חברת הדישון שרוצה לגייס 20 מיליון שקל עם הערת עסק חי
חברת הדישון שרוצה לגייס 20 מיליון שקל עם הערת עסק חי
גרייס ברידינג מקווה לגייס את הסכום לפי שווי של 70‑100 מיליון שקל. לחברה גירעון של 6.24 מיליון שקל בהון העצמי והכנסות מזעריות. החברה מפתחת דשן ממקור ביולוגי שאמור לחסוך כסף ולהפחית את זיהום הסביבה ומוצר לעידוד צמיחת היבולים
שוק ההנפקות בת"א חווה התקררות מזה מספר חודשים, לאחר גל הנפקות חסר תקדים שפקד אותו מאז השנה שעברה, אך חברות טכנולוגיה ממשיכות לנסות להיכנס בשערי אחוזת בית. לפני שבוע וחצי הודיעה גרייס ברידינג, המפתחת דשנים חדשניים לחקלאות, על כוונתה להנפיק. סכום הגיוס והשווי המבוקש טרם פורסמו, אך לפי הערכות החברה מעוניינת לגייס סכום של 20 מיליון שקל לפי שווי של 70 עד 100 מיליון שקל לפני הכסף.
טיוטת התשקיף חושפת חברה עם הכנסות לא משמעותיות וגירעון בהון העצמי של 6.24 מיליון שקל, בתוספת הערת עסק חי מרואי החשבון. החברה החלה לרשום פעילות מסחרית, אך זו נעשתה רק לצורך תמיכה בפעילות השוטפת, ופחות בשני הפיתוחים המרכזיים העיקריים.
גרייס ברידינג מכרה זרעים פרי פיתוחה בישראל, שהיוו את עיקר הכנסותיה, שעמדו על 374 אלף שקל בשנת 2020. זאת לעומת הכנסות של 100 אלף שקל ו־111 אלף שקל בשנתיים הקודמות, בהתאמה. החברה חתמה את השנה שעברה עם הפסד של 4.4 מיליון שקל, נמוך יותר מהפסדים של 4.8 ו־5.8 מיליון שקל, בהתאמה, בשנתיים הקודמות.
גרייס ברידינג הוקמה ב־2015 ופועלת בתחומי התחליפים הביולוגיים לחומרים סינטטים בחקלאות. בחברה מפתחים שני מוצרים עיקריים: תחליפים ביולוגיים לדשנים סינטטיים (NFT), ומוצר לעידוד צמיחה (WDS). את החברה מובילים המנכ"ל אסף דותן, ששימש כאגרונום בחברת אבוג'ן ובחברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן); ואילו יו"ר החברה מוריס זילכה, הקים בעבר חברה בשם ליקורד, שנמצאת בבעלות אדמה.
זילכה צבר ניסיון, בין היתר, גם בחברת רותם אמפרט ובגופים נוספים בתחום הפוספטים. זילכה, יחד עם 4 בעלי עניין נוספים, מחזיקים כל אחד ב־19.16% מהון המניות לפני ההנפקה. בעלי העניין האחרים הם יוסף רווח, עמית אבידב, אגרונום עם 30 שנות ותק המשמש כמנהל הפיתוח בחברה, עדי ארגוב ואבנר ברזני. המנכ"ל דותן אינו אחד מבעלי המניות.
המטרה: לחסוך כסף וזיהום
בתחום הדשן הסינטטי גרייס ברידינג פיתחה דשן ממקור ביולוגי, שאמור לחסוך את השימוש באוריאה. במקום שהחקלאי יידרש להשתמש ב־50 ק"ג דשן אוריאה, התכשיר הנוזלי של החברה מכיל רק 2 ליטר. הוא כן מצריך שימוש ראשון באוריאה להתחלת התהליך. המחיר עבור החקלאי הוא 220 דולר לשימוש בתכשיר של גרייס ברידינג בגידול 10 דונם תירס בתוספת 90־110 דולר לאוריאה כסטארטר, בעוד שלפי השיטה המסורתית מדובר בעלות של 450־550 דולר לגידול 10 דונם תירס. המשמעות היא חיסכון של 30%‑40% במחיר הדישון.
