בלעדיבורסת תל אביב בדרך לפעול גם בימי שישי
בלעדי
בורסת תל אביב בדרך לפעול גם בימי שישי
מטרת המהלך היא ליישר קו בימי המסחר מול בורסות העולם ולהגדיל את פעילות המשקיעים הזרים; הצעד יאפשר להתניע שוב כניסה של ישראל למדד ה־MSCI האירופי; ובבורסה מנסים להקדים את פרסום המדד לשעות הבוקר
אם לא יתעוררו מכשולים חריגים, הבורסה בתל אביב צפויה להתחיל לפעול גם בימי שישי. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע הבא תפרסם הבורסה קול קורא המציע לפתוח את המסחר גם בימי שישי, וזאת כדי לקיים חפיפה בימי המסחר אל מול בורסות העולם, ולעודד בכך פעילות של משקיעים זרים.
כיום הבורסה פעילה בימים ראשון עד חמישי בשעות 9:45 עד 17:35, וביום ראשון עד השעה 16:00. המסחר בימי שישי יתווסף אל חמשת ימי המסחר השבועיים. בבורסה לא מתכוונים לבטל את המסחר ביום ראשון, שבו נרשמה בשנים האחרונות עלייה בפעילות מצד השחקנים המקומיים, אלא ששבוע המסחר יכלול שישה ימי עבודה.
עם זאת, לאור התגובות שיתקבלו מהשוק, ולמרות ההעדפה להמשיך בכל ימות השבוע, ייתכן שיוחלט כי המסחר ביום שישי יחליף את זה של יום ראשון, או לחלופין בסבירות גבוהה יותר ששעות המסחר ביום ראשון יקוצרו במעט כך שהמסחר הכולל בימי שישי וראשון יהיה במספר שעות עבודה שחופף ליום עבודה שלם באמצע השבוע.
הנגיד צפוי לתמוך
לאורך השנים ניסתה הבורסה לקדם יוזמה לפתיחת ימי המסחר, אולם היא נתקלה בהתנגדות מצד הבנקים למשל, שהיו נאלצים במקרה כזה לפתוח את הסכמי השכר מול הוועדים ולהתאימם. עם זאת, כיום הבנקים כבר אינם בעלי מניות בבורסה, כך שקל יותר לקדם מהלך כזה מולם, כמו גם בשל ההערכה שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צפוי לתמוך במהלך.
במסגרת הפרטתה ב־2017, נקבע שחברי הבורסה יוכלו למכור את החזקותיהם לפי מחיר מקסימלי של 5.08 שקלים למניה. זאת בשעה שמחיר המניה עמד בתחילת השנה על 20.75 שקל. סעיף זה הקשה על הבנקים את מכירת המניות וכך לא היה אינטרס לעשות זאת.
בינואר האחרון הפיצו חמישה גופים, הבנקים הפועלים, מזרחי טפחות, הבינלאומי ודיסקונט ובית ההשקעות אקסלנס 18% ממניות הבורסה שבהן החזיקו ומתוקף להן היו במעמד של חברי בורסה. לאותם גופים היתה מחלוקת ארוכת שנים עם הנהלת הבורסה בראשות המנכ"ל איתי בן זאב שטען כי החזקות הבנקים בבורסה מהוות סוג של ניגוד עניינים, וביקש לכפות עליהם את המכירה אבל הבנקים סירבו. מתווה הפשרה קבע שהבורסה תחלק דיבידנד מיוחד של 231 מיליון שקל והבנקים ימכרו את החזקותיהם.
פתיחת המסחר ביום שישי תאלץ גורמים שונים להרחיב את שעות העבודה שלהם ליום זה בהם הבנקים, חדרי המסחר של בתי ההשקעות וכן בענף קרנות הנאמנות, שפעיל לפי שעות המסחר של הבורסה. גם על עובדי הבורסה צפוי המהלך להשפיע כמובן, והנהלת הבורסה בראשות בן זאב תצטרך להגיע להסכמות עם הוועד של הבורסה, שידוע כמיליטנטי ואקטיבי בתחום יחסי העבודה. בנוסף עשויה להתעורר התנגדות של חוגים דתיים מתוך חשש שהמסחר יפגע בהכנות לשבת.
ל"כלכליסט" נודע כי מהלך נוסף שהבורסה מנסה לקדם כדי לשפר את מחזורי הפעילות הוא שינוי בשעת הפרסום של מדד המחירים לצרכן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את המדד בשעה 18:30, אחרי סגירת המסחר, כך שהמשקיעים יכולים להגיב אליו רק למחרת בבוקר. בבורסה נמצאים בשיחות עם הלמ"ס כך שהוא יפורסם בשעות המסחר, או בסמוך לפתיחת המסחר כשם שמקובל בחו"ל, וזאת כדי שהמשקיעים יוכלו להתאים את הפוזיציה שלהם בהתאם לנתוני המדד, ולא להמתין יותר מ־12 שעות לשם כך (או אם המדד מתפרסם ביום שישי, אז יוכלו להגיב רק יומיים לאחר מכן).
