ראיוןיו"ר מודיעין אנרגיה סולטן והמנכ"ל פרידמן: "הבעיה בישראל - פחות מ־10 מוסדיים"
ראיון
יו"ר מודיעין אנרגיה סולטן והמנכ"ל פרידמן: "הבעיה בישראל - פחות מ־10 מוסדיים"
לדברי צחי סולטן, "כל מוסדי מנהל 200 מיליארד שקל. הם קובעים את הטון. חברה שלא עברה 2־3 מוסדיים כאלה נידונה לכלייה"; על שינוי המיקוד של מודיעין: "בגלל ה־ESG לא רצו להשקיע בהפקת נפט, והמחיר הפך אטרקטיבי"
השנה החולפת היתה שנה של הנפקות חדשות בבורסה בתל אביב ושל גאות בביצועי ניירות הערך ושוק הסחורות. אמנם בחודש האחרון נראה ששוק ההון מפתח מחלת גבהים, אך המספרים עדיין פנטסטיים. 98 חברות חדשות הצטרפו לאחוזת בית מתחילת 2021, לעומת 30 בשנה הקודמת. מדד הדגל של הבורסה, ת"א־35 עלה ביותר מ־26% מתחילת השנה, למרות החריקות האחרונות.
מי שמלווה את שוק ההון לא מעט שנים הוא צחי סולטן, בעל המניות העיקרי (25.24%) ויו"ר שותפות מודיעין אנרגיה. סולטן, יו"ר חברת דיסקונט חיתום ואחד השחקנים הוותיקים בענף החיתום המקומי הוא היזם שהנפיק את שותפויות אלמדה ונצ'רס וביג טק 50. השותפות קיימת 30 שנים ועסקה במרביתן בחיפושי אנרגיה מסורתיים. בשנה האחרונה שינתה את המיקוד ועברה להפקת נפט ממאגר קיים ולאנרגיה מתחדשת. זאת, הודות לצעדים שהובילו סולטן והמנכ"ל הטרי יניב פרידמן, שנכנס לתפקידו לפני 8 חודשים. פרידמן שימש במשך עשר שנים כמשנה למנכ"ל דלק קידוחים ומגיע עם רקע עשיר בתחומי אנרגיה מגוונים. בין היתר, עסק באנרגיה ירוקה בארה"ב.
"עשינו שינוי אסטרטגי ומעבר להפקת נפט ואנרגיה מתחדשת"
שווי השוק של שותפות מודיעין אנרגיה עומד על 98 מיליון שקל. אמנם לא מדובר בסכום גבוה במיוחד, אך יחידות ההשתתפות שלה זינקו ב־91% ב־12 החודשים האחרונים. עדות לכך ששוק ההון מזהה כנראה את השינויים שמובילה ההנהלה. מדד ת"א־נפט וגז, בו נכללת השותפות, עלה בפרק הזמן הזה ב־55%. כיום מחזיקה מודיעין בשדה נפט פעיל בקולורדו, שם היא צופה שתעלה מהפקה של 1,150 חביות נפט ביום ב־2022 ל־3,044 חביות ביום ב־2025. השותפות גם מקימה פרויקטים סולאריים באלבמה ובצפון קרוליינה. בישראל יש לה 10% בשטח הימי "חזקת שמשון", שנמצא כ־90 ק"מ מאשקלון, ובו עתודות גז טבעי.
מה השינוי שביצעתם במודיעין אנרגיה?
סולטן: "מודיעין עברה כמה גלגולים ועשינו שינוי אסטרטגי ומעבר להפקת נפט ולאנרגיה מתחדשת. השותפות התמחתה בקידוחי אקספלורציה (חיפוש גז או נפט בשטח מסוים, ח"ש). יש חברות שמתמחות בזה ואומרות: 'בואו נקדח. או שזכינו בפרס הגדול, ואז יש לנו עסק של תמר או לוויתן, או שלא'. לצערנו, זה היה לא היה המקרה שלנו. ואז הגיע נושא ה־ESG (מדיניות שמקדמת ערכים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי, ח"ש). ראינו איך מוסדיים שהשקיעו בקרנות שמשקיעות בנפט, רוצים ירוק. כולם רצו אל איכות הסביבה ולא רצו לעודד את ההשקעה בנפט. כתוצאה, כמות הכסף שהושקעה בתחום ירדה משמעותית. זה הביא למצב שבמקום להתעסק באקסלפורציה, שיש בה סיכון, והיא בסופו של יום כרטיס הגרלה עם 30%‑40% סיכוי להצליח, אפשר היה לעבור להפקת נפט, שבה אתה קונה את מה שמיוצר. המחירים הפכו להיות אטרקטיביים".
