפחתה תיכנס לתוקף. ראשית, יש תנודתיות רבה בהכנסות המדינה מרווחי הון. לפי הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל, הכנסות המדינה ממיסוי שוק ההון עמדו על 4.46 מיליארד שקל בשנת 2022 לעומת כמעט 7 מיליארד שקל בשנת 2021. כמו כן, חשוב להדגיש שסכומים אלה כוללים גם מס מרווח בפיקדונות, מימוש אופציות של עובדים וכדומה. גורמים בשוק ההון מעריכים כי הכנסות המדינה מרווחי הון על השקעה בני"ע ישראליים הן כ־2 מיליארד שקל בשנה, כך שהפחתת המס עלולה לגרוע מהכנסות המדינה חצי מיליארד שקל בשנה. גורמים אחרים טוענים שהנתונים גבוהים יותר, בוודאי אם מסתכלים על ההצעה הנוכחית שכוללת הפחתה בשיעור המס גם על רווחים בני"ע זרים, וכי הפגיעה בהכנסות המדינה יכולה להגיע למיליארד שקל בשנה ואולי אף מעבר לכך.
"מבנה המס לא אופטימלי"
גביית מסים על רווחים מהשקעה בבורסה החלה בשנת 2003, אז הוחלט על מס של 15% מהרווח הריאלי. העובדה שגביית המס לא גרמה למפולת בבורסה הגדילה את התיאבון של המדינה, וב־2006 הועלה המס ל־20%.
העלאה נוספת, ל־25%, היתה ב־2012 בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שהוקמה לאחר המחאה החברתית. העלאת המס התרחשה במקביל למשבר שהיה בבורסה ושהביא לירידה חדה במחזורי המסחר ובהנפקות, מה שהעלה את השאלה האם הדעיכה הזו נבעה מהעלאת המס. ממוצע מחזור המסחר היומי בבורסה עמד בשנת 2011 על 1.7 מיליארד שקל. הוא צנח ב־40% בשנת 2012 שבה הועלה המס ל־1.08 מיליארד שקל. מאז נרשמה התאוששות מסוימת, אבל רק ב־2022 הוא הצליח להיות גבוה יותר מכפי שהיה ב־2010. את הרעיון להפחית חזרה את המס העלתה רשות ניירות ערך, שהקימה את ועדת בן חורין בשנת 2014, שעסקה בדרכים לשיפור המסחר והנזילות בבורסה, ואחת מהמלצותיה היתה הפחתת מס רווחי ההון בבורסה.
אלא שמעבר לתזמון האקטואלי של הפחתת מס בתקופת גירעון, יש שאלות עקרוניות בנוגע להפחתת מס רווחי הון. השאלה הראשונה היא מהו שיעור המס האופטימלי. ברור שככל שהמס עולה, כדאיות ההשקעה בבורסה יורדת, כך שבסיס המס (סך הכספים מהם משלמים את המס) קטן. השאלה היא עד כמה ההשפעה הזו מהותית, והאם הנזקים מההעלאה מובהקים.
אחת הדרכים לבחינה של גובה מס היא באמצעות השוואה עולמית. אלא שבתחום רווחי ההון, ההשוואה מורכבת. במחקר שעשה בנק ישראל ב־2019 נכתב כי בין המדינות יש הבדל בשיעור המס ובמתן הפטור. חלקן מפחיתות את המס אם ההשקעה היא לטווח ארוך, אחרות מעניקות פטור על רווחים עד לסכום מסוים, ולכן קשה להשוות בין שיעורי המס בין המדינות. עם זאת נכתב כי שיעור המס נע בין 10% ל־40%. במחקר של בנק ישראל ציינו כי מבדיקה שנעשתה בשנת 2011, ממוצע שיעור המס במדינות ה־OECD היה 17.8%, כלומר בישראל הוא לכאורה גבוה יותר, אך לא במידה חריגה מאוד. אולם חשוב להזכיר גם כי חלק מההשקעות בבורסה נהנות מפטור או הקלות במס, בעיקר בכספים הנמצאים בחיסכון הפנסיוני של הציבור. כך שלדברי גורמים שמתנגדים להפחתת המס, בפועל הציבור הישראלי משלם על סך חשיפותיו לבורסה מס בהיקף בהחלט סביר לעומת המקובל בעולם המערבי.
