שדה סולארי ישראלי משנה את החקלאות באינדיאנה
שדה סולארי ישראלי משנה את החקלאות באינדיאנה
אינדיאנה השמרנית, מדינת החקלאות והתעשייה, הופכת להיות מוקד מרכזי של ייצור אנרגיה מתחדשת. חברת דוראל הישראלית מקימה בצפון אינדיאנה שדה סולארי מהגדולים באמריקה, ומצליחה לרתום לפרויקט חקלאים ותיקים ואת השלטון המקומי. דורי דודוביץ, יו"ר דוראל: "נהיה בין שלוש החברות הגדולות בארה"ב בתחום"
מחוז פולסקי בצפון אינדיאנה נמצא כשעה וחצי נסיעה משדה התעופה בשיקגו שבאילנוי השכנה. הוא מאופיין בדרכים אין סופיות שלצידן אפשר לראות בעיקר שדות תירס וסויה משתרעים עד קצה האופק, הגידולים העיקריים במדינה, אלא שהם כבר נקצרו ורוב השטחים עירומים. מדי פעם נתקלים באסם ובבית מגורים, ובהרבה כנסיות. אינדיאנה נחשבת מדינה אדומה, סימני הבחירות שתוצאותיהן התקבלו פחות משבוע לפני ביקורנו, ניכרים בדגלים נושאי סיסמת ה-MAGA הידועה של הנשיא הנבחר טראמפ. כשמעמיקים בכבישי המדינה השטוחה ניתן להבחין בנצנוץ פאנלים סולארים במרכז השדות ולתהות, כיצד זה קרה?
"אתה רואה את כל השטחים האלו? הכל פרטי", אומר ניק כהן, מנכ"ל דוראל LLC, שנוהג ב-SUV שמוביל אותנו בסיור ומוסיף: "ככה זה בארה"ב, גם אם תראה פה אגם, הוא כנראה יהיה שייך למישהו". עניין הקרקעות הפרטיות הוא המפתח שאפשר לניק ולקבוצת דוראל לפתח את השדה הסולארי שראינו מהכביש, ועוד עשרות כמוהו, שמונחים על שטחים השייכים למספר רב של חקלאים במחוז פולסקי.
3 צפייה בגלריה
מימין: יקי נוימן מנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה, ניק כהן מנכ"ל דוראל LLC, אריק הולקומב מושל אינדיאנה, דורי דודויץ יו"ר וממייסדי דוראל
(צילום: מאור סויסה)
נורם ווקר הוא החקלאי הראשון במחוז שהחליט להציב פאנלים סולארים בשדות שלו בתמורה לתשלום שכירות בחוזה ארוך טווח מדוראל, שהחלה זה מכבר בהקמת שדה ה"ממותה"(Mammoth Solar). "ניק הגיע לפה, ראה שטחים נרחבים, ראה שעובר כאן קו מתח גבוה, ויצאנו לדרך" מספר נורם.
ה"ממותה" הוא שדה סולארי לא רציף בגודל כולל של 50 אלף דונמים ("בערך בגודל של מנהטן" מציין ניק) שמוקם בשלושה שלבים. השלב הראשון שלו כבר התחיל בהפעלה מסחרית, כך לפני הכרזת החברה בשבוע שעבר. בתפוקתו המלאה יפיק השדה 1.6 ג'יגה וואט, שיוזרמו בחלקם הגדול להפעלת חוות שרתים של ענקיות הטק העולמיות שמוקמות בקצב גבוה באינדיאנה. פרט לרווחים הנאים שיפיקו החקלאים מהחכרת הקרקע לדוראל, הם יוכלו להמשיך לעבד את הקרקעות הנותרות, ואפילו לעבוד בין הפאנלים בשיטה האגרי וולטאית.
את בילי בופ, חקלאי, רועה צאן ומסיונר, אנחנו פוגשים בחווה שצמודה לביתו ולכנסיה שהוא מנהל, ויש בה המון פאנלים סולארים - וכבשים. "הכבשים מלחכות את העשב בין הפאנלים, בעיקר בשביל לסייע במניעת שריפות (של עשב, לכשיתייבש), אבל גם מסייעות לשלוט בגובה הצמחייה שעשויה להצל על הפאנלים ולהפריע להם לייצר חשמל מהשמש. "לא רק כבשים, גם אלפקות וחזירים ננסיים עוזרים במלאכת ניקוש העשבייה", מספר לנו בילי, ששמח מהעובדה שהוא יכול להמשיך ולעשות חקלאות במקביל להחכרת הקרקע לדוראל, ושמח עוד יותר מהעובדה ששיתוף הפעולה נעשה עם חברה ישראלית, על כובע הבייסבול שלו בולטת סיכה עם דגלי ישראל ואינדיאנה. "אבא שלי בן 90, והוא עדיין עובד בחקלאות, אני בחווה הזאת מאז ומעולם, ועכשיו בזכות שיתוף הפעולה עם דוראל, הילדים שלי יוכלו להמשיך ולעבוד בחווה אחרי", מסביר בילי.
