כשהשוק בשיא, גם לענקית כמו אפל יש אופק של סטארט־אפ
כשהשוק בשיא, גם לענקית כמו אפל יש אופק של סטארט־אפ
בחסות הריבית האפסית והנהירה לטכנולוגיה, 917 חברות אמריקאיות גייסו 293 מיליארד דולר השנה. כמעט כולם מדברים על תיקון, קל או אלים, שיגיע מתישהו, אבל בינתיים השווקים מתמחרים את המשך החגיגה; ויש מי שחוזה שאפל, החברה הגדולה בעולם, עוד תכפיל את שוויה
שנת 2021 שוברת את כל השיאים: עד כה ביצעו 917 חברות הנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסות בארה"ב. מדובר בשיא כמותי של כל הזמנים, שמתעלה על השיא הקודם שנקבע בשנת 1996, אז בוצעו 845 הנפקות ראשוניות. כתוצאה מכך, לראשונה זה עשור, מספר החברות הציבוריות בארה"ב גבוה מ־4,000. גם היקפי הגיוסים שברו את כל השיאים. עד כה, בשנה הזו החברות שהנפיקו לראשונה בבורסות האמריקאיות גייסו כמעט 293.5 מיליארד דולר — 74% יותר מהיקף הגיוסים הכולל בהנפקות ב־2020 כולה, שבעצמה קבעה שיא בכל הנוגע להיקפי גיוסים.
השיא במספר ההנפקות ובהיקפי הגיוסים נשבר, בין היתר, הודות לשימוש ההולך וגובר במודל הספאק (SPAC), ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company. מדובר בחברות "צ'ק פתוח" שמנפיקות ומגייסות כסף במטרה להתמזג עם חברה פרטית בתוך פרק זמן מוגדר, שלרוב עומד על שנתיים. ב־2021 בוצעו 542 הנפקות כאלו ובהן גויסו כ־147 מיליארד דולר. למעשה, מדובר בסכום מעט גבוה יותר מהסכום שגויס במסגרת 375 ההנפקות המסורתיות שבוצעו (146.5 מיליארד דולר). זו הפעם הראשונה שבה היקפי הגיוסים של הספאקים עולים על אלה של ההנפקות המסורתיות. אולם גם בלי הנפקות הספאק, היקף הגיוסים בהנפקות המסורתיות שבר את השיא של היקף הגיוסים הכולל שנקבע ב־1999, בשיא בועת הדוט.קום, אז חברות שהנפיקו לראשונה בשיטה המסורתית גייסו 108 מיליארד דולר, מעט יותר מהסכום שגויס בשנה שלאחר מכן, 106.5 מיליארד דולר. באותן השנים לא בוצעו הנפקות של ספאק כלל.
נכסי הסיכון הפכו לאפיק השקעה מרכזי
מאחורי השיאים האלו עומדים התנאים המאקרו־כלכליים, שהם במידה רבה מנת חלקן של כל מדינות המערב, כשארה"ב עומדת בחוד החנית. הריבית הנמוכה ששוררת במשק - לצד ההזרמות המסיביות מצד בנקים מרכזיים, שנועדו להבטיח את עמידות הכלכלות ביחס להשפעות של משבר הקורונה - הופכת את נכסי הסיכון, בעיקר מניות, לאפיק ההשקעה המרכזי שבו ניתן להשיג תשואה עבור חסכונות הציבור. בהתאם, היא מביאה לעליית שווי דרמטית של מחירי הנכסים, מה שמביא לכך שגם הערכות השווי והיקפי הגיוסים של החברות הפרטיות מזנקים.
התוצאה היא שחברות פרטיות רבות זקוקות לכסף הציבורי כדי להמשיך את קו המגמה הזה, זאת אף שהכסף שזורם לקרנות הפרטיות — הן קרנות הפרייבט אקוויטי, שמתמחות בתחומים מסורתיים יותר, והן קרנות ההון סיכון שמתמחות בתחומי הטכנולוגיה — הוא חסר תקדים גם כן. לשם המחשה, השנה גייסה טייגר גלובל 6.7 מיליארד דולר לקרן ה־13 שלה, להשקעה בסטארט־אפים — הגיוס השני בגובהו לקרנות מסוג זה. ובלקסטון, חברת קרנות הפרייבט אקוויטי הגדולה בעולם, שמנהלת נכסים בהיקף של 650 מיליארד דולר, גייסה במהירות שיא 4.5 מיליארד דולר לקרן הטכנולוגיה הראשונה שלה - BGX.
הנהירה לשוק הציבורי מגובה גם בחלומות גדולים על הפיכה מחברה פרטית בשווי גבוה מאוד לחברה ציבורית בשווי אסטרונומי. מי שמדגימה בימים אלו את החלום הזה בצורה המיטבית היא אפל. בסוף השבוע דווח ב"בלומברג" שענקית הטכנולוגיה מתכוונת להשיק עד 2025 רכב חשמלי ואוטונומי לחלוטין. מניית אפל הגיבה לדיווח בקפיצה קלה והחברה הפכה שוב לגדולה בעולם במונחי שווי שוק - 2.6 טריליון דולר - והדיחה מהפסגה את מיקרוסופט, שאיתה היא משחקת בתקופה האחרונה במשחקי חתול ועכבר בכל הנוגע לתואר הזה.
