תחום הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים מייחל לריסטארט
תחום הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים מייחל לריסטארט
המצגות של שלוש חברות הציבוריות בענף - אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ' - ציירו ערב ההנפקה שוק אינסופי שמשווע למוצרים שפיתחו וצידוקים כלכליים לפתרונות שהן מציעות. אבל הרווחיות התפעולית, כמו הרובוטים שלהן, נעה באלכסון למטה
האינפלציה בחברות שפועלות בתחום האנרגיה הירוקה בכלל, ובתחום האנרגיה הסולארית בפרט, הביאה להתפתחות האבולוציונית המתבקשת של הקמת חברות לניקוי פאנלים סולאריים, ששלוש מהן - אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ' - עשו את דרכן לבורסה בתל אביב בגל ההנפקות האחרון.
ערב ההנפקה, כל אחת מהשלוש הציגה שוק אינסופי שמשווע לרובוטים שלה ושטחה על גבי שקפים מהוקצעים צידוקים כלכליים לפתרונות שהיא מציעה. חלפה שנה ו"כלכליסט" חזר כדי לבחון מה מכל התחזיות האופטימיות התממש, ומה השתבש. ולא צריך לנתח את הדו"חות הכספיים של יצרניות הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים כדי להבין שמשהו השתבש בין שלב ההנפקה למציאות הנוכחית. בין שזה היה בתיאום הציפיות ערב ההנפקה בין ההנהלות של החברות הציבוריות לבין המשקיעים, ובין שביישום האסטרטגיה בשטח.
המשקיעים והמוסדיים שהשתתפו בהנפקות של אקופיה ואיירטאצ' מופסדים, נכון להיום, "על הנייר" בכמעט 70%. המשקיעים בהנפקה של בלייד ריינג'ר עדיין נהנים מרווח של 15%, זאת חרף העובדה שהמניה שלה ירדה ב־59% מהשיא שנרשם בינואר השנה. המגמה השלילית במניות של החברות בתחום בולטת לרעה באופן מובהק על רקע העובדה שבשנה האחרונה מדדי המניות המובילים בתל אביב עלו ב־30%.
ההפסד של אקופיה מעמיק
אקופיה, הראשונה שנכנסה לבורסה בנובמבר 2020, היא החברה הגדולה מבין השלוש, הן מבחינת שווי השוק והן מבחינת ההכנסות. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 אקופיה הציגה הכנסות של 5.5 מיליון דולר, צמיחה חדה לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה שעמדו על מיליון דולר בלבד. אולם גם באקופיה הצמיחה לא צמצמה את הפסדיה של החברה, אלא העמיקה אותם, וההפסד התפעולי שלה בינואר־ספטמבר 2021 עמד על 9.2 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של 6.2 מיליון דולר בינואר־ספטמבר 2020.
בדו"חות השנתיים שלה אקופיה עדכנה כי בעקבות משבר הקורונה חלו עיכובים בהתקשרויות חדשות שלה, בין היתר בשל היעדר אפשרות להיפגש עם לקוחות והתמקדות הלקוחות בניהול השפעות משבר הקורונה על פני התקשרות עם אקופיה. לטענת אקופיה, חלק מהעיכובים האלו גרמו לדחיית מועדי התקנת מערכות של החברה, ובהתאם גם לדחייה בעיתוי הצפוי להכרה בהכנסה.
בדו"ח האחרון נכתב כי השפעות וירוס הקורונה, בעיקר בהודו ובמדינות נוספות שבהן אקופיה פועלת, מתבטאות בעיקר בהאטה משמעותית בהשלמת הקמת מתקנים פוטו־וולטאיים. מנכ"ל אקופיה ז'אן סממה אמר אתמול ל"כלכליסט" ש"2021 הפתיעה גם אותנו. זאת היתה שנה מאוד לא טובה. הקורונה יצרה נזק מאוד משמעותי בעיקר בהודו". סממה מעריך ש־2022 תהיה שונה ותולה תקווה במוצר החדש שהחברה מפתחת ובכך שלדבריו בעולם מתחילים ללמוד לחיות עם הקורונה.
בתחילת השבוע אקופיה דיווחה על התקשרות בהסכם למכירה ותחזוקה של רובוטים עם Azure Power Maple שהוא לקוח מהותי שלה (58% מהמכירות ב־2020), כחלק ממימוש הסכם מסגרת שנחתם עם הלקוח ב־2020 למכירת רובוטים ומתן שירותי תחזוקה עבור פרויקט פוטו־וולטאי שצפוי להיות מוקם בהודו. לאורך חיי הפרויקט, 25 שנים, הכנסות אקופיה ממנו צפויות לעמוד על 6.84 מיליון דולר, מתוכם 2.1 מיליון דולר עבור מכירת והתקנת הרובוטים.