הדשן ממקור ביולוגי אמור להחליף את הדשן הסינטטי המסורתי וגם את ההשלכות הסביבתיות שלו. התכשיר לעידוד צמיחה מגדיל את בית השורש של הצמח ובכך מגדיל את קליטת חומרי ההזנה מהקרקע, כך שהוא אמור להשביח את היבול ולהאריך את חיי המדף שלו.
הבעייה העיקרית עם האוריאה הוא שהוא מסיס במים והצמח עושה שימוש מועט בו, כך שרוב הדשן נשטף ומזהם את מי התהום והקרקע. תכשירי ה־NFT אמורים לייצר דשן ממוקד יותר, שניתן בכמויות קטנות משמעותית, מייעל את הדישון ומפחית מאוד את זיהום הסביבה. תכשיר ה־NFT שמפתחת גרייס ברידינג מפוזר באופן חד־פעמי בשדה, בעוד שעם יש לבצע 2 עד 3 טיפולים במהלך הגידול.
לחברה עד היום 3 פטנטים מהותיים בשלבי רישום והיא מעסיקה 13 עובדים. עד כה חתמה החברה על שיתוף פעולה עם חברה אירופאית בינלאומית (MOU) לבחון את מוצריה ולהפיץ אותם. שמה של אותה חברה לא נחשף בטיוטת התשקיף, והיא העניקה לגרייס ברידינג הלוואה המירה למניות בגובה 200 אלף יורו.
בנוסף, חברת אינדופיל ההודית השקיעה 1.5 מיליון דולר בחברה־הבת של גרייס ברידינג בטכנולוגיית קיבוע החנקן. מחזור המכירות של דשן החנקן המסורתי בחקלאות (אוריאה) נאמד ב־45 מיליארד דולר בשנה, ותחום מעודדי הצמיחה חזוי להגיע למכירות של 4.9 מיליארד דולר עד 2026. דשן החנקן המסורתי מהווה 66% מענף הדשנים בעולם, שנאמד ב־171 מיליארד דולר בשנה. שלוש מדינות: סין, הודו וארה"ב, צורכות 60% מהדשן.
92 הנפקות מתחילת השנה
החברה עוד לא עלתה על פסים מסחריים ומקווה שההנפקה תסייע להסדיר את מצבה הפיננסי ולמסחר את המוצרים שלה. גרייס ברידינג תחזיר הלוואות בהיקף של 1.7 מיליון שקל לגורמים שונים, בהם בנק מזרחי טפחות וחברה שהיא קבלן משנה, בשם אדמה (Adema) בשליטת אחד מבעלי המניות (עדי ארגוב), ותשלם למנכ"ל בונוס על ההנפקה על סך של 105 אלף שקל.
ביתרה ייעשה שימוש למסחור והפצה של המוצרים שהיא מפתחת. החברה מעריכה שתתחיל בשנה הבאה להתקשר עם מפיצים לגבי המוצרים שלה. ב־NFT יחלו בשנה הבאה הדגמות לחקלאים בתירס וחיטה בישראל, ארה"ב, אירופה וברזיל. ואילו ב־WDS יתחיל הליך הפצה ומסחור בישראל במנגו ובאבוקדו. באירופה תפתח החברה בהתחלת הליכי רישוי.
ההנפקה מגיעה כאמור לאחר גל הנפקות ענק. לא פחות מ־92 חברות שהונפקו השנה נסחרות בבורסה בת"א. השווי הממוצע של אותן הנפקות הוא 563 מיליון שקל, אך הממוצע מוטה כלפי מעלה מהנפקות גדולות כמו נאייקס (3.7 מיליארד שקל), דניה סיבוס (2.4 מיליארד שקל), וטרמינל איקס (1.8 מיליארד שקל). שווי השוק החציוני לחברה שהונפקה מתחילת 2021 עומד על 220 מיליון שקל.
לצד ההנפקות שהצליחו, בתחומי החקלאות או תחומים שקרובים אליה יש כמה חברות שסבלו מסנטימנט שלילי וחלקן לא הצליח להשלים את ההנפקה. כך למשל גרינאוניקס, שמפתחת סופר־פוד; והינומן, שמפתחת סוג של תוסף מזון מירק המנקאי, שמאז פרסום טיוטת תשקיף ראשונה ביולי לא עדכנה על תוכניות אחרות.
171
מיליארד דולר
