סגור
בניין כאל כרטיסי אשראי כרטיס אשראי לוגו חדש
בניין כאל בגבעתיים (צילום: באדיבות כאל)

כאל: הפעילות צמחה, אך המלחמה הקטינה את רווחיה ב-8%

החברה הגדילה את ההפרשות להפסדי אשראי ל-93 מיליון שקל בעיקר כהיערכות לתרחיש של משבר כלכלי מהמלחמה; כאל מעריכה שהאשראי הצרכני עשוי לרדת ברבעון הרביעי בשל הירידה בביקוש; עלות ההטבות ללקוחותיה מתחילת המלחמה: 20 מיליון שקל

בנק דיסקונט פירסם היום את דוחות חברת כרטיסי האשראי כאל שבשליטתו, בצל השפעות המלחמה.
החברה, בניהולו של לוי הלוי, הרוויחה ברבעון השלישי של השנה 79 מיליון שקל, ירידה של 8% לעומת הרבעון המקביל (בנטרול רווחים חד פעמיים).
הירידה ברווח נרשמה על אף שבפעילות השוטפת של החברה נמשכת מגמת הצמיחה: השימוש בכרטיסי האשראי של החברה צמח בקצב גבוה של 13% לעומת הרבעון המקביל ל-44.5 מיליארד שקל, סך ההכנסות עלו ב-10% ל-701 מיליון שקל, ומספר הכרטיסים הפעילים עלו ב-5% מתחילת השנה ל-3.49 מיליון כרטיסים.
אולם מנגד, ההפרשות להפסדי אשראי קפצו ברבעון השלישי ל-93 מיליון שקל, לעומת 28 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל, מה שגרם לירידה ברווח.
הסיבה המרכזית לזינוק בהפרשות להפסדי אשראי היא המלחמה שנפתחה בחודש שעבר. החשש הוא שהמלחמה תגרום למשבר כלכלי, שיביא לעלייה בהלוואות שנקלעות לקשיים, כך שכאל ביצעה הפרשה מסוג הפרשה קבוצתית, שמיועדת לתרחיש שכזה. בנוסף ברבעונים האחרונים נרשמה מגמה של עלייה בהיקף המחיקות בתיק האשראי של כאל, הנובעת מהשלכות עליית הריבית וההאטה הכלכלית במשק, שהחלה עוד לפני המלחמה. עלייה זו השפיעה גם כן על הגידול בהפרשות להפסדי אשראי.
בעקבות המלחמה, הצטרפו חברות כרטיסי האשראי בדומה לבנקים למתווה בנק ישראל להקפאת הלוואות. לפי הנתונים שפרסמה כאל, היקף ההלוואות שלקוחות ביקשו לדחות תשלומים עומד על 206 מיליון שקל, המהווה 2.2% מסך תיק האשראי של הבנק. כאל בדומה לשאר הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גם פרסמה סדרה של הקלות ללקוחותיה בעקבות המלחמה, ובדוחותיה היא העריכה שעלות ההטבות הללו בנוסף לתרומות שמבצעת החברה לנפגעי המלחמה, תעמוד על 20 מיליון שקל.
השפעת המלחמה על תוצאות כאל היא כרגע חלקית, שכן כאמור היום התפרסמו דוחות הרבעון השלישי, בעוד המלחמה החלה ברבעון הרביעי.
עם פרוץ המלחמה נרשמה ירידה חדה בשימוש בכרטיסי אשראי שהגיעה בתחילת המלחמה ל-30%, ומאז הלכה והתמתנה.
בסביבת כאל מציינים כי יש שיפור בשבועיים האחרונים בשימוש בכרטיסי אשראי, כולל בענפים כמו מסעדות, פנאי ואופנה, שבתחילת המלחמה ספגו פגיעה קשה של עשרות אחוזים, שהולכת ומתמתנת. יחד עם זאת השימוש בכרטיסי אשראי בחו"ל עודנו נמוכה ב-40% מהשגרה, גם בשל מיעוט של יציאת ישראלים לחו"ל, וירידה בהזמנות אונליין מחו"ל בשל עיכובים במשלוחים.
אולם השפעות המלחמה על התוצאות הצפויות בכאל לא מסתכמות רק בשימוש בכרטיסי אשראי. בחברה מציינים כי ישנה גם האטה בביקושי לאשראי צרכני. כאל רשמה בשנים האחרונים צמיחה נאה בפעילות זו, שמהווה מנוע צמיחה עבורה. נכון לסוף ספטמבר עמד תיק האשראי הצרכני של החברה על 7.8 מיליארד שקל, עלייה של 10% מתחילת השנה.
אולם בדוחותיה מציינת כאל כי מאז פרוץ המלחמה יש ירידה בביקוש להלוואות, גם בשל הירידה בצריכה וגם בשל צעדים אלטרנטיביים שקיימים ללקוחות כמו הקפאת הלוואות. כתוצאה מכך בכאל מעריכים שאחרי תקופה ארוכה של צמיחה בפעילות האשראי הצרכני, הוא עשוי לרדת ברבעון הרביעי של השנה. "הביקוש לאשראי העסקי והצרכני בעתיד תלוי בעוצמת השפעת המלחמה, ובשלב זה קיימת אי ודאות באשר להיקפיו", כותבת החברה בדוחותיה.
בנק דיסקונט, שהוא בעל השליטה בכאל, אמור למכור אותה בשנתיים- שלוש הקרובות בעקבות חוק שטרום. עשרה חודשים כבר חלפו מאז הוחלט על ההפרדה בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי, אך טרם נראה שמבשילה עסקה.
בדיסקונט תכננו למכור את כאל לפי שווי של מעל ל-3 מיליארד שקל, אולם המלחמה שנפתחה טורפת את הקלפים, ומקשה בגיבוש עסקה בעיקר לאור האי וודאות לגבי ההשפעות הכלכליות של המלחמה בכלל ועל כאל בפרט.