להעביר כספים מהעו"ש
בבנק ישראל ביקשו לבדוק מה היתה השפעת העלאת מס רווחי הון על השקעות הציבור. במחקר משנת 2019 שנערך על ידי רועי שטיין מחטיבת המחקר בבנק ישראל נמצא כי העלאות המס, ובמיוחד ההעלאה שבוצעה ב־2012, הפחיתו את היקף ההחזקות בנכסים פיננסיים של הציבור, והובילו להתכווצות בבסיס המס ולעלייה חלקית בלבד בשיעור המס האפקטיבי. לפי המחקר, ב־2012 שיעור המס עלה ב־25% (מ־20% ל־25%), אך המס האפקטיבי עלה ב־14% בלבד. "הפגיעה ביעילות פיזור תיק נכסי הציבור מעוררת חשש שמבנה המס הנוכחי אינו אופטימלי", נכתב במחקר.
עם זאת, המחקר מצא כי העלאת המס הובילה לעלייה בהכנסות המדינה, גם אם בשיעור נמוך יותר לעומת העלייה בשיעור המס.
הפחתת המס נועדה להשפיע על ניתוב הכספים הפנויים מאפיקים אחרים ובראשם שוק הנדל"ן לשוק ההון. לאורך השנים האחרונות, עליית מחירי הנדל"ן כמו גם תנאי מס נוחים יחסית הביאו לגידול בפעילות המשקיעים בשוק הנדל"ן, מה שתרם לעליית מחירי הדיור. הפחתת מס רווחי הון אמורה לדחוף להעדפה להשקעה בשוק ההון על פני הנדל"ן. גם בקרב מתנגדי הפחתת המס על רווחי הון טיעון זה נתפס הגיוני, אולם לדבריהם הפתרון האמיתי הוא ביטול העיוותים הקיימים במיסוי משקיעי הנדל"ן ולא יצירת עיוות חדש, לדבריהם, בדמות הקטנת מס רווחי הון.
הסוגיה השנייה הכרוכה בהפחתת המס היא חברתית. את עיקר הנטל של מס רווחי הון משלמת השכבה האמידה יותר במשק. במינהל הכנסות המדינה בחנו את הרכב ההכנסה החייבת במס לפי עשירונים ומצאו כי אצל המאיון העליון רווחי ההון מהווים 20.9% מההכנסה החייבת במס (ב־2022), בעוד בעשירון העליון הנתון כבר יורד ל־8.1% ובכלל האוכלוסייה מדובר ב־3.4% בלבד. כלומר, עיקר ההשפעה של השינוי במס היא על השכבות העשירות.
התומכים בהפחתת המס מציינים כי ההסתכלות הזו שטחית, וכי המטרה של הפחתת המס היא לעודד גם שכבות נמוכות יותר להיכנס להשקעות בבורסה, ולראיה קרוב לחצי טריליון שקל שוכבים כיום בעו"ש, חלקם גם של מעמד הביניים, ולא צוברים כלל תשואה. מעבר של חלק מהכספים הללו לבורסה (לאו דווקא להשקעה בסיכון גבוה כמו מניות, אלא אפילו למכשירים סולידיים כמו קרנות כספיות) גם ישפר את התשואה לציבור, וגם יגדיל את בסיס המס של המדינה בגביית מס רווחי הון.
האם הפחתה של 5% במס היא זו שתגרום לציבור הרחב לשנות חשיבה ולהפנות את הכספים מהעו"ש אל הבורסה? ספק רב, שכן עובדה שעד כה הם לא העבירו את הכספים לחיסכון פשוט יותר כמו פיקדונות, אז האם דווקא הפחתת המס הזו תגרום להם ללכת צעד קדימה ולהגיע אל הבורסה?
