מכרז אשכול מגיע לבית המשפט: נוי ואו.פי.סי דורשות להכריז עליהן כזוכות
מכרז אשכול מגיע לבית המשפט: נוי ואו.פי.סי דורשות להכריז עליהן כזוכות
הקבוצה שהגישה את ההצעה השניה במכרז למכירת אשכול דורשת להכריז עליה כזוכה, לאור פרישת דליה מההצעה שהגישה - כמו כן היא דורשת לבטל את ההליך התחרותי החדש של חברת החשמל עם מחיר התחלתי של 9 מיליארד שקל שהציעה דליה. לחלופין הן מציעות לקיים מכרז חדש ללא השתתפות דליה
המכרז למכירת תחנת הכח אשכול מגיע לבית המשפט. הבוקר הגישה קבוצת אופיסי וקרן נוי פונה עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לבטל את ההתמחרות עליה החליטה ועדת המכרזים של חברת החשמל ולהכריז על אופיסי ונוי כזוכה במכרז.
אופיסי שבשליטת עידן עופר ונוי (קרן תשתיות שמנוהלת מכספי פנסיה), טוענות כי החלטות ועדת המכרזים של חברת החשמל מנוגדות לדיני מכרזים ונועדו להכשיר את קבוצת דליה המתחרה, לזכות במכרז במחיר נמוך משמעותית מהמחיר הראשוני שהציעה ושבו לא עמדה.
דליה מוכנה לשלם 9 מיליאארד שקל לאחר שמשכה את הצעתה הראשונית במכרז שעמדה על 12.375 מיליארד. זאת לאחר שהגופים הממנים סירבו לאשר את המימון, לנוכח הפער הגדול מקבוצת אופיסי נוי שהצעתה עמדה על 7.088 מיליארד שקל.
שתי העותרות מוכנות לתהליך חוזר אבל ללא השתתפות דליה. נוי ואופיסי מבקשות כי דליה, שבשליטת משק אנרגיה, לא תוכל לקחת חלק בהליך כלשהו לרכישת תחנת הכוח אשכול. עוד הן מבקשותלקבוע שההליך הנוסף ככל שיתקיים (ללא דליה כאמור), לא יכלול את מחיר המינימום שנקבע על ידי חברת חשמל בסכום של 9 מיליארד ששקל.
מחיר זה לטענתן הוכתב למעשה על ידי דליה בדיעבד, בניסיון "לקבל לידה את תחנת הכוח בדלת האחורית, חרף הפרתה הבוטה את תנאי המכרז".
קבוצת או.פי.סי-נוי הגישה במקביל גם בקשה לצו ביניים במסגרתה מבקשת הקבוצה, בין היתר, צו המעכב קידום פעולות המסכלות את בירור העתירה, כמו פעולות במסגרת ההליך התחרותי שהכריזה חברת החשמל. בית המשפט הורה לצדדים להעביר תגובות עד 20 באוגוסט, המועד שבו נקבע להגיש הצעות בהליך התחרותי החדש.
הקבוצה טוענת שהפער המשמעותי בין ההצעות של או.פי.סי ונוי היה ברור וידוע לחברת חשמל מהרגע הראשון ועל כן היא ביקשה לשמר לעצמה "רשת ביטחון" של "כשירה שנייה", אף שלא הייתה חייבת לעשות זאת.
חברת החשמל הכריזה עם סיום המכרז ופתיחת המעטפות על או.פי.סי ונוי ככשירה שניה, "מנגנון זה נועד למקרים בהם המציע הזוכה לא יעמוד בהתחייבויותיו, בדיוק כפי שקרה במקרה זה. דליה מצידה, במקום להרכין ראש ולקבל על עצמה את חילוט הערבות, בעזות-מצח בלתי-נתפסת, הודיעה לחברת חשמל כי למרות שהמכרז הסתיים והצעות המחיר בו כבר פורסמו, היא מגישה "הצעה מעודכנת" המופחתת בכ-3.4 מיליארד שקל מהצעתה המחייבת למכרז", טוענות השתיים.
"מה ימנע מוועדת מכרזים מלהביא בחשבון כל הצעה חדשה שמובאת לפתחה,כולל מציעות חדשות, לאחר שהמכרז הסתיים ו"הקלפים" התגלו, על-מנת להגדיל נקודתית את התמורה "בכל מחיר"? ברור כי המשמעות היא הורדה לטמיון של כל ענף המכרזים בישראל והדרת רגלי המשתתפים בו, לרבות משקיעים בינלאומיים, שלא מבינים חכמולוגיות ישראליות ("ישראבלוף"). אם מחיר הצעה סופית וזוכה איננו מחיר מחייב, אלא "מחיר אופציונלי" לצרכי מו"מ (קרי, לצורכי ״הצעה חדשה״), או לצרכי "הליך תחרותי" מאוחר ובדיעבד, לא רק שמשתבשים ערכי המכרז, אלא שאנחנו עלולים להתדרדר חיש מהר במדרון חלקלק ל"ארץ הקומבינות המכרזיות"",טוענות נוי ואו.פי.סי.
העתירה הוגשה באמעות עו"ד פיני רובין עופר פליישר ודניאל בר לב ממשרד גורניצקי, פר' עומר דקל, וכן אייל רוזובסקי ממשרד מיתר. "כל ועדת מכרזים סבירה שנוכחת כי המציע הזוכה מפר באופן בוטה את התחייבויותיו, הייתה דוחה ניסיון שכזה של דליה להוריד את המחיר, בשתי ידיים ומעבירה את הזכייה ל"כשירה השנייה". זוהי דרך המלך המתחייבת.
"למרות זאת, ועדת המכרזים 'תפרה חליפה' שתתאים למידותיה של דליה במטרה למצוא עבורה נתיב חדש שבו תוכל לזכות במכרז, גם אם במחיר מופחת דרמטית ממחירה המקורי ובחריגה מוחלטת מדיני המכרזים וכללי המשחק המקובלים. למעשה, אותו 'הליך תחרותי' מומצא איננו תחרותי כלל ונועד למראית עין בלבד".
באו.פי.סי נוי טוענים כי מי שחזר בו מהצעתו לא יכול לחזור לתחרות, ומי שהגיש "הצעה חדשה" אסורה, לא זכאי לכך שהצעה זו תשמש כתנאי מינימום ב"הליך תחרותי" חדש. "הדברים אסורים לא רק במובן המשפטי-מכרזי הקונקרטי, אלא גם במובן המוסרי והאינטואיטיבי, שלפיו חוטא לא ייצא נשכר".
לעתירה מצורפת חוות דעת של פרופ' מוטי פרי, מומחה בתורת המשחקים והמכרזים. פרופ' פרי קובע כי החלטה זו של חברת חשמל חותרת תחת ההנחות הכלכליות שעומדות בבסיס השיטה המכרזית בכללותה ויש לכך השלכות רוחב שליליות ומרחיקות לכת לגבי קיומם ואופיים של מכרזים עתידיים אחרים שייערכו במשק הישראלי.
העתירה נתמכת גם בחוות דעת כלכלית של פרופ' רוני עופר, מומחה בינלאומי למימון, לפיה נכונותה של דליה לשלם עבור תחנת הכוח מחיר עודף נובעת מכוונתה לגבות מחיר גבוה יותר בעבור החשמל שתייצר - גביית יתר (בריבית דריבית). זו לדבריו תועמס בסופו של דבר על ציבור הצרכנים. כלומר, בסך הכל מדובר ב'שינוע' של סכום כסף על פני זמן.