בלייד מחכה להכנסות
בלייד ריינג'ר, שנכנסה לבורסה חודש אחרי אקופיה, היא היחידה מבין השלוש שעדיין לא רשמה הכנסה כלשהי, ומדווחת גם היא כמו איירטאצ' במתכונת חצי־שנתית. במחצית הראשונה של 2021 ההפסד התפעולי של בלייד העמיק גם הוא ל־3.1 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 2.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. נתון זה מיוחס לעובדה שמוצריה של בלייד נמצאים בשלבים מתקדמים של מחקר ופיתוח ולפני תחילת מכירות, ולאחר ההנפקה החברה הגדילה את מצבת כוח האדם שלה ואת התקציב הכללי למחקר ופיתוח. מאז ההנפקה בדצמבר 2020 בלייד נמצאת בשלב ניסויי בטא אצל לקוחות שונים עם הרובוט שפיתחה מתוך כוונה ותקווה שהניסויים הללו יישאו פרי ויתורגמו להכנסות.
בשיחה עם "כלכליסט" הביע מנכ"ל החברה אסף פרידלר, שמחזיק ב־20.7% ממניותיה, אופטימיות ביחס לשנה הנוכחית ואמר: "2022 תהיה שנת המכירות שלנו. אנחנו בתהליכים מאוד מתקדמים למכירות ראשונות". באוגוסט אשתקד בלייד חתמה על הסכם עם פלקטרוניקס (פלקס) שבמסגרתו פלקס תפעל כשותף ייצור של החברה. לדברי פרידלר, מדובר בהסכם משמעותי שמייצר לבלייד יתרון תחרותי. "המוטו שלנו הוא להישאר חברה מאוד טכנולוגית ולהיות רווחיים. לכן בחרנו לעבוד עם פלקס ולהוציא עבודה החוצה. יש חברות אחרות שהחליטו לייצר בעצמן ומחזיקות משרדים בחו"ל - אז להן יש הוצאות גבוהות".
מחיר הצמיחה של איירטאצ'
איירטאצ' החלה להיסחר במרץ 2021 והיתה האחרונה מבין הטריו להנפיק בתל אביב. לפי הדו"חות האחרונים שלה, במחצית הראשונה של 2021 ההכנסות של איירטאצ' עמדו על 3 מיליון שקל לעומת הכנסות של 700 אלף שקל בתקופה המקבילה. הצמיחה הזאת לא הגיעה בלי מחיר. עלייה חדה בהוצאות הנהלה וכלליות, כתוצאה מעלייה במספר העובדים של החברה ובהוצאות מחקר ופיתוח בשל הרחבת פעילות הפיתוח, העמיקה את ההפסד התפעולי של איירטאצ' ל־7.9 מיליון שקל בינואר־יוני 2021, זאת לעומת הפסד תפעולי זניח יחסית של 2.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
לפני כחודש איירטאצ' פרסמה הערכות ראשוניות שלפיהן ההכנסות שלה ב־2021 צפויות לנוע בטווח של 11-9.5 מיליון שקל. נתון זה משקף צמיחה של 470%-390% לעומת הכנסות זניחות של 1.9 מיליון שקל בשנת 2020 כולה. בשל מודל ההכרה בהכנסה של איירטאצ', חלק מהעסקאות שנכללו בתחזית, צבר ההזמנות לשנת 2021 צפוי להיות מוכר כהכנסה ברבעון הראשון של 2022. הסיבה על פי איירטאצ' "בעיקר בשל עיכובים במוכנות של לקוחות מסוימים להתקנת הרובוטים".
לפני כשבועיים הודיע ניק לניר בראון על התפטרותו מתפקיד מנכ"ל איירטאצ'. בראון יסיים את תפקידו במרץ השנה. בתגובה לפניית "כלכליסט" ביחס להתפתחויות בחברה נמסר מאיירטאצ' בתגובה כי "החברה התרחבה בשנה האחרונה באופן מואץ, וזה מתבטא בעלייה ביחידות הנמכרות במאות אחוזים. בתוך כך נתגלעו פערים בראייה הניהולית והאסטרטגית להמשך בין המנכ"ל בראון לבין יו"ר הדירקטוריון והמייסד (יניר אלוש (31%) - י"ר), ובהמשך לכך ביקש המנכ"ל לפרוש מתפקידו".