באשר לשינוי ימי המסחר בבורסה, הדבר מצריך שינוי בתקנון הבורסה, וכפוף לאישור רשות ניירות ערך. גם בנק ישראל ומשרד האוצר צריכים לתת את הסכמתם למהלך. הערכות הן שהרגולטורים השונים, יו"ר רשות ני"ע ספי זינגר ובנק ישראל נוטים לתמוך בפתיחת המסחר ביום שישי, אולם הדבר גם תלוי בתגובות שיתקבלו לאחר פרסום ה"קול הקורא".
הניסיון לקדם את הרחבת ימי המסחר בבורסה ליום שישי נעשה כדי לשפר את פעילות המשקיעים הזרים. לבורסה אינטרס בקידום המהלך, שכן ככל שמחזורי המסחר גבוהים יותר, כך גם הכנסותיה גדלות. הבורסה היא חברה ללא גרעין שליטה. במפגשים עם משקיעים זרים שמקיימת הבורסה עולה בכל פעם הטענה של משקיעים זרים כי הם נרתעים מפעילות בשוק הישראלי בין היתר בשל היעדר החפיפה עם ימי המסחר בחו"ל.
היעדר החפיפה בא לידי ביטוי פעמיים - פעם אחת כשהשווקים בחו"ל פועלים ביום שישי ובישראל לא, ובפעם השנייה כאשר השוק הישראלי פתוח ביום ראשון, שבו הם לא עובדים, כך שיש רק ארבעה ימי מסחר חופפים.
סוגיית ימי המסחר גם פגעה בניסיון לצרף את ישראל למדד MSCI אירופה. לפני שנתיים יו"ר רשות ני"ע לשעבר ענת גואטה ניסתה לקדם מהלך שכזה, אך ב־MSCI סירבו לצרף את ישראל למדד זה, והותירו אותה במדד של מדינות המזרח התיכון (הפחות פופולרי). ההחלטה התקבלה לאחר סקר שערכה חברת המדדים בקרב משקיעים מובילים, והסיבה שהיטתה את הכף היא הפערים בימי המסחר בין ישראל לאירופה. הכנסת ישראל למדד ה־MSCI אירופה, שנחשב למדד מניות בולט, היתה מגדילה את החשיפה של המשקיעים הזרים לישראל באמצעות המוצרים העוקבים אחר מדד זה.
בעבר הוערך כי הפוטנציאל להגדלת חלקם של הזרים במניות בישראל יכול להגיע למיליארדי דולרים, אם תוכנס ישראל למדד זה. סביר כי אם אכן ישתנו ימי המסחר, ייעשה ניסיון נוסף לשלב את ישראל במדד זה.
הניסיון לבצע מהלכים להגדלת הפעילות של משקיעים זרים בבורסה בת"א נעשה לאחר שמתחילת המלחמה מוציאים הזרים כספים מהבורסה המקומית. מחודש אוקטובר מכרו המשקיעים הזרים מניות בהיקף של 8 מיליארד שקל, ואג"ח ממשלתיות בהיקף של 14.2 מיליארד שקל, כלומר מדובר בסכום גבוה של 22.2 מיליארד שקל. שינוי ימי המסחר אמנם לא יביא פתאום להיפוך המגמה ולכניסת כספים. הגורם המרכזי שיכול להביא להיפוך המגמה הוא סיום המלחמה. ועדיין, הרחבת ימי המסחר לימי שישי מהווה צעד לטווח ארוך שאמור לעודד משקיעים זרים להיכנס לישראל. ככל הידוע משקיעים זרים גדולים כמו בלאקרוק מייחלים לצעד זה.
התלות במוסדיים תקטן
למרות יציאת הכספים המשמעותית של המשקיעים הזרים, הבורסה בת"א שומרת על יציבות. הסיבה המרכזית לכך היא המשקיעים המוסדיים הישראלים. מאז פרוץ המלחמה רכשו המוסדיים בבורסה מניות בהיקף של 9 מיליארד שקל ואג"ח בהיקף של 15.5 מיליארד שקל. אלא שמשמעות הנתונים היא שהבורסה הופכה לתלויה יותר ויותר במוסדיים. נוצר שיווי משקל עדין בין המשקיעים הזרים למוסדיים שמאפשר לבורסה לשמור על יציבות, אולם אם האיזון הזה יופר בין אם בשל הגברת קצב המכירות של הזרים או ירידה בקצב הרכישות של המוסדיים, הבורסה צפויה לרשום ירידות שערים חדות.
התלות הגוברת במוסדיים המקומיים בעייתית, בשל מבנה השוק המוסדי הריכוזי. המוסדיים מנהלים 2.5 טריליון שקל, כאשר רוב הסכום מנוהל על ידי פחות מעשרה גופים. התלות הזו במספר מועט של גופים בעייתית, ולראיה בחודש שעבר החליט בית ההשקעות אלטשולר שחם להקטין חשיפה לשוק הישראלי. פעולה זו היוותה גורם מרכזי לכך שלראשונה מאז המלחמה מאזן הרכישות של המוסדיים בשוק המניות באפריל היה שלילי. לכן בבורסה מנסים להוביל צעדים שיעודדו כניסה של משקיעים זרים, ויקטינו את התלות במוסדיים המקומיים.