עד כמה אטרקטיביים?
סולטן: "בקורונה היתה סיטואציה שמחיר הנפט הפך שלילי. מאז הוא התחיל לטפס. אמרנו 'יש הפקת נפט שאפשר לקנות בתשואה פנימית (IRR) של מעל ל־20% לשנה'. כלומר, אתה קונה את פעילות ההפקה ומקבל בונוס ‑ כל הפיתוח העתידי של השדה, בחינם. אז ביצענו את העסקה הראשונה בקולורדו".
נראה שלמרות העלייה במחיר הנפט עתידו מאחוריו.
פרידמן: "אני מאמין באנרג'י טרנזישן. הרכבת של שינוי תמהיל האנרגיה שבו אנחנו חיים כבר עזבה את התחנה. העולם שבו הילדים שלנו יחיו עוד 20‑30 שנה יהיה עם תמהיל אנרגיה אחר. ועדיין, הנפט והגז הטבעי לא הולכים לשום מקום. העלייה בביקוש לנפט וגז תקטן, אבל הביקושים ישארו משמעותיים ב־20‑30 שנים הקרובות. יש צמיחה טבעית בעולם, מדינות באפריקה ובאסיה למשל. עד שהן תבצענה יישום של אנרגיות מתחדשות ורשת ההולכה שמצריכה אותן ייקח הרבה זמן. ככה שיש עוד מנועים שמשמרים את רמת הביקוש לנפט".
מודיעין היא זו שתפתח את עתודות הנפט?
פרידמן: "מודיעין היא גוף קטן מאוד, אבל חברת אנרגיה שהיא חפצת חיים בעתיד חייבת לייצר את הזרוע הזאת (של הנפט). ההיצע יורד, ויש הרבה פחות יכולת לממן פרויקטים של הפקת נפט וגז טבעי. בארה"ב לא מקצים יותר אישורים פדרליים לגילוי עתודות נפט חדשות ביבשה. זה מקטין את ההיצע, מה שישמר מחיר ברמות שהן יחסית גבוהות ב־5‑7 השנים הבאות. הביקוש עולה במתינות וההיצע הולך ונשחק. נפתח כאן פער".
למה נכנסתם לאנרגיה מתחדשת בארה"ב?
פרידמן: "היה ברור שצריכים ללכת לתחום הזה. היה שינוי בתקנון הבורסה, שאישר לשותפויות נפט וגז להיכנס לתחום. אנחנו שותפות הגז והנפט היחידה שהשלימה את האישורים הפורמליים הנדרשים. יש לנו שותף בארה"ב, בשם אייסאן אנד פיוז'ן. יש לו צבר של 1 ג'יגה־ואט בפרויקטים סולאריים, באזור עם פוטנציאל משמעותי. אנחנו פעילים מאוד באלבמה ובצפון קרוליינה. באלבמה, שהיא מדינה מאוד תעשייתית, שחקנים כמו גוגל ואמזון קונים אנרגיה מתחדשת. יש שם ריצה לזה ונוצר ארבטיראז' מעניין עבורנו. לקחנו זווית שונה של ייזום, ואנחנו כבר עם הרגליים על הקרקע שם".
"יש חברות טובות שהציבור לא רואה בהנפקות"
מעבר לעיסוקו מודיעין אנרגיה, לסולטן, איש שוק הון ותיק, יש מה להגיד גם על השנה המעניינת שעברה על השוק הישראלי וגם על הבעיות שבו. לדבריו, "2021 היתה שנת ההצעה הלא אחידה. שיטת ההנפקות הזו כבשה את השוק. יש לה את הבעיות שלה. 98 חברות הצטרפו לבורסה, בערך חצי הרוויחו וחצי הפסידו. היו המון הנפקות של חברות טכנולוגיה והשוק הסתער עליהן עם פחות בררנות".
