בלעדייישום רפורמת הבנקאות הפתוחה בני"ע ולעסקים יידחה בארבעה חודשים
בלעדי
יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה בני"ע ולעסקים יידחה בארבעה חודשים
הרפורמה אמורה בין היתר לסייע לעסקים קטנים לקבל הצעות טובות יותר להלוואות, סוגיה קריטית בתקופה של העלאות ריבית. בבנקים אומרים כי הסיבה לדחייה היא המורכבות של פתיחת המידע על ני"ע
אכזבה בחברות הפינטק: יישום השלבים האחרונים ברפורמת הבנקאות הפתוחה צפוי להידחות בארבעה חודשים. משרד האוצר פרסם בעניין זה טיוטה להערות הציבור, ולאחר מכן הצו אמור להיות מאושר בוועדת הכלכלה בכנסת.
רפורמת הבנקאות הפתוחה מאפשרת לגורמים חיצוניים, כמו חברות פינטק ובתי השקעות, גישה אל המידע של לקוחות הבנקים – לאחר שהלקוח נתן את הסכמתו לכך. גישה זו אמורה לשפר את יכולותיהם של אותם גופים להתחרות מול הבנקים בשירותים הפיננסיים.
הרפורמה נעשית בשלבים, כאשר בכל שלב נפתחת הגישה למידע אחר (עו"ש, אשראי, פקדונות ועוד). בעוד חודש אמור היה להיפתח המידע על חשבונות ניירות ערך, אולם שלב זה נדחה לאוקטובר הקרוב. כתוצאה מכך גם השלב הבא ברפורמה – פתיחת מידע בנוגע לחשבונות עסקיים – יידחה בארבעה חודשים מדצמבר 2023 לאפריל 2024.
החוק שהסדיר את הבנקאות הפתוחה קבע את לוחות הזמנים בהם תיפתח הגישה לכל סוג של מידע. עם זאת, לשר האוצר יש סמכות לדחות את היישום פעמיים לתקופה של עד חצי שנה בכל פעם, באישור ועדת הכלכלה. בעקבות פניית בנק ישראל נאות האוצר לפעול לביצוע הדחייה, אך לא לתקופה של חצי שנה כפי שבנק ישראל ביקש, אלא בארבעה חודשים.
במערכת הבנקאית מסבירים כי הבקשה לדחייה נובעת ממורכבות היישום. בניגוד לשלבים אחרים ברפורמת הבנקאות הפתוחה, חשיפת מידע על חשבון ני"ע נחשבת לחדשה בעולם, ורק בתקופה האחרונה הושלם בניית הסטנדרט. בבנקים אומרים כי יש חשיבות קריטית להצלחת המהלך בכך שהוא יעלה לאוויר בצורה חלקה וללא תקלות ודוחים את הטענה שהדחייה נעשית לצורך עיכוב התחרות. בבנק ישראל גורמים בבנקים מציינים כי מושקעים משאבים רבים הן בבנקים והן בבנק ישראל לקידום הנושא, וכי מדובר באחד הפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים והמורכבים של השנים האחרונות.
פתיחת המידע בתחום חשבונות ני"ע מהותית, שכן תחום זה נחשב לאחד מבורות השומן של הבנקים בשל העמלות הגבוהות שנגבות בו, בוודאי לעומת שירות דומה שמציעים בתי ההשקעות.
הדחייה אינה מסתכמת רק בנושא ניירות ערך, והיא מביאה כאמור לדחייה בפתיחת המידע למגזר העסקי. כיום המידע החשוף בבנקאות הוא של משקי בית ועסקים קטנים עם מחזור פעילות של פחות מ־5 מיליון שקל בשנה, בתנאי שבחשבון יש מורשה חתימה אחד בלבד. בפועל, חלק גדול מהעסקים הקטנים אינם פתוחים אל הבנקאות הפתוחה, בשל מגבלת מורשה החתימה, וגם מפני שהם חורגים ממחזור הכנסות של 5 מיליון שקל.עסקים אלה, כמו שאר המגזר העסקי, היו אמורים להיכלל ברפורמת הבנקאות הפתוחה בדצמבר, אולם לפי טיוטת הצו גם כאן יש דחייה לאפריל 2024.
בחברות הפינטק זועמים על החלטת לדחות את יישום הרפורמה. סער זכריש, מנכ"ל חברת הפינטק bizi, הפעילה בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ושאמורה להיעזר בבנקאות הפתוחה לפעילותה, אומר כי הדחייה באה בתקופה קריטית לעסקים הקטנים. "הניסיון לדחות את הרפורמה מגיע בעיתוי שבו העסקים הקטנים והבינוניים זקוקים להיצע אשראי חוץ בנקאי", כתב זכריש במכתב למשרד האוצר. "עסקים אלה מתמודדים עם אתגרים משמעותיים בכל הנוגע למקורות מימון, במיוחד בתקופות של האטה כלכלית ועליית ריבית. בתקופות אלה, המערכת הבנקאית מגבילה את היצע האשראי. זהו בדיוק המקום שבו חזון הבנקאות הפתוחה צריך לקרום עור וגידים ולמלא תפקיד קריטי בפתרון הבעיה על ידי מתן גישה למגוון רחב יותר של אפשרויות מימון".
