ניתוחהמפונים והתושבים התקועים בארץ סידרו לרשתות המלונאות בוננזה רבעונית
ניתוח
המפונים והתושבים התקועים בארץ סידרו לרשתות המלונאות בוננזה רבעונית
הרווחיות של מלונות פתאל בישראל זינקה, ישרוטל הצליחה לצמצם עלויות ונהנתה מקפיצה ברווחים, וגם מלונות דן וישראל קנדה סיכמו את הרבעון עם שיפור ביחס לתקופה המקבילה. תוצאות מלונות אלרוב של אקירוב, שסירבו לארח מפונים, נחתכו
הרבעון הראשון נחשב מסורתית כחלש יחסית בתחום המלונאות בישראל, מכיוון שהוא חל בחודשי החורף, אחרי חגי תשרי ולפני חופשת הפסח. אולם הרבעון הראשון של 2024 מתגלה כחריג לחיוב, לפחות עבור רשתות המלונות הישראליות שנסחרות בתל אביב, והתגייסו בתחילת המלחמה לארח מפונים מיישובי הדרום והצפון. מדובר בפתאל, שמפעילה כיום בישראל 44 בתי מלון (מלון נוסף סגור בעקבות המלחמה); ישרוטל, שלה 22 בתי מלון (ואחד נוסף שסגור לשיפוצים); ומלונות דן עם 17 בתי מלון; כשלצידן גם ישראל קנדה, שמלונאות היא אחד ממגזרי הפעילות שלה ומפעילה בישראל 12 בתי מלון. כל הארבע רשמו במהלך הרבעון שיפור בפעילות המלונאית שלהן כאן.
השיפור הגיע חרף ירידה חדה בכניסת תיירים לישראל, שהתבטאה בצניחה של 83% בלינות התיירים ברבעון בהשוואה לרבעון המקביל (400 אלף לינות לעומת 2.3 מיליון). כשאלו היו אחראים בשנה הקודמת ל־36% מלינות האורחים במלונות דן, 19% בפתאל, ו־11% בישרוטל.
התאמת מבנה העלויות
עיקר השיפור בתוצאות נובע מהצלחתן של החברות להתאים את מבנה העלויות שלהן לאירוחם של המפונים בהתאם לתעריף שקיבלו על כך מהמדינה, שהגיע ל־820 שקל לזוג ו־205 שקל לכל לילד. כמו גם לאור חזרתם של הישראלים לשגרה מסוימת הכוללת גם יציאה לחופשות, כשיכולתם לנפוש בחו"ל היתה ועודנה מוגבלת בשל צמצום הטיסות מישראל ולכן הם מוכוונים אל בתי המלון בה.
פתאל, שבשליטת המנכ"ל דוד פתאל (52.4%), מחזיקה בישראל 45 מתוך 239 בתי מלון שלה. באוקטובר הרשת התגייסה לאירוח המפונים מהדרום ומהצפון ואירחה כ־18 אלף מהם - ועד מרץ ירד מספרם ל־3,300 מפונים. אירוחם סייע לפתאל להגיע ברבעון הראשון לתפוסה של 68% במלונותיה בארץ, לעומת 61% ברבעון המקביל אשתקד. בפתאל ביצעו התאמות תפעוליות על מנת להתאים את מבנה והיקף עלויות האירוח לתעריף שאותו קיבלו מהמדינה, וצמצמו בכך את עלויות הפעלת המלונות. העלאת התפוסות וצמצום העלויות הביאו לזינוק של 157% בנתוני ה־ EBITDAR של פתאל מפעילותה בישראל (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות, המהווה מדד תפעולי מקובל במגזר המלונאי). כאשר ה־EBITDAR בישראל גבוה מבשאר מגזרי הפעילות שלה - 133 מיליון שקל לעומת 130 מיליון שקל באירופה; שיעור העלייה בו חריג לטובה לעומתם עם עלייה של 9% באירופה ושל 10% בבריטניה ואירלנד; וכך גם שיעורו מההכנסות - 35% בישראל לעומת 25% במגזרים האחרים.
