גם אחרי הפד ורכישות הנגיד: הדולר יורד ל-3.108 שקלים, היורו נופל ל-3.587 שקלים
גם אחרי הפד ורכישות הנגיד: הדולר יורד ל-3.108 שקלים, היורו נופל ל-3.587 שקלים
יום לאחר החלטת הפד ויומיים לאחר רכישות המט"ח של בנק ישראל, המטבעות המובילים שוב נופלים מול מקבילם הישראלי; מיטב דש: "בנק ישראל יכול להציע למוסדיים לבצע מולו את עסקאות הגנת המט"ח, במקום לפנות לבנקים מסחריים ולחזק את השקל"
השקל ממשיך בשלו: יומיים לאחר שהתערבות בנק ישראל דחפה מעט את המטבע למטה, הוא חוזר להפגין את העוצמה המוכרת - הדולר נחתך עד ל-3.108 שקלים, היורו נופל עד ל-3.587 שקלים, הרמה הנמוכה שלו מ-2001.
תגובת בנק ישראל
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מציינים בסקירה היום על שוק המט"ח כי "נראה שמהלכיו של בנק ישראל לתקן את מהלך היתר מתחילת השבוע בדולר מתונים יחסית".
עוד מציינים בלאומי כי "בראשית השנה, כאשר השער ירד לסביבת 3.13-3.11 שקל לדולר, הבנק הגיב עם הכרזה תקדימית של תוכנית רכישות, אך עתה לא היתה תגובה כזו. בנק ישראל חפשי להתערב בשוק והצהיר על גמישותו ונחישותו בעניין ניהול שער החליפין מספר פעמים בחודשים האחרונים. לא מן נמנע שיש בבנק ישראל חשיבה מחודשת על הרמה הרצויה של יתרות המט"ח, וייתכן שנרקמת ברקע תוכנית לשימוש בכלים אחרים, בין אם בהפעלת הבנק ובין אם בהפעלת גורם אחר.
"אם בנק ישראל ישוב להתערב בשוק, 'רטורית' או ברכישות בפועל או באמצעות כלים חדשים, נראה שהיעד הבלתי מוצהר יהיה בסדרי גדול של 3.20-3.15 שקלים. זאת בהיעדר שינויים של הדולר בעולם. אך אם בנק ישראל ימשוך את ידו משוק המט"ח - דבר שיצריך הסבר לשינוי המדיניות המוצהרת - הדרך תיסלל בטווח הקצר לתיסוף לכיוון של כ-3 שקלים לדולר. בנסיבות כאלו יהיה לתיסוף מתמשך שכזה אפקט ממתן על שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל, וייתכן שכתוצאה מכך יידחה מועד התחלת העלאת ריבית בנק ישראל לשלב מאוחר בהרבה מאשר שלהי 2022".
לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, "בנק ישראל עשוי להגיע למצב שבו הוא פועל לכאורה בכיוונים מנוגדים". לדבריו, הבנק יכול להעלות ריבית כדי לרסן את לחצי האינפלציה, ובו בזמן להמשיך לרכוש דולרים כדי למנוע ייסוף יתר של השקל, שיכול לפגוע ביצוא הישראלי.
"יש עוד דרך שבה בנק ישראל יכול לפעול כדי להפחית לחצים על השקל. הכוח העיקרי שפועל ומחזק את השקל, במיוחד בשנה האחרונה, הוא עסקאות הגנת מטבע שעושים המשקיעים המוסדיים כדי להקטין חשיפה לדולר של ההחזקה שלהם במניות בחו"ל (שהולכת וגדלה עם העליות בשווקים)".
לדברי זבז'ינסקי, המוסדיים קונים שקלים ומוכרים דולרים בהיקפים מאוד גבוהים שהגיעו בשנה האחרונה לכ-30 מיליארד דולר - כמעט שווה לכל רכישות הדולרים של בנק ישראל. "כל עוד השווקים ממשיכים לעלות, ורוב הזמן השווקים הרי עולים, זרם הדולרים ימשיך להתגבר ולחזק את השקל.
"בנק ישראל יכול להציע למוסדיים לעשות את אותן עסקאות הגנה מולו ישירות, ולא מול הבנקים. במקום שהוא יקנה דולרים בשוק כדי להחליש את השקל, הוא יקנה אותם ישירות מהמוסדיים ויסיט את כל הזרם הזה משוק המט"ח. זה יכול לפתור לו בעיה של לחץ מתמיד על השקל, אשר עלול הביא אותו להעלות ריבית ולקנות מט"ח בו בזמן".
הודעת הפד
הפד הודיע אתמול על תחילת המהלך לצמצום תוכנית רכישות האג"ח החודשית שלו. הבנק האמריקאי, שרכש החל ממרץ 2020 אג"ח ב-120 מיליארד דולר מדי חודש, יצמצם את הסכום ב-15 מיליארד דולר: 10 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות ו-5 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות. בקצב הזה תוכנית הרכישות צפויה להסתיים באמצע 2022.
הפד יוציא לפועל את המדיניות החדשה בנובמבר ובדצמבר, מתוך כוונה להמשיך באותו קצב של צמצום גם בהמשך, אולם הוא הדגיש כי הדבר מותנה בהמשך ההתאוששות. "הוועדה מעריכה שהפחתות דומות בקצב רכישת הנכסים יתאימו מדי חודש, אך היא ערוכה להתאים את קצב הרכישות אם הדבר יתחייב משינויים בתחזית הכלכלית", נאמר בהודעת הבנק.
השלכות עסקת החבילה
שר האוצר, נגיד בנק ישראל, יו"ר ההסתדרות, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המגזר העסקי סיכמו אתמול על "עסקת חבילה" במשק. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, ציין כי "לעסקה לא צפויות להיות השלכות אינפלציוניות משמעותית על הכלכלה המקומית בשנתיים הקרובות".
צפריר הוסיף כי "הסכם המסגרת במגזר הציבורי נדחה לשנת 2023, כך שלא צפויות תוספות שכר בשנה הקרובה במגזר הציבורי. במקביל עסקת החבילה כוללת מרכיבים שמשפרים את גמישות ההעסקה במגזר הציבורי ותורמים להעלאת הפריון.
"שכר המינימום אמנם יעלה, אך בשיעור מדורג ומתון (במיוחד בשנים הראשונות). בשנים 2022 ו-2023 שכר המינימום צפוי לעלות ב-1.9% כל שנה, שיעור מתון יחסית לקצב עליית השכר הממוצע בשנים האחרונות, ובסיכום ארבע השנים הקרובות (2025-2022) שכר המינימום יעלה ב-13.2% במצטבר".
