פרשנותהפתרונות האפשריים של אקירוב מייצרים בעיות נוספות
פרשנות
הפתרונות האפשריים של אקירוב מייצרים בעיות נוספות
אלפרד אקירוב, שמבקש את היתר השליטה בכלל ביטוח, יכול למזג את החברה־הבת עם חברת ההנפקות, או להעביר את חברת ההנפקות לחברה־בת של חברת האחזקות; אבל פעולות אלו דורשות את אישורם של בעלי מניות המיעוט ומדובר במהלך מסובך
הפניה של רשות ניירות ערך לאלרוב נדל"ן נעשתה באמצע השבוע שעבר. הרשות הפנתה את תשומת לב החברה לנושא הבעייתיות התלת־שכבתית בפירמידה שתיצור רכישה אפשרית של כלל ביטוח.
אלא שאלרוב לא מיהרה לדווח על הפניה. בחברה מנמקים זאת בהתנהלות מול הרשות לגבי הנוסח. יש בעיה משפטית אמיתית בנקודה הזו.
חברות הנפקה קיימות גם בבנקים, וכל ייעודן הוא לגייס הון עבור הבנקים עצמם. בבנקים, חוק הריכוזיות לא מתייחס לחברות ההנפקות כחברות שכבה. בין היתר, משום שהבנק עצמו הוא שנסחר כחברת שכבה. בחברות הביטוח המצב שונה, החברה הציבורית הנסחרת היא חברת האחזקות, מתחתיה חברת ביטוח פרטית ומתחתיה חברה שמגייסת אג"ח, וזה כל תפקידה. חוק הריכוזיות הכיר בחברות הביטוח בחברות אלה כחברת שכבה.
אלפרד אקירוב, שמבקש את היתר השליטה בכלל ביטוח, יכול למזג את החברה־הבת עם חברת ההנפקות, או להעביר את חברת ההנפקות לחברה־בת של חברת האחזקות, אבל פעולות אלו דורשות את אישורם של בעלי מניות המיעוט ומדובר במהלך מסובך. אפשרויות פשוטות יותר, אבל חלקן גם יקרות יותר לביצוע, הן רישום כפול של אלרוב בנאסד"ק ולאחר מכן מחיקתה מהמסחר בבורסה בתל אביב, או פשוט הצעת רכש באלרוב נדל"ן ומחיקתה מהמסחר.
במקרה כזה, ייתקל אקירוב בשני חתולי הרחוב של שוק ההון, ברק רוזן ואסי טוכמאייר, אותם כינה בפאראפרזה בראיון ל"כלכליסט" כג'וק מול פיל. ישראל קנדה של השניים נסחרת היום בשווי גבוה יותר מאלרוב, והאמירה הזו של אקירוב הביאה למתיחות בין הצדדים. רוזן וטוכמאייר הם משוכה שאקירוב יצטרך לעבור במקרה כזה של הצעת רכש.