מדוע המשקיעים הגיבו בנלהבות כה גדולה לחדשות? ייתכן שלמורגן סטנלי יש תשובה. האנליסטים של בנק ההשקעות סבורים שמספיק שבזכות המיזם שלה אפל תגיע לנתח שוק של 4% משוק הרכב העולמי, שמגלגל 10 טריליון דולר, כדי שהדבר יביא להכפלת ההכנסות שלה - שעמדו על 103 מיליארד דולר ב־2020, ואם יוכפלו, הן יהיו גבוהות מהתקציב של מדינת ישראל. בנוסף, אחת האנליסטיות במורגן סטנלי סבורה שהדבר אף יכול להוביל להכפלת שווי השוק של אפל ליותר מ־5 טריליון דולר. מדובר בסכום שעולה על התמ"ג של מרבית מדינות העולם.
במורגן סנטלי נותנים לאפל קרדיט רב משם שהחברה כבר הוכיחה בעבר שביכולתה לשבש ולטול את ההובלה האיכותית בשווקים שאליהם היא נכנסת. כך היה כשהיא השיקה את האייפון ב־2007, ובהמשך כשהשיקה את השעון החכם שלה. מהבחינה הזו, מדובר בחדשות רעות עבור טסלה — הכוכבת הנוכחית של שוק הרכב, ואחת המניות החמות ביותר בוול סטריט.
אפל היא הדוגמה הבולטת ביותר לחלומות הגדולים באמת, דווקא בשל היותה החברה הגדולה בעולם. על פניו, כשהמספרים נעים בטווח הזה, הכפלת השווי וההכנסות היא אתגר פנטסטי. וחלומות גם מחלחלים מטה. כך, ריביאן (Rivian), שמייצרת טנדרים חשמליים, ביצעה החודש הנפקת ענק לפי שווי של 77 מיליארד דולר, תוך שהיא מגייסת סכום אדיר של כמעט 12 מיליארד דולר. מדובר בהנפקה הגדולה ביותר שבוצעה השנה בוול סטריט. את יום המסחר הראשון, 10 בנובמבר, המניה חתמה בזינוק של 28%, כשבמהלך היום הזינוק היה גבוה מ־50%. כיום, 10 ימים בלבד לאחר ההנפקה, שווי השוק של ריביאן עומד על 110 מיליארד דולר — גבוה משל ג'נרל מוטורס (90 מיליארד דולר) ופורד (77.5 מיליארד דולר).
ומדובר בחברה שעד כה מסרה 155 טנדרים בסך הכל, שיש לה הזמנות של 55 אלף כלי רכב והיא רחוקה מרווחיות (ב־2020 היא הפסידה כמיליארד דולר). לשם השוואה, ב־2020 פורד מכרה יותר מ־4 מיליון מכוניות. אבל עיני המשקיעים נשואות אל החלום, שמגובה בשינוי הטקטוני של עולם הרכב אל עבר הנעה מבוססת חשמל, ובתקדים של טסלה. החברה שבשליטתו וניהולו של אלון מאסק, שנסחרת כיום בשווי שוק של קצת יותר מטריליון דולר, חרף העובדה שגם היא מוכרת פחות מרבות מיצרניות הרכב המסורתיות, הונפקה ב־2010 לפי שווי של כ־2 מיליארד דולר בלבד.
נערכים לתיקון סולידי או לפיצוץ בועה
עד מתי תימשך החגיגה? כשהכסף זורם והשוויים גבוהים, כולם נערכים לשינוי מגמה. יש הנערכים לתיקון סולידי, ויש הנערכים לפיצוץ של בועה. גם אלה וגם אלה מסתכלים בחשש על האינפלציה המתחממת, שביכולתה לגרור העלאת ריבית שעלולה לסיים את החגיגה, בטון מינורי או מאז'ורי. ועם זאת, בינתיים הספינה שטה והשווקים מתמחרים את המשך העליות. כך, נכון לסוף השבוע, 500 החברות הגדולות בארה"ב, שכלולות במדד S&P 500, נסחרות לפי מכפיל רווח ממוצע של כמעט 24, בעוד שלפני 5 שנים הן נסחרו במכפיל ממוצע של כ־18. כשמסתכלים על חברות הטכנולוגיה בלבד, שמובילות את הראלי הנוכחי בשווקים, המכפיל הממוצע הנוכחי הוא כמעט 30, בעוד שלפני 5 שנים הוא היה קרוב ל־17.
גם בישראל שוק ההנפקות רותח ו־2021 שברה את כל השיאים עם 89 הנפקות ראשונות, והכסף זורם גם לשוק הפרטי, שגם בו החלומות גדולים. וכך, נטלי רפואה, שותפה בקרן הצמיחה של ויולה, אמרה בשבוע שעבר בוועידת Mind the Tech 2021 של "כלכליסט" ובנק לאומי, שנערכה בניו יורק, כי היא צופה שבישראל יגודלו לא רק יוניקורנים (חברות פרטיות בשווי של מיליארד דולר ויותר), אלא גם "חברות מגה־קורן ששוויין 100 מיליארד דולר לפחות".
