"בכוונת שר התקשורת להכריע על מכירת חלל בתוך פחות מחודש"
"בכוונת שר התקשורת להכריע על מכירת חלל בתוך פחות מחודש"
יועז הנדל נתון בצבת של לחצים. החברה, ש-46.7% ממניותיה נמצאות בידי כונס נכסים, לוחצת עליו לאשר את מכירת השליטה להונגרים — מערכת הביטחון מתנגדת למהלך
שר התקשורת יועז הנדל צפוי להכריע בקרוב את גורל העסקה למכירת חלל תקשורת לחברה ההונגרית 4iG. ברקע גוברים הלחצים מצד חלל, ש-46.7% ממניותיה מוחזקות בידי כונס הנכסים עו"ד חגי אולמן, לאשר את העסקה שתאפשר לה אופק עסקי ופיננסי, ומהצד השני ישנה העמדה העיקשת של מערכת הביטחון, שדורשת לדחות אותה בנימוק של "פגיעה באינטרסים הביטחוניים של ישראל".
גורם ממשלתי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי "בתוך פחות מחודש שר התקשורת יידרש להכריע, וזו תהיה הכרעה מאוד לא פשוטה. יש רגישויות רציניות, הקשורות ליכולות הלווייניות של ישראל ולשירותים שהמדינה רוכשת מחלל. לכל המעורבים באירוע ברור המחיר עבור חלל תקשורת במקרה של אי־אישור העסקה. המדינה תצטרך להגיע לאיזון, כשמחד היא חפצה באיתנות הפיננסית של חלל, ומאידך היא מוטרדת מזהות המשקיע". בעבר כבר טרפדה המדינה את מכירת חלל לתאגיד הסיני Xinwei.
בחודשים האחרונים נערכו במשרד התקשורת דיונים לגבי מזכר ההבנות שעליו חתמו ביוני האחרון שני הצדדים. "החברה ההונגרית יודעת להסביר היטב מדוע היא חפצה בעסקה, וניכר שמדובר בעסקה די טובה לשני הצדדים", אמר אותו גורם. במשרד הביטחון מקפידים על עמימות לגבי העסקה, ומפנים לוועדה הבין־משרדית להשקעות זרות, שפועלת מטעם משרד האוצר. אך בכירי האוצר מגלגלים את תפוח האדמה הלוהט בחזרה למשרד הביטחון.
חברת 4iG מציעה בתמורה ל־51% ממניות חלל כ־220 מיליון שקל, והרגולטור שאמור לאשר את המכירה הוא משרד התקשורת. אך בשל היות ממשלת ישראל לקוחה מרכזית של חלל, משתתפת מערכת הביטחון בקבלת ההחלטות והאישורים.
הנימוק המרכזי של מערכת הביטחון נגד המכירה הוא החשש שהבעלים של 4iG, הנחשבים מקורבים לראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, יעמידו את נכסי חלל לטובת מימוש שאיפותיו של המנהיג השנוי במחלוקת להשתלטות על מוקדי כוח במדינה, בדרך להפיכתה ל"דמוקרטיה לא ליברלית". חלל דרשה באחרונה הסברים והבהרות ממשרד התקשורת, שטרם התקבלו.
חלל היתה בעבר בשליטת יורוקום של שאול אלוביץ'; כיום, כאמור, 46.7% ממניותיה מוחזקות בידי הכונס עו"ד חגי אולמן. בשל חוב של 1.4 מיליארד שקל למחזיקי אג"ח, גורמים בתעשיית החלל הישראלית הגדירו את העסקה שעל הפרק כ"צינור חמצן" לחברה, וזאת בהיעדר רוכש ישראלי.
סוף פברואר 2022 נקבע במזכר ההבנות כמועד היעד להשגת האישורים הרגולטוריים בישראל. גורמים ממשלתיים המעורבים בנושא אמרו ל"כלכליסט" כי אילוצי הזמן מוכרים לכל הגורמים המעורבים בתהליך, אך אלה בוחנים במקביל אלטרנטיבות שייטיבו עם חלל, לצד שמירה על האינטרסים של ישראל בנקודת השמיים שהמדינה מחזיקה ברישיון להפעיל בה לוויין תקשורת. כיום פועל בנקודה זו אחד מארבעת הלוויינים של חלל, עמוס 3, שאמור לסיים את פעילותו עד שנת 2026. במקביל בונה ישראל עם התעשייה האווירית את לוויין התקשורת הלאומי דרור 1. לאחר השלמתו ושיגורו לחלל המדינה עתידה לצמצם משמעותית את הזיקה שלה לחלל, והאינטרסים שלה בחברה יפחתו.
