בדיקהשיא בהלוואות שהציבור נוטל על חשבון חסכונות הפנסיה
בדיקה
שיא בהלוואות שהציבור נוטל על חשבון חסכונות הפנסיה
מתחילת השנה נרשמה עלייה של 26% בהיקף ההלוואות מקרנות הפנסיה, שיותר מהוכפלו בשלוש השנים האחרונות. נכון לסוף אוקטובר, היקף ההלוואות מסתכם ב־2.2 מיליארד שקל. מנורה מבטחים, שההלוואות שהעמידה זינקו ב־76%, מובילה את הצמיחה
ממשכנים את העתיד: עליית הריבית במשק יצרה תנועה מנוגדת בכל הנוגע להלוואות שנוטל הציבור על חשבון החסכונות שלו. בעוד הציבור מפחית בצורה משמעותית את ההלוואות שהוא נוטל על חשבון קרנות ההשתלמות, הוא מגדיל בשיעור כמעט זהה את ההלוואות שהוא נוטל על חשבון הפנסיה.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מתחילת השנה נרשמה עלייה של 26% בהיקף ההלוואות שנטלו עמיתי הפנסיה על חשבון הכסף המנוהל להם בקרנות הפנסיה ל־2.2 מיליארד שקל. הלוואות אלו ניתנות בריבית של פריים פלוס 0.5% והן מוגבלות בהיקפן ל־30% מהצבירה של העמית.
מדובר בשיא כל הזמנים כאשר היקף ההלוואות יותר מהוכפל בתוך שלוש שנים, לעומת היקף ההלוואות ב־2020, שעמד על 1.05 מיליארד שקל, 0.7% מתוך 605 מיליארד שקל נכסים מנוהלים בסוף השנה. 2.2 מיליארד שקל הם היקף נמוך יחסית של כ־0.3% להון המנוהל בקרנות הפנסיה שמנהלות כיום כמעט 700 מיליארד שקל — אך מדובר בתחילתה של מגמה שאם קצב הצמיחה שלה יישמר, ייתכן שההלוואות האלו יגיעו לשיעור ניכר מסך החסכונות הפנסיוניים בעתיד
הבדלים בעלייה בהלוואות: למרות העלייה החדה בהיקף ההלוואות בקרנות הפנסיה מתחילת השנה, הצמיחה בהיקף ההלוואות מקרנות הפנסיה השנה אינה גורפת בקרב כלל הקרנות. כך, קרן הפנסיה של מנורה מבטחים, בניהולו של גיא קריגר, יותר משילשה את היקף ההלוואות שנתנה לעמיתיה בקרן מאז 2020. הקרן העמידה הלוואות בהיקף של 790 מיליון שקל לעמיתיה נכון לסוף אוקטובר, עלייה של 76% מתחילת השנה, אז עמדו ההלוואות על 448 מיליון שקל.
גם הפניקס העניקה עד כה השנה הלוואות של 150 מיליון שקל, נכון לאוקטובר 2023, עלייה של כ־40% מתחילת השנה. קרן הפנסיה של הפניקס היא הצומחת ביותר מבין הקרנות החדשות, כשב־12 החודשים האחרונים שהסתיימו באוקטובר ההנכסים המנוהלים בה עלו ב־27% מ־66 מיליארד שקל לרמה של 82 מיליארד שקל. במגדל ביטוח ובכלל ביטוח נרשמו עליות בהיקף ההלוואות בשיעור של יותר מ־17% ומ־15% באותו פרק זמן בהתאמה.
מנגד, בהראל ביטוח יתרת ההלוואות דווקא קטנה מתחילת השנה. כך, אם בתחילת השנה הלוותה הקרן של הראל, בניהולו של דוד ליידנר, לעמיתיה 390 מיליון שקל, נכון לאוקטובר, ירד היקף ההלוואות ב־7% ל־360 מיליון שקל. גם במיטב נרשמה ירידה קלה בהיקף ההלוואות מתחילת השנה מ־85 מיליון שקל ל־83 מיליון שקל, נכון לסוף אוקטובר.
קרנות הפנסיה החדשות, שמנהלות כאמור כמעט 700 מיליארד שקל, הן כלי החיסכון העיקרי של אזרחי ישראל. קרנות הפנסיה הגדולות ביותר מנוהלות על ידי חמש חברות הביטוח הגדולות. מנורה מבטחים מנהלת את הקרן החדשה הגדולה בישראל עם נכסים מנוהלים של 210 מיליארד שקל; הראל ביטוח היא המנהלת של הקרן השנייה בגודלה בישראל עם נכסים של 126 מיליארד שקל; כלל ביטוח ומגדל ביטוח מנהלות קרנות פנסיה של 131 מיליארד שקל ושל 111 מיליארד שקל בהתאמה; הפניקס מנהלת קרן שבה נכסים של 82 מיליארד שקל; ושני בית ההשקעות, מיטב ואלטשולר שחם, מנהלים קרנות פנסיה קטנות יותר בהיקפים של 35 מיליארד שקל ושל 26 מיליארד שקל בהתאמה.
ההבדלים בין שיעורי הצמיחה שמציגות קרנות הפנסיה השונות נובעים, ככל הנראה, מנקיטה בקווים אסטרטגיים שונים, בהתאם להחלטת המנהלים של הגופים המוסדיים שמנהלים את הקרנות. כך, בעוד חלק מהגופים רואים במתן ההלוואות כלי אפקטיבי לשימור לקוחות, אחרים אינם סבורים שמדובר במנוע צמיחה משמעותי.
