בלעדיהשוק הפנה לכתר פלסטיק כתף קרה וההנפקה בנאסד"ק נדחתה
בלעדי
השוק הפנה לכתר פלסטיק כתף קרה וההנפקה בנאסד"ק נדחתה
יצרנית מוצרי הפלסטיק שאפה להנפיק לפי שווי של עד 3 מיליארד דולר, אולם השוק אותת שיעניק לה שווי של פחות מ־2.5 מיליארד דולר. בעקבות זאת, החתמים המליצו לכתר לדחות את ההנפקה ולנסות לבצע אותה על בסיס תוצאות המחצית הראשונה של 2022
כמעט חודשיים לאחר שהגישה תשקיף לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), דוחה קבוצת כתר פלסטיק את ההנפקה, שאמורה היתה להתבצע עד סוף השנה הנוכחית. ל"כלכליסט" נודע כי סיבת הדחייה נעוצה באינדיקציות שקיבלה כתר מהשוק המוסדי בארה"ב בנוגע לשווי החברה בהנפקה, שהיו נמוכות מהציפיות שלה.
1 צפייה בגלריה
אלחנדרו פנה, מנכ"ל כתר העולמית על רקע משרדי כתר פלסטיק בקנדה
(צילום: Carlos Aristizabal שאטרסטוק)
כתר פלסטיק נערכת להנפקה כבר שנתיים, ובאחרונה נחשף ב"כלכליסט" כי שכרה את שירותי בנקי ההשקעות ג'יי.פי מורגן, גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה וג'פריס ללוות את התהליך. מי שמוביל את ההנפקה מטעם כתר הוא מנכ"ל הקבוצה אלחנדרו פנה, שמונה לתפקיד בפברואר 2018. פנה החליף את יונתן קולודני, שהספיק לכהן בתפקיד שנה וחצי מאז נרכשה החברה בידי BC פרטנרס. כשפנה מונה לתפקיד, היתה המשימה המרכזית שהטילו עליו הבעלים להביא את החברה להנפקה מוצלחת בנאסד״ק.
קרן BC תכננה להשתמש בכסף להחזר השקעתה
על בסיס הדו"חות הכספיים למחצית הראשונה של השנה המליצו יועצי החברה לדחות את ההנפקה ולנסות לבצע אותה לאחר לאחר עריכת הדו"חות למחצית הראשונה של 2022. התקווה היא שביצועי החברה יהיו אז טובים יותר, ויאפשרו לחברה לקבל את השווי המבוקש — 3-2.5 מיליארד דולר.
השווי שהסתמן לכתר בשוק היה נמוך משמעותית מצפי הבעלים, פחות מ־2.5 מיליארד דולר. אחד הנושאים שמכבידים על החברה הוא עליית מחירי הנפט בעולם, דבר שמייקר מאוד את חומרי הגלם שהקבוצה משתמשת בהם, וצפוי להמשיך להכביד על תוצאותיה ברבעונים הקרובים.
המפסיד הגדול מדחיית ההנפקה הוא המנכ"ל פנה, שהשליך את כל יהבו על המהלך — שנכשל לפי שעה. גם הבעלים, קרן BC פרטנרס, נחלה אכזבה, שכן ציפתה להשתמש בכספי ההנפקה למימוש חלק מהשקעתה בחברה ולצמצום חלק מהחוב שבאמצעותו רכשה את המניות.
ב־2016 רכשו קרן BC הקנדית ושותפתה קרן הפנסיה הקנדית PSP 80% ממניות כתר, ומשפחת סגול — מייסדת החברה — נותרה עם אחזקה של 20%. הקרן שילמה למשפחת סגול 1.4 מיליארד דולר, בעסקה שגילמה לחברה שווי של 1.7 מיליארד דולר. הרכישה נעשתה באמצעות חוב כספי שכתר נטלה, בהיקף של מאות מיליוני דולרים. בנוסף רכשה כתר, לאחר השלמת העסקה, שתי חברות גדולות תמורת 500 מיליון דולר, דבר שהביא את החוב של החברה למיליארד דולר.
הרכישות גרמו להרעה מהותית בתוצאות של כתר, וגם הוצאות המימון — בעקבות החוב הכבד — השפיעו לרעה על התוצאות.