דורי דודוביץ, יו"ר דוראל מספר על שיתוף הפעולה עם חקלאי המחוז, וההירתמות שלהם לפרויקט: "זיהינו את הפוטנציאל באינדיאנה בזכות השטחים הבלתי נגמרים, העובדה שהחקלאים כאן סובלים מקשיים כלכליים, וכתוצאה מכך נטישה של דור ההמשך, וזיהוי שלנו ושל ניק של האזור הזה והפוטנציאל שלו עבורנו". יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל אנרגיה, מספר על הקשרים עם הממשל הרפובליקני, ועל המצב החדש שיצרו בכך שהם חברו לחקלאים, בניגוד למדיניות שניסה להוביל הנשיא טראמפ: "אנחנו עובדים בעיקר עם חקלאים רפובליקנים, ולרפובליקנים יש תמריץ אדיר לתמוך בתחום שלנו, כי המצביעים שלהם הם אלו שמתפרנסים מזה".
בביקור שלנו ביום למחרת בבירת אינדיאנה, אינדיאנפוליס, הוזמנו לביתו הפרטי של המושל היוצא, אריק הולקומב, רפובליקני, מכהן כבר 8 שנים בתפקיד ובסוף השנה הנוכחית יפנה את מקומו למושל חדש, גם הוא, אפשר לנחש בקלות, ממפלגת הפילים. ביתו של המושל עמוס פוחלצים של חיות שאספה אישתו חובבת מסעות הציד, ולא פחות מזכרות ואוספים מכל הבא ליד - החל מחפצי ספורט דרך מדליות ומטבעות ועד לחתימות של ראשי ממשלה ישראלים, עבורם הקדיש המושל מספר מדפים ומיקם אותם לצד מתנות ופריטים רבים מארץ הקודש שקיבל מאנשי עסקים ומנהיגים. את הפריט המיוחד ביותר הוא שומר במבואה צידית - כולנו מתאספים מול ויטרינה והמושל מסביר בעיניים בורוקת על כלי הדיש העתיק שמתוארך לתקופתו של ישו, נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בישראל והוענק לו, לדבריו, ע"י לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו כמחווה למדינת החקלאות, המושל ציין שהפריט ימסר בהמשך למוזיאון מקומי.
המושל מכיר היטב את אנשי דוראל וניכר שיש בין הצדדים יחסים קרובים, בראיון שהתקיים בלשכתו, סיפר אריק בהתלהבות על הצורך של מדינתו בפרוייקטים כמו ה"ממותה" של דוראל: "אנחנו מדינת חקלאות, והמדינה היצרנית ביותר בארה"ב פר תושב, שמייצרת דברים שאנשים צריכים, לכן ייצור חשמל חשוב לנו מאוד, ואנרגיה מתחדשת היא מרכיב מרכזי." כשנשאל הולקומב איך עניין האנרגיה הירוקה מתיישב עם מדיניות הנשיא טראמפ השיב: "אם מסתכלים על הסיטואציה במשקפיים מפלגתיות, קריטי שיהיו חבר'ה שיאמרו את העובדות - אנחנו נצטרך הרבה יותר חשמל, אם אנחנו רוצים לשמר את איכות החיים שלנו ואם אנחנו רוצים לנצח במלחמת ה-AI ולפתח מחשוב קוונטי".
המושל לא מזכיר במקרה את עניין ה-AI, לאחרונה החלו לקום חוות שרתים רבות באינדיאנה, ומתוכננות לקום עוד לא מעט כאלו בעתיד הקרוב, חלק גדול מהחשמל שמייצרת דוראל מיועד להימכר לחוות האלו, שבעליהן, חברות טכנולוגיה ציבוריות, מעונייניות להשיג יעדי פליטות פחמן נמוכים ככל האפשר כחלק מתוכניות ורגולציות סביבתיות. ניכר ששיתוף הפעולה של דוראל עם חקלאי אינדיאנה ריכך עוד יותר את אלמנט הפוליטיקה בכל הקשור להקמת מתקנים להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים במדינה, ומסביב קמים עוד ועוד פרויקטים דומים של חברות מתחרות, חלקם גם לייצור חשמל מאנרגיית רוח - כאלו שכבר עובדים באחד המחוזות הסמוכים לפולסקי. בהקשר הזה ניק כהן מספר:"בעבר גידלו כאן שיבולת שועל, שהיא הייתה הדלק של הסוסים, עכשיו מגדלים כאן תירס וסויה שמהם מפיקים אתנול שמניע את הרכבים שלנו, ובזכות ה"ממותה" אנחנו מגדלים אלקטרונים, אנרגיית העתיד".
לכשיושלם פרויקט ה"ממותה" הוא יפיק הכנסות בגובה 153 מיליון דולר לשנת הפעילות המלאה הראשונה, אבל לקברניטי דוראל יש שאיפות גדולות הרבה יותר, דורי דודויץ: "אנחנו שואפים להיות בין 3 החברות המובילות בשוק המתחדשות בארה"ב, ובתוך 3-5 שנים להיות החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר אי פעם".
הכתב היה אורח של דוראל אנרגיה בסיור באינדיאנה