מי המרוויחים ומי המפסידים?
סולטן: "יש נטייה להפסד בחברות הטכנולוגיה ולרווח בחברות המסורתיות. אני לא יודע אם זו השנה הכי טובה בבורסה מבחינת הנפקות, משום שצריך להשוות אותה לנתוני 1993. אז היתה שנת מחיר המקסימום בהנפקות. אבל בסוף, הדלק של השוק הראשוני זה תמחור נכון ושאנשים ירוויחו בהנפקות. אני מזהה כיום בעיה בשוק ההון שלנו — יש מספר שחקנים מצומצם. ישנם פחות מ־10 שחקנים מוסדיים גדולים, שכל אחד מנהל 200 מיליארד שקל. הם קובעים את הטון. חברה שלא עברה שניים־שלושה מוסדיים כאלה נידונה לכלייה. יש חברות טובות שהציבור לא רואים בהנפקות".
יש בכלל ציבור בהנפקות? הוא מקבל פירורים בשיטה הלא אחידה.
"הורדנו את חלק הציבור במכרזים כי זה לא הציבור. נכנסים שחקנים מתוחכמים, שהשתתפו על בסיס טכני לחלוטין. זו היתה שנת השפיץ של ההצעה הלא אחידה, כש־2022 תהיה פחות חזקה להערכתי. נראה יותר בררנות בנושא הטכנולוגיה, אפילו שמרנות עד כדי זהירות. אבל יש הנפקות ענק שאמורות להתבצע ב־2022, כמו התעשייה האווירית. אנחנו גם מושפעים ממה שקורה בעולם, ובמיוחד בנאסד"ק. בארה"ב האינפלציה בקצב של 7%. קשה להגיד אילו השלכות יהיו לזה".
השנתיים האחרונות הפתיעו אותך?
"כשהתחילה הקורונה הייתי בטוח שנעשה הסבה מקצועית. לא חשבתי ש־2020־2021 יהיו השנים הכי טובות. מצד שני יש אינפלציה שמרימה ראש, יחד עם מחירי הסחורות והתובלה. הכלכלה המסורתית אמרה שכשיש אינפלציה מעלים את הריבית והבורסה נפגעת. זה מן גלגל כזה. אבל היום הגלגלים לא עובדים. צריכים לחשוב על מודלים שהם כנראה יותר מורכבים. יש גם תופעה שמדינות מתכנסות בתוך עצמן. הקורונה גרמה להתכנסות הזאת וזה יכול ליצור השלכות נוספות מעבר לכלכלה גיאו־פוליטית מסורתית".
אתה עומד מאחורי לא מעט שותפויות מו"פ, שנים קידמו אותן ובסוף אחרי ההנפקות הן נפלו. זו היתה טעות?
סולטן: "הבורסה עדיין דוחפת את השותפויות, רשות ני"ע הרבה פחות. אם מסתכלים על פרמטרים אובייקטיביים, כמעט כל מי שהשקיע בשותפויות האלה הפסיד כסף. למעט ביו־מיט פוד (עלתה מאז ההנפקה במרץ ב־606%, ח"ש), כל השאר בהפסד. אבל בגלל האנטי נגדן נוצרו אנומליות מאוד חזקות".
מה האנומליות?
"לי יש את שותפויות ביגטק 50 ואלמדה. השווי הנכסי הנקי (NAV) בביגטק גדול מהשווי ליחידת השתתפות. אתה לבסוף תראה את התוצרת הזאת (מתבטאת במחיר יחידת ההשתתפות, ח"ש), ברגע שהשותפויות יחלקו דיבידנדים. שותפות כמו שור־טק, שלא הנפקתי ואני לא מחזיק במניה אחת שלה, מחזיקה בהחזקות שהשווי הציבורי שלהן בבורסה 20 מיליון שקל, והערך בספרים 20 מיליון דולר. בסוף הכלכלה מנצחת. זה עניין של זמן של משקיעים מתוחכמים להשקיע. השותפויות הן מאוד צעירות והן יוכיחו את עצמן, תנו להן את הגרייס. רוב השותפויות מביאות צוותי הנהלה מאוד מקצועיים".