בתשקיף שפרסמה לפני כחודשיים הציגה כתר שיפור מהותי בעסקיה, בעקבות מכירות מוגברות בשנת הקורונה. השיפור הוא שהניע את תהליך ההנפקה, כשבתחילה בחנה החברה מיזוג עם ספאק, אבל החליטה ללכת להנפקה מסורתית (IPO). ברשימת החתמים מופיעים 11 גופי השקעות, והתהליך כולו נוהל ממטה החברה בארה"ב.
השיפור ברבעון השלישי לא הספיק
טיוטת התשקיף שפכה אור גם על הזינוק בעסקי החברה השנה. כתר סיכמה את הרבעון השני של 2021 עם הכנסות של 444.3 מיליון יורו, זינוק של 35% לעומת רבעון המקביל. שולי הרווח הגולמי נשחקו ברבעון ל־33.8% מההכנסות מול 34.3% אשתקד. הרווח התפעולי של הקבוצה הסתכם בתקופה המדווחת ב־26.2 מיליון יורו, קפיצה של 32% בתוך שנה. אולם בשורה התחתונה סיכמה החברה את הרבעון השני בהפסד של 4.7 מיליון יורו, שהוא שיפור לעומת הפסד של 7.5 מיליון יורו ברבעון השני של 2020.
בנושא הרווחיות יש לציין שכתר פלסטיק נמדדת בתחום פעילותה לפי נתון ה־EBITDA (רווח לפני מסים, פחת והפחתות), שהסתכם ברבעון השני ב־73.1 מיליון יורו, עלייה של 28.9% בתוך שנה. את 2020 סיימה החברה עם EBITDA של 194.4 מיליון יורו, ובמחצית הראשונה של 2021 הסתכם נתון זה ב־149.3 מיליון יורו, כך שהקצב השנתי מגלם צמיחה של 53% ביחס ל־2020, שהיתה שנה חזקה למדי לחברה. למעשה, ה־EBITDA במחצית הראשונה של השנה הנוכחית היה גבוה ב־13.7% מהנתון לשנת 2019 כולה. עם זאת, נראה כי למרות התוצאות העסקיות הטובות, שוק ההון מצפה ליותר, ולכן לא העניק למנכ"ל פנה את השווי שציפה לו.
ההלוואה שנטלה הקבוצה ב־2016, ואשר חלק מכספי ההנפקה היו אמורים לשמש להחזר חלקי שלה, היא מסוג PIK — מודל שנהוג באירופה, שמאפשר לא לשלם את הריבית על ההלוואה מיד בהתחלה, והיא נצברת יחד עם הקרן. ההלוואה עמדה בסוף 2020 על 216.3 מיליון יורו, היא נושאת ריבית של 11% בשנה, ולכן זינקה ל־236.7 מיליון יורו בסוף המחצית הראשונה של 2021.
כתר מוכרת לציבור בישראל כחברה שמתמחה במוצרי פלסטיק למגוון שימושים, ובהם ריהוט גינה, כיסאות פלסטיק ואביזרי אחסון שונים. אך כיום היא חברה גלובלית עם פעילות ב־100 מדינות ו־5,000 עובדים ב־20 אתרי ייצור בצפון אמריקה, מערב אירופה וישראל.
כתר פלסטיק נוסדה ביפו ב־1948, בידי משפחת סגול. בתחילה היה זה עסק משפחתי לעבודות "עשה זאת בעצמך" (DIY), אך עם הזמן צמחה החברה, וב־1965 הציגה את יצירת התבניות באמצעות הזרקת פלסטיק. 13 שנים מאוחר יותר כבר החלה לייצא את מוצריה. בשנות התשעים החלה כתר להתרחב באמצעות רכישת חברות ועסקים בתחומי פעילותה, וב־30 השנים האחרונות השלימה 15 רכישות של חברות ברחבי העולם — מארה"ב, בריטניה, איטליה, צרפת, דרך גרמניה, ישראל ודנמרק. בישראל יש לכתר מרכז חדשנות ו־9 מתוך 20 מפעליה ממוקמים בארץ.