גם ישרוטל שבשליטת משפחת לואיס (74%) התגייסה לאירוח מפונים וקלטה כ־15 אלף מהם בתחילת המלחמה. גם היא ביצעה התאמות תפעוליות באירוחם והפחיתה את עלויותיה בהתאם. במהלך הרבעון חזרה החברה לארח נופשים ישראלים במרבית מלונותיה, כשמספר המפונים בהם ירד לכמה מאות. אך החברה, לדבריה, "השכילה לשמור על רמת הוצאות מופחתת" גם בשלב זה. כשכתוצאה מכך, הכנסותיה הרבעוניות אומנם ירדו ב־5% ביחס לרבעון המקביל, אך עלויות האירוח שלה ירדו אף הן, ובשיעור חד יותר של 18%, וסייעו בכך לזינוק חד־ברווחיות: רווח תפעולי לפני פחת ותשלומים לבעלי מלונות שעלה ב־79% לעומת התקופה המקבילה ל־85 מיליון שקל ורווח נקי של 28 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות שלה - שגבוה פי 34 מהרווח הנקי ברבעון המקביל. חזרתם של הנופשים המקומיים, שמצידם דיווחה החברה על ביקושים גבוהים לשירותיה, פיצתה במידה רבה על אובדן התיירות הזרה שהיתה אחראית על 23% מלינות האורחים במלונות הרשת ברבעון המקביל, וכך הכנסות האירוח ירדו ברבעון רק ב־5%.
ההכנסות ירדו, הרווח עלה
בדומה להן, גם רשת מלונות דן שבשליטת (71%) משפחת פדרמן, נרתמה לארח מפונים במלונותיה, רובם עזבו את המלונות שלה במהלך מרץ - בסופו של הרבעון הראשון. בדומה לפתאל ולישרוטל גם היא רשת דן "התאימה את ההוצאות המשתנות לאופי האירוח" כשסגרה נקודות למכירת מזון ומשקאות וצמצמה כוח אדם. בהתאם לכך, רווחיות מגזר המלונאות שלה במהלך הרבעון (החברה פועלת גם במגזר ההסעדה) הושפעה לחיוב מתשלומי המדינה עבור אירוח המפונים ומההתאמות שעשתה, וחרף ירידה של 7% בהכנסות הפעילות ל־232 מיליון שקל, הרווח התפעולי ממנה לפני פחת ומימון עלה ב־33% לעומת התקופה המקבילה ל־40 מיליון שקל. כשההפסד התקופתי במגזר המלונאות ירד ב־25% - ל־5.8 מיליון שקל.
ישראל קנדה נהנתה ברבעון מעלייה של 4% בהכנסות מבתי המלון שלה ל־66 מיליון שקל וייחסה זאת לאירוח המפונים בהם. כשבמקביל היא נהנתה מירידה של 27% בעלויות הפעלת המלונות ל־52 מיליון שקל בעקבות הוצאת עובדים לחל"ת ו"חיסכון בעלויות הפעלה נוספות לאור שהות מפונים במלונות".
בניגוד לרשתות אלה, רשת המלונות אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב (81%) סירבה לארח מפונים בשני מלונות היוקרה שלה בירושלים. מלון ממילא נסגר לחלוטין עם פרוץ המלחמה, ומצודת דוד פעל באופן חלקי. כיום שני המלונות פעילים וברבעון הראשון של 2024 הם הניבו רווח תפעולי של 6 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2023.
ביצועי המניות של פתאל ושל ישרוטל מתחילת השנה עקפו את ביצועי מדד ת"א־125, שעלה מ־6%. מניית פתאל עלתה מתחילת 2024 ב־7%, שנוספו לעלייה של 34% שרשמה ב־2023, זאת, לאחר תוצאות חיוביות שהציגה החברה, שעיקר פעילותה בחו"ל, בעיקר ברבעונים השני והשלישי ביו עם תוצאות שיא. שווי השוק שלה עומד על 7 מיליארד שקל ובתחילת מאי היא נכנסה למדד ת"א־35. מניית ישרוטל, שבפברואר נכנסה למדד ת"א־90, לאחר שמשפחת לואיס מכרה 4% מהחברה למוסדיים בתמורה ל־181 מיליון שקל - והחזקות הציבור בה עלו ליותר מ־20% - היא עלתה מתחילת השנה ב־16% לשווי של 4.9 מיליארד שקל. מניית מלונות דן, שמפאת החזקות ציבור נמוכות אינה נכללת במדדים, נסחרת כיום ללא שינוי ביחס לתחילת השנה, בשווי של 2.5 מיליארד שקל. כשמניית ישראל קנדה עלתה מתחילת השנה ב־21%, אך מגזר המלונאות הוא רק אחד משמונה מגזרי פעילות שלה והיא מזוהה בעיקר עם ייזום נדל"ן.