במנורה מבטחים מייחסים את העלייה בהיקף ההלוואות שניתנו מתחילת השנה לכך שהחברה החלה לאפשר מתן הלוואות בצורה דיגיטלית וידידותית באתר החברה. לפי בכיר בענף, המהלך של מנורה מבטחים נעשה מצורך עולה של אשראי שבו הבחינה חברת הביטוח. "החברות המנהלות הן בסוף חברות שירות והתפקיד שלהן הוא לענות על צורכי הלקוחות. החברות הפנסיוניות הבחינו בשנה האחרונה כי באתרים שלהם קיימת עלייה בחיפוש אחר תהליך לקיחת הלוואות. בעולם תחרותי כמו הענף הפנסיוני — אם זה מעניין את הלקוחות — אתה חייב לתת על כך מענה", הסביר הבכיר.
תרומת הקשיים הכלכליים: מעבר לירידה באשראי במשק, חלק ממנהלי קרנות הפנסיה תולים את העלייה בהיקף ההלוואות ברצונם של חלק מהחוסכים לפדות את קרן הפנסיה שלהם בעקבות קשיים כלכליים — בדומה למתחולל בקרנות ההשתלמות. פדיון שכזה יביא לתשלום מס בשיעור של 35% מרכיב התגמולים שבקרן — שמטרתו להרתיע את החוסכים מלפדות את קרן הפנסיה שברשותם. במקרה שכזה הנהלת קרן הפנסיה תציע לעמית ליטול הלוואה כדי שהאחרון לא ימשוך את כספו וישלם מס גבוה, בעוד היא תוכל להמשיך לגבות דמי ניהול.
תנאי ההלוואה מקרן הפנסיה תלויים בהיקף הנכסים המנוהלים של הלקוח, אך לרוב ההלוואות יינתנו, כאמור, בריבית של פריים פלוס 0.5%. כלומר, נכון להיום לקיחת הלוואה מקרן הפנסיה תישא ריבית שנתית בשיעור של 6.75%. על כן, נטילת הלוואה שכזו הינה יקרה למדי, אך היא זולה יותר מהלוואה שניטלת מחברות כרטיסי האשראי שמספקות הלוואות בריבית הממוצעת הגבוהה מ־10%, או לחלופין מהלוואה לכל מטרה שניתנת בבנקים. היא גם ברוב המקרים תהיה עדיפה על פני פדיון הפנסיה.
אולם גם לנטילת הלוואה מקרן הפנסיה יש חסרונות בולטים. ראשית, היא יקרה בשיעור ממוצע של 1% בשנה מההלוואות שנלקחות בקרנות ההשתלמות. היקף ההלוואה שניתן ליטול דרך קרן פנסיה הינו עד 30% מהיקף החיסכון בקרן, זאת לעומת הלוואה דרך קרנות השתלמות שבהן ניתן ללוות 50% מהחיסכון הנצבר ולעתים אף עד 80%. בנוסף, לקיחת הלוואה לא תאפשר ניוד של קרן הפנסיה אל המתחרים עד לפירעון ההלוואה — גם אם הלקוח מקבל הצעה טובה יותר לדמי ניהול או המתחרים משיגים תשואות גבוהות יותר.
העלייה בהיקף ההלוואות לא מתחוללת בריק. העלאת ריבית הפריים על ידי בנק ישראל בשנה וחצי האחרונות מ־1.5% לרמה של 6.25% הביאה לייקור האשראי העסקי והצרכני. בתוך כך היא הביאה גם לירידה בהלוואות שנלקחות באמצעי החיסכון העיקרי לטווח הבינוני של החוסך הישראלי — קרן ההשתלמות. הלוואות אלו היו משתלמות במיוחד, משום שבתי ההשקעות וחברות הביטוח, שמנהלים את קרנות ההשתלמות, העניקו לחוסכים שנטלו הלוואות על חשבון קרנות ההשתלמות שלהם הלוואות בריבית של פריים או פריים מינוס חצי אחוז. זאת, לעומת הלוואות לכל מטרה שניתנות בבנקים שהריביות עליהן הן פריים +3.5% בממוצע. עם עליית ריבית הפריים, פעלו החוסכים לפרוע אותן, ולעתים אף השתמשו בפדיון קרן ההשתלמות כדי לפרוע את ההלוואה.
עברו את תקרת הרגולטור: בנוסף, שני גופים מובילים בענף הגמל, אלטשולר שחם ומיטב, חדלו ממתן הלוואות לחוסכים למן המחצית השנייה של 2022, בשל התקרבותן של ההלוואות לשיעור של 10% מסך הכספים בקופות, השיעור המקסימלי הרגולטורי המותר. הפסקת פעילות ההלוואות בשני הגופים תרמה לירידת האשראי בשוק הגמל.
מתחילת השנה ועד סוף חודש אוקטובר החוסכים פרעו הלוואות מקרנות ההשתלמות בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, כך שהיתרה הכוללת של ההלוואות עומדת כעת על 8.5 מיליארד שקל, ירידה של 20% מתחילת השנה. גם העלייה ביוקר המחייה בישראל, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב־3.7% מאוקטובר 2022 לאוקטובר 2023, לא עצרה את הירידה בהלוואות. סגירת ההלוואות נעשתה בד בבד עם משיכה של קופות גמל כאשר מתחילת השנה נפדו 20 מיליארד שקל בקרנות ההשתלמות, עלייה של 50% לעומת 2022.
