בלעדי לא לוקחות סיכון: צניחה של 90% בהשקעות ראשוניות של קרנות בהייטק
בלעדי
לא לוקחות סיכון: צניחה של 90% בהשקעות ראשוניות של קרנות בהייטק
דו"ח של פירמת עוה״ד גורניצקי GNY וחברת המחקר IVC: עשר הקרנות הפעילות ביותר בהייטק הישראלי ביצעו רק שלוש השקעות ראשוניות ברבעון הראשון של שנת 2023, לעומת 30 השקעות ברבעון המקביל
אחרי הפריחה חסרת התקדים ב־2020 ו־2021 וההאטה ב־2022, בשנת 2023 נעצרו בחריקת בלמים ההשקעות של הקרנות הישראליות והזרות בהייטק הישראלי. כך עולה מדו"ח של פירמת עוה״ד גורניצקי GNY וחברת המחקר IVC.
מהדו"ח עולה כי עשר הקרנות הפעילות ביותר בישראל ביצעו שלוש השקעות ראשוניות בלבד בחברות סטארט־אפ ברבעון הראשון של 2023. זאת, לעומת 30 השקעות ראשוניות שביצעו אותן חברות ברבעון המקביל בשנת 2022. לדוגמה, קרן Insight Partners האמריקאית, שהיתה הקרן הפעילה ביותר בהייטק הישראלי בשנת 2022 וביצעה במהלכה לא פחות מ־29 השקעות ראשוניות, עשתה השקעה ראשונית אחת בלבד ברבעון הראשון של 2023.
לא מדובר במקרה בודד. גם Tiger Global, שהיתה שנייה רק לאינסייט מבחינת היקף הפעילות בישראל בשנת 2022 עם 23 עסקאות, מתוכן 17 השקעות ראשוניות, לא ביצעה ולו השקעה ראשונית אחת ברבעון הראשון של 2023. המגמה של עצירת ההשקעות ניכרת יותר בקרב המשקיעים הזרים לעומת המשקיעים המקומיים: בשנים הקודמות היה פער משמעותי לטובת ההשקעות הזרות, ואילו ברבעון הראשון של 2023 נרשם כמעט שוויון בין ההשקעות הזרות למקומיות.
על פי הערכות של גורמים בתעשיית ההייטק, מגמת הירידה בגיוסים ובהשקעות של הקרנות צפויה להימשך עמוק לשנת 2024. הסיבה לכך היא שהעלאות הריבית גורמות למשקיעים מוסדיים רבים, בעיקר בארצות הברית, לוותר על ההשקעה בקרנות הון סיכון (שהשתלמה יותר בסביבת הריבית האפסית, הן בגלל הכסף הזול והן בגלל התשואה הנמוכה של האפיקים האלטרנטיביים) וליהנות מהריבית הגבוהה בהשקעות בטוחות יחסית להשקעה בסטארט־אפים.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2022 חלה תקופה של פריחה לקרנות שיצרו כלים שונים להשקעה, כגון אשראי לחברות הייטק, מימון קרנות או קרנות סקנדרי. עבור האחרונות, 2022 היתה שנת שיא, והן גייסו כמעט 2.5 מיליארד דולר. מדובר בעלייה דרמטית בהשוואה לכ־195 מיליון דולר שגייסו קרנות הסקנדרי בשנת 2021.
למרות הצניחה החדה בהשקעות ראשוניות ברבעון הראשון של 2023, מהדו"ח עולה כי בקרב עשר הקרנות הפעילות ביותר בהייטק הישראלי חלה עלייה באותו רבעון (לעומת הרבעון הרביעי של 2022) בהשקעות המשך בחברות שבהן השקיעו בעבר. עוד מצוין כי בשנת 2022 התמקדו המשקיעים הפעילים ביותר בסבבי גיוס מוקדמים (סבבי seed וסבבי A), כאשר המגזרים הפופולריים ביותר להשקעה היו סייבר, פינטק וביג דאטה.
אף על פי שהדו"ח עוסק בעשר הקרנות הפעילות ביותר, המגמה של עצירת ההשקעות תקפה לכלל התעשייה, כאשר מרבית הקרנות בוחרות לשמור את הכסף קרוב לחזה. חוסר הפעילות שלהן בתקופה האחרונה נובע מכמה סיבות, שמרביתן ככל הנראה לא ישתנו בשנה הקרובה. רבות מהן חוששות "לקרוא לכסף", כלומר לפנות למשקיעים שלהן על מנת שאלה יזרימו כספים לצורכי השקעות חדשות או השקעות המשך. זאת, מאחר שמשקיעים מוסדיים רבים נתנו לקרנות תחושה שזו לא תקופה נוחה עבורם להזרים כספים.
עניין נוסף שמטריד גם את החברות וגם את המשקיעים הוא השווי של החברות. השווי הגבוה שלפיו גייסו חברות רבות בשנות השיא, 2020 ו־2021, מקשה מאוד בפתיחת סיבובי המשך בהרבה חברות, אשר חוששות מקריסת שווי. סיבובי גיוס שכאלה יגיעו רק כאשר שני הצדדים יגיעו לעמק השווה. התוצאה היא גיוסים רבים במנגנוני SAFE, המאפשרים הזרמת כסף כאשר שווי החברה ייקבע בגיוס עתידי. אלא שמשקיעים רבים נמנעים גם מהשקעה בדרך זו, כי כך הם יוצרים מעמסה על כל גיוס עתידי. עם זאת, תחום ה־AI עשוי לשנות את המשוואה הזאת ולייצר הזדמנויות השקעה חדשות.
עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום הייטק בגורניצקי GNY, אמר: "למשבר בעולם השקעות הטכנולוגיה בשנת 2023 צפויות כמה תוצאות, אשר חלקן כבר נראות בשטח. שווי חברות צפוי לרדת וחברות יהפכו אטרקטיביות יותר לרכישות". הוא הוסיף כי "מכשיר ה־SAFE, שמאפשר השקעה הונית מבלי לקבוע מראש שווי לחברה, ימשיך להיות ערוץ השקעה משמעותי. זאת, במיוחד לאחר שרשות המסים פרסמה לאחרונה הנחיות לגביו. עסקאות אקזיט גדולות יתרחקו, ובשל כך הנהלות בחברות בשלות יתבקשו על ידי עובדיהן לאפשר שוק משני למניותיהן".
גיא הולצמן, מנכ”ל IVC, אמר: "השנים 2022 ו־2023 מהוות תקופה מאתגרת עבור קהילת ההון סיכון הישראלית. אחרי שנים של שגשוג, השינוי בכלכלה העולמית מכתיב התנהלות שונה עבור הקרנות והחברות בכדי למקסם את ההחזרים".
