סגור

צ'קראטק מבקשת לשלם ליו"ר 900 אלף שקל בשנה ל־20% משרה

בעלי המניות של חברת אגירת האנרגיה יתכנסו בספטמבר כדי לאשר את התגמול של היו"ר אבי כהן. בצ'קראטק נטולת ההכנסות, שרשמה הפסדים של 41 מיליון שקל בשלוש שנים, סבורים שהניסיון של כהן מצדיק את התגמול שלא עומד במדיניות

בתחילת ספטמבר יתכנסו בעלי המניות של חברת צ'קראטק, שעוסקת בתחום אגירת האנרגיה, על מנת להצביע על אישור תנאי התגמול של היו"ר החדש אבי כהן, שנכנס לתפקידו בחודש מאי האחרון. תנאי התגמול שצ'קראטק — חברה נטולת הכנסות, עם הערת עסק חי והפסדים של 41 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות — מבקשת להעניק לכהן, חורגים ממדיניות התגמול של החברה.


צ'קראטק מבקשת להעניק לכהן, שיעבוד ב־20% משרה — כלומר, יום אחד בשבוע — שכר בעלות של 434 אלף שקל לשנה הנוכחית ו־895 אלף שקל ב־2022. בשנה זו התגמול יורכב משכר של 180 אלף שקל בשנה, שהם 15 אלף שקל בחודש, ותגמול הוני של 715 אלף שקל.
צ'קראטק מבקשת להעניק לכהן 899 אלף אופציות הניתנות להמרה של מניות החברה, על פני שלוש שנים. מחיר המימוש יעמוד על 6.54 שקלים למניה, והוא נקבע לפי המחיר הממוצע בחודש שקדם להענקת החבילה. כיום מחיר המניה עומד על 6.04 שקלים, כך שהאופציות הן מחוץ לכסף בשלב זה. במאי 2022, שנה לאחר כניסת כהן לתפקידו, יבשילו 33% מהאופציות.
יתר 67% מהאופציות יבשילו מדי רבעון בשנתיים שלאחר מכן, במנות שוות של 8.33% ברבעון. אם השליטה בחברה תשתנה, כל האופציות יבשילו בבת אחת. אם כהן יממש את כל האופציות, הוא יגיע לאחזקה של 2.5% בחברה. השווי הכלכלי של חבילת האופציות לפי מודל בלאק אנד שולס עומד על 1.45 מיליון שקל.



חבילת התגמול של כהן, שאושרה על ידי הדירקטוריון וועדת התגמול, חורגת ממדיניות התגמול של צ'קראטק, שנקבעה בחודש פברואר האחרון. במדיניות התגמול נקבע כי הרכיב המשתנה, כלומר התגמול ההוני, בשכרו של היו"ר יעמוד על 70% לכל היותר, בעוד בחבילה שמוצעת לכהן התגמול המשתנה עומד על 75%.
צ'קראטק מסבירה את החריגה ממדיניות התגמול בכך שהניסיון של כהן, שהגיע לתפקיד לאחר תהליך יסודי, יהווה נדבך חשוב בהתפתחות החברה, ואף יפצה על החריגה ממדיניות התגמול. בעברו כיהן כהן כמנכ"ל חברת שירותי המדיה MX1 שהוקמה ב־2016, ולפני כן כיהן במשך ארבע שנים כמנכ"ל אורביט טכנולוגיות שנסחרת בבורסת תל אביב.
צ'קראטק, שהוקמה ב־2013 ע"י יוצאי יחידת 8200 אילן בן־דוד, ניר זוהר ודודי פינקו, הונפקה בבורסת תל אביב בחודש מרץ האחרון. בתחילה החברה שאפה להנפיק לפי שווי של 400 מיליון שקל אחרי הכסף, אולם בסופו של דבר גייסה 27 מיליון שקל לפני הכסף והחלה להיסחר לפי שווי של 227 מיליון שקל. מאז ירדה מניית החברה ב־30% והיא נסחרת לפי שווי של 159 מיליון שקל בלבד.
צ'קראטק, שמנוהלת על ידי בועז וייזר, הגיעה לבורסה כשהיא נטולת הכנסות, עם הערת עסק חי והפסדים גבוהים. את 2020 סיימה בהפסד של 17.3 מיליון שקל, ובשנתיים שקדמו לה צברה הפסדים של 24 מיליון שקל.
הטכנולוגיה שצ'קראטק מפתחת נועדה לאפשר טעינה מהירה לרכבים חשמליים, ללא תלות בהספק של תשתית הרשת המקומית. החברה רשמה פטנט על טכנולוגיה שמאפשרת המרת אנרגיה חשמלית לקינטית במנוע, מה שמאפשר למנוע לעבוד כגנרטור שממיר את האנרגיה הקינטית לחשמל גם בהיעדר חיבור נאות לחשמל. עד כה החברה התקינה מערכות בכמה מדינות במערב אירופה (איטליה, גרמניה, אוסטריה וצ'כיה).
לצ'קראטק אין בעלי שליטה. 71.3% ממניות החברה מוחזקות על ידי בעלי עניין והיתר על ידי הציבור. עם בעלי העניין נמנים קרן אלה אימפקט, שמחזיקה ב־22.3% מהמניות; קרן קפיטל נייצ'ר, שמחזיקה ב־16.3%; שותפות איי ארגנטו, שמחזיקה ב־17.5%; והמייסד בן־דוד, שמחזיק ב־7.6%. מקרב הגופים המוסדיים רק אנליסט מחזיק במניות החברה, בשיעור של פחות מ־2%. מכיוון שאין לחברה גרעין שליטה, כל בעלי המניות יוכלו להשתתף בהצבעה